תוכנית חדשה לאפס תלות בדלקים פוסיליים

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג:

"דלק פוסילי הוא דלק העבר, ועל-מנת שישראל תוכל להישאר כלכלה תחרותית - עליה להיגמל ממנו. גמילת ישראל מדלקים פוסיליים היא לא רק אינטרס סביבתי ובריאותי, אלא אינטרס כלכלי ראשון במעלה. כשהעולם מתכוונן לכלכלה חדשה וירוקה, עלינו לדאוג שכלכלת ישראל צועדת עם העתיד ולא עם העבר. התוכנית המקיפה של המשרד מראה כיצד ניתן בעשור הנוכחי להחליף את מרבית צרכני הנפט בתעשיה בטכנולוגיות נקיות ויעילות אשר יחסכו כסף רב למפעלים. הצעד הראשון ביישום תוכנית המשרד כבר יצא לדרך עם הקצאת 100 מיליון שקל מתקציב המשרד לסיוע ולתמרוץ השקעות בהפחתת גזי חממה במפעלים, עסקים ורשויות. על הממשלה לדאוג ליישום כלל סעיפי התוכנית שלנו, ולהתחייב להמשך תקצובה בשנים הבאות - כך שנבטיח את חוסנה של התעשיה הישראלית בשוק הגלובלי"

כיצד ניתן להיגמל מדלקים מזהמים, תוך שמירה על האינטרס הכלכלי של מדינת ישראל? אילו פעולות יבטלו את התלות של ישראל בתעשיה מזהמת, ויתרמו למאבק שלנו במשבר האקלים? המשרד להגנת הסביבה ביצע עבודת עומק לבחינת ההיתכנות הטכנית-כלכלית של החלפת צריכת תזקיקי נפט (מזוט וגפ"מ) בתעשיה בטכנולוגיות נקיות ויעילות, וכן גיבוש תוכנית פעולה אופרטיבית להאצת מעבר מפעלים בענפי תעשיה שונים לטכנולוגיות הנקיות הללו.

תוכנית זו היא חלק מיישום אסטרטגיית האקלים הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה באופן משמעותי כבר בעשור הנוכחי, בדרך לכלכלה מאופסת פליטות עד שנת 2050.

העבודה בוצעה על-ידי הד"ר גיל פרואקטור והד"ר יצחק קדם מהמשרד להגנת הסביבה, רון קמרה, רפי סלוק, תמר שטרצר ועומר תמיר מחברת אקוטרידרס.

לצורך תחילת יישום התוכנית, הקצה המשרד 100 מיליון שקל עבור תוכנית המענקים להפחתת גזי חממה בתעשיה ובמסחר וקידום אנרגיה סולארית במרחב הציבורי. ביצוע כל שלבי התוכנית יאיץ את הגמילה מהתלות של ישראל בתזקיקי נפט מזוהמים ויקרים החשופים לתנודתיות בזמינות ובמחירים, אל מול משבר אנרגיה גלובלי הולך ומתעצם.

התוכנית פורטת את הצעדים הנדרשים לסייע למפעלים להיערך ביעילות ובמהירות לתמחור פחמן בישראל ולהימנע מתשלום מיסי גבול פחמניים המתוכננים כבר בשנים הקרובות באירופה ובמדינות אחרות.

העבודה של המשרד להגנת הסביבה מתמקדת בחלופות הטכנולוגיות והכלכליות לשימוש הקיים בדלקים פוסיליים ליצור אנרגיה תרמית במפעלים, שימוש אשר מהווה את מירב צריכת תזקיקי הנפט בתעשיה.

התעשיה היא שחקנית מרכזית: סקטור התעשיה מהווה מקור משמעותי לפליטות מזהמים ולעלויות משקיות כבדות, ואחראי על כ-16% מסך פליטות גזי החממה במשק.

מתוכנית הפעולה עולה, כי כבר היום קיימים פתרונות טכנולוגיים שונים זמינים ונקיים להחלפת מרבית סוגי הצרכנים המשמשים להפקת אנרגיה תרמית בתעשיה, וכמחציתם עדיפים גם מבחינה כלכלית.

התוכנית מציגה את ההשפעה המשמעותית של מענקים להטמעת טכנולוגיות לחשמול קווי יצור, סיוע למפעלים להתקין מערכות אגירת אנרגיה, ובעתיד מיסוי הזיהום בדלקים כפי שאושר בהחלטת ממשלה על תמחור פליטות גזי חממה, שיכולים להאיץ משמעותית את המעבר לחלופות הנקיות, גם לפתרונות שלמרות שהם כדאיים למשק הם עדיין יקרים היום מנקודת המבט של המפעל.

במקביל לצעדים אלו, על הממשלה להאיץ את המעבר לאנרגיות מתחדשות נקיות וזולות במשק החשמל במקום פחם וגז ובכך להפחית את פליטות הפחמן והשפעת מס פחמן עתידי על תעריף החשמל. בנוסף, במסגרת התוכנית מוצגים צעדים לקידום השימוש במימן לצרכים תרמיים ספציפיים, בעיקר בתעשיה כבדה הפועלת בטמפרטורות גבוהות מאוד.

הצעדים המוצעים

תוכנית הפעולה פורסת מספר צעדים שיש לבצע כדי לקדם את התעשיה לטכנולוגיות ייצור דלות פחמן ולהוביל להתייעלות באנרגיה:

* להפעיל ברציפות את תוכנית המענקים להפחתת פליטות גזי חממה לצורך תמיכה בהשקעות לחשמול צרכני מזוט וגפ"מ, ייעול צריכת האנרגיה, התקנת אגירת אנרגיה בתוך אתרי המפעלים בתעשיה כמו גם במבנים מסחריים-עסקיים וציבוריים.

* לקדם מיזמי חלוץ והדגמה בתחומים הבאים: התייעלות בייצור או בצריכת אנרגיה, הסטת ביקושים ואגירת אנרגיה, תחבורה נקייה, הסבת דלקים וחשמול תהליכים, שיוכיחו את ההיתכנות הכלכלית ותפעולית להתייעלות באנרגיה והפחתת פליטות גזי חממה בטכנולוגיות קיימות וחדשניות.

* לעדכן את תוכנית ערבויות המדינה להלוואות עבור הפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק (החלטת ממשלה 542), תוך הסרת הדרישה לערבות אישית כתנאי לקבלת הלוואה בערבות המדינה, וכן הרחבת הזכאות לפרויקטים נוספים בפרט אגירת אנרגיה, ייצור אנרגיה תרמית משפכים אורגניים ופסולת ביומסה, התייעלות במשאבים ובנייה מאופסת אנרגיה של מפעלים.

* לגבש מנגנון וולונטרי לדיווח ולפרסום מידע בנושא השפעה על האקלים ופליטות גזי חממה של מוצרים ושירותים המיוצרים בישראל ומיובאים אליה.

* לקדם הנגשת מידע עבור צרכני חום, לרבות באמצעות מדריכים, סדנאות, כנסי הסברה ועוד, לשם קידום מעבר לטכנולוגיות נקיות באופן מושכל תוך הכרת האפשרויות השונות העומדות בפניהם, כדאיותן וזמינותן, וכן הכרת כלי סיוע ממשלתיים רלוונטיים.