אימונים של ספורטאים עלולים לגרום לפגיעה מסוג מיקרו-טראומה ולכן יש להכיר בפגיעה שכזאת כתאונת עבודה. זוהי המסקנה העולה מפסק דינה של שופטת בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, אירית הרמל, בתביעתו של הכדורסלן מתן נאור.
נאור שיחק מאז שנת 2000 בשורה של קבוצות ובראשן הפועל ירושלים, הפועל תל אביב והפועל אוסישקין תל אביב, כמו גם בנבחרת ישראל, והיה שותף לזכייה בגביע המדינה ולמספר משחקי גמר וסדרות פלייאוף. בתביעתו תיאר נאור משטר אימונים ומשחקים אינטנסיבי, אשר כלל שישה ימי אימונים קבוצתיים בשבוע שנמשכו 3-2.5 שעות כל אחד; בשלושה ימים התקיימו שני אימונים מדי יום. לכך נוספו המשחקים, ולפניהם חימום בן חצי שעה. בנוסף לכך, התאמן נאור לבדו בחדר כושר, בהם הפעיל באופן אינטנסיבי ורצוף את שרירי הבטן בתנועות חוזרות ונשנות, הזהות במהותן; ובשנים 2017-2012 אף הגביר את האימונים כדי להתגבר על פציעות שונות.
על-פי התביעה, בפברואר 2017 התחמם נאור לקראת משחק של הפועל אוסישקין נגד מכבי קריית גת; החימום היה אינטנסיבי מן הרגיל משום שהוא חזר מפציעה. לקראת סוף העימות, כאשר ניתר לקראת הטבעה, חש נאור כאבים בשרירי הבטן והמפשעה. בינואר 2020 נקבע, כי הוא סובל ב"בקע ספורטאים". הביטוח הלאומי דחה את תביעתו להכרה בפציעה כתאונת עבודה. המומחה הרפואי מטעם בית המשפט קבע, כי מדובר בפגיעה מתמשכת הנובעת מהפעילות הספורטיבית של נאור, וזאת בניגוד לבקע רגיל:
"לדעתי, יש השפעה מהותית על מצב בריאותו של התובע כתוצאה מהעבודה שבה הועסק... יכול להיות קשר בין המאמץ של האירוע ביום 2.2.2017 לבין החמרת מצב הבקע של הספורטאים... "ניתן לקבוע בסבירות שמעל %50 שיש קשר בין תנאי עבודתו של התובע למצב הבקע. מדובר על הצטברות של פגיעות זעירות שגרמו לקרעים של שרירים וכך נוצר הבקע של הספורטאים. האירוע ב-2017.2.2 החמיר את המצב באופן נקודתי. תנאי העבודה של התובע היו בעלי השפעה על הליקוי שממנו סובל התובע".
הביטוח הלאומי לא הגיש חוות דעת מטעמו, אך שב וטען שאין המדובר בתאונת עבודה. הרמל קיבלה את התביעה (11.8.22), לאחר שכבר קבעה בתחילת ההליך שהפציעה בפברואר 2017 הייתה בבחינת תאונה - ומכאן שעל הביטוח הלאומי לפצות את נאור. הביטוח הלאומי חויב בתשלום הוצאות בסך 6,000 שקל. את נאור ייצג עו"ד איתמר כהן, ואת הביטוח הלאומי - עו"ד אליאור עמר.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה