המלכה אליזבת הלכה לעולמה; צ'רלס השלישי - מלך בריטניה

מלכת בריטניה, אליזבת השנייה, הלכה לעולמה (8.9.22) בגיל 96.5 לאחר 70 שנות מלוכה. במקומה בא מיד בנה, הנסיך צ'רלס בן ה-74; הוא ישא את השם צ'רלס השלישי. ארמון בקינגהאם מסר, כי המלכה מתה בשלווה בשעות הערב המוקדמות בטירת בלמורל בסקוטלנד. ליד מיטתה היו ארבעת ילדיה, אשר הוזעקו לאחר שבשעות הבוקר חלה הרעה פתאומית במצבה. ההלוויה תתקיים בעוד כעשרה ימים והכתרתו של צ'רלס - בעוד מספר חודשים לכל הפחות.

המלך צ'רלס פרסם הודעה פחות משעה לאחר ההודעה הרשמית על מותה של אמו: "מותה של אמי האהובה, הוד מלכותה המלכה, הוא רגע של עצב עמוק ביותר לי ולכל בני משפחתנו. אנו מתאבלים מעומק הלב על מותה של שליטה יקרה ואמא אהובה. אני יודע שאובדנה יורגש היטב ברחבי המדינה, הממלכה וחבר העמים, ובידי אנשים לאין מספר ברחבי העולם. בזמן האבל והשינוי, משפחתי ואני נתנחם ונתחזק ביודענו על הכבוד והחיבה העמוקה מהם נהנתה המלכה". רעייתו, קמילה, לא תכונה "מלכה" אלא "מלכה-עמיתה". בנו, ויליאם, הוא כעת יורש העצר ובהמשך יקבל רשמית את התואר "הנסיך מוולס".

אליזבת נהנתה מאהדה ציבורית רחבה במיוחד, אשר הצליחה לגבור על הפרשות והשערוריות הרבות שליוו את משפחתה; היא עצמה נותרה לכל אורך חייה מעל לכל מחלוקת ומעבר לכל צל של דופי. אליזבת נתפסה כסמל מאחד של בריטניה וכמי שניצבת מעל כל חילוקי הדעות הפוליטיים והחברתיים; כמו כל המונרכים, היא נמנעה מלהצביע בבחירות כדי להדגיש את היותה אל-פוליטית ועל-פוליטית. העניין הציבורי בה ובמשפחתה, בבריטניה ובעולם כולו, היה עצום ונותר שכזה - בין היתר, למרבה האירוניה, בשל המחלוקות שיצרו רבים אחרים מבני המשפחה, החל מהנסיך צ'רלס וכלה בבנו הארי וכלתו מייגן מרקל. למעשה, משפחת המלוכה הפכה בכמה מובנים לתוכנית הריאליטי הנצפית ביותר בעולם.

בבריטניה יש הטוענים, כי בית המלוכה החזיק מעמד בשנים האחרונות רק בזכותה של אליזבת, אשר עם השנים הפכה לחלק בלתי נפרד מן החיים הציבוריים במדינה. הרוב המכריע של הבריטים לא הכירו מונרך אחר והיא היוותה עוגן של יציבות בתוך סערות בלתי פוסקות ושינויים טכנולוגיים, חברתיים ופוליטיים שהתחוללו בקצב ובהיקף חסרי תקדים. כהמשך לטענה זו, יש הסבורים שהנסיך צ'רלס יתקשה מאוד להגיע לרמת האהדה של אמו - גם בשל אופיו וגם בשל עברו ובמיוחד הסכסוך עם הנסיכה דיאנה - ולא בטוח שמלכותו תחזיק מעמד. צ'רלס עצמו כבר רמז, כי בכוונתו לנהל בית מלוכה מצומצם בהרבה, כאשר רק מספר מועט מבני המשפחה ימלאו תפקידים ציבוריים ויתפרנסו מן הקופה הציבורית.

אליזבת נולדה ב-21.4.1926 וכלל לא הייתה אמורה להגיע לכס המלכות. היא הייתה נכדתו של המלך ג'ורג' ואחייניתו של יורש העצר, לימים אדוארד השמיני, אשר ירש את אביו בשנת 1936. אולם, אדוארד ויתר על הכס עוד לפני הכתרתו בשל רצונו לשאת לאישה את האמריקנית הגרושה ויליס סימפסון, וכך הפך אביה של אליזבת למלך ג'ורג' השישי - והיא הייתה ליורשת העצר. ג'ורג' השישי הלך לעולמו בפברואר 1952, כאשר אליזבת הייתה בביקור באפריקה. ראש הממשלה, וינסטון צ'רצ'יל, הביא לכך שהיא הוכתרה רק ביוני 1953 - רשמית כדי שתוכל להתכונן לתפקיד, אך בפועל כדרך להאריך את כהונתו למרות בריאותו הרופפת.

אליזבת ישבה על כס המלוכה למעלה מ-70 שנה - התקופה הארוכה ביותר בתולדות בריטניה. היא דחתה כל אפשרות של ויתור על הכתר, גם כאשר מצבה הבריאותי מנע ממנה למלא חלקים משמעותיים מחובותיה, במיוחד בשנה האחרונה. רבים ראו זאת לנוכח דבריה בנאום לאומה ביום הולדתה ה-21: "אני מכריזה בפניכם שאת כל ימי חיי, בין אם יהיו ארוכים או קצרים, אקדיש לשירותכם ולשירות האימפריה שאנו שייכים לה" - מה שנתפס כהתחייבות שלא לפרוש לעולם.

קראה את כל המסמכים

צילום: מאי: צ'רלס במקום אמו בפרלמנט [אליסטר גרנט, AP]

שבעת העשורים של אליזבת ידעו עליות ומורדות, משברים והישגים - הן לבריטניה והן לה עצמה ולמשפחתה. אליזבת ירשה אימפריה, אומנם בנסיגה, בה הייתה המלכה של 32 מדינות; כיום נותרו 14 מדינות בלבד, ואפילו בסקוטלנד נשמעים דיבורים על פרישה מבריטניה. היא קיבלה מדינה שעדיין ליקקה את פצעי מלחמת העולם השנייה, שבה והפכה לאחת החשובות בכלכלה העולמית ושוב איבדה חלק ממעמדה בשל הברקזיט. בריטניה ממשיכה להיות אחת מחמש החברות הקבועות במועצת הביטחון, אחד משבעת המשקים הגדולים בעולם ומעצמה גרעינית - אם כי הרחק מאחורי ארה"ב וסין, ובחלק מן התחומים גם מאחורי גרמניה ויפן.

באופן רשמי ומעשי כאחת, השפעתה של אליזבת על התנודות הללו הייתה מזערית עד בלתי קיימת. היא אומנם הייתה ראש המדינה, אך בריטניה היא מונרכיה חוקתית, השלטון מצוי כידוע בידי הפרלמנט והממשלה, ותפקידיו של המונרך הם רשמיים וטקסיים בלבד. כך למשל, ראש הממשלה הוא הכותב את נאום המונרך בפתיחת הפרלמנט ואין הוא רשאי לסטות ממנו; מינוי ראש הממשלה הוא הליך פוליטי לחלוטין בו אין למונרך שום שיקול דעת.

למרות זאת, אליזבת הקפידה להיות מעורבת בפעולות היום-יום של הממשלה. היא הייתה בעלת מוסר עבודה גבוה, קראה כמויות גדולות של מסמכים, חתמה בעצמה על כל החוקים והמסמכים האחרים שחייבו את חתימתה ונפגשה פעם בשבוע עם כל 15 ראשי הממשלה שמינתה בשנות מלכותה. היא גם יצאה למאות ביקורים ברחבי העולם (ישראל היא כמעט המדינה היחידה בה לא ביקרה, למרות שהיא גם ראש הכנסייה האנגליקנית ויכלה להגיע אליה כעולת רגל), ביקורים שלרוב חיזקו את מעמדה הבינלאומי של בריטניה - תרומתה המעשית הכמעט-יחידה לניהולה של המדינה.

המשפחה המלכותית בראשותה של אליזבת הייתה לעיתים קרובות דומה לטלנובלה. היא הייתה נשואה 75 שנה לנסיך היווני פיליפ, וחיי הנישואין שרדו למרות שמועות עקשניות על בגידות מצידו של פיליפ. הזוג הוליד ארבעה ילדים: יורש העצר צ'רלס, שהיה בעלה של הנסיכה דיאנה, ממנה התגרש בסכסוך מכוער ומתוקשר ביותר ולאחר מכן התחתן עם פילגשו, קמילה פרקר-באולס; הנסיכה אן, שגם היא התגרשה ונישאה מחדש; הנסיך אדוארד, אשר התגרש משרה פרגוסון, הסתבך בפרשת ג'פרי אפשטיין ובהאשמות על מין בכפייה ולמעשה סולק אשתקד מתפקידיו המלכותיים; והנסיך אנדרו, היחיד המנהל חיי משפחה שלווים וחיים ציבוריים ללא דופי.

צילום: המלכה והנסיך פיליפ ב-2016 [צילום: אליסטר גרנט, AP]

צילום: משפחת המלוכה המצומצמת בחגיגות הפלטינה, יולי 2022 [צילום: פרנק אגוסטין, AP]

צילום: משפחת המלוכה המורחבת ב-2014 [צילום: לפטריס פיטראקיס, AP]