משרד האוצר פרסם (יום ד', 22.8.22) סקירה בעניין השפעת רפורמת הסימון הבריאותי של מוצרי המזון על התנהגות הצרכנים בישראל. מהדוח עולה כי לאחר החלת הסימון התזונתי ירד נתח השוק הכמותי של מוצרים עם סימון אדום. מבחינה אבסולוטית משמעות שינוי זה הוא מעבר ממוצרים מסומנים למוצרים לא מסומנים בהיקף של כ-33 אלף טון/ליטר בשנה. ב-2021 מנרשמה ירידה חדה פחות בצריכה מוצרים אלה והיא משקפת היחלשות הדרגתית בהשפעת הרפורמה. הניתוח מעלה כי גם ב-2022 רפורמת סימון מוצרי המזון הובילה לירידה מובהקת בנתח השוק של מוצרים עם סימון תזונתי אדום.
בחינה בחלוקה למחלקות מעלה תמונה דומה כאשר ברוב המחלקות נרשמה ירידה מובהקת בנתח השוק של מוצרים עם סימון אדום בהשוואה לצריכה החזויה בהתאם למגמות שנרשמו לפני הרפורמה (בשר ועוף קפוא, גלידות ושלגונים, דגנים ודגנים מיוחדים, חטיפידגנים ופירות, חטיפים מלוחים, מאפים מתוקים ומלוחים, מוצרי בצק קפוא, מזון מקורר ארוז, סוכריות, פיצוחים ופירות יבשיםארוזים, רטבים וממרחים, שוקולד טבלאות, שימורים).
נתח השוק של מוצרים מסומנים במחלקת המשקאות הלא אלכוהוליים אומנם ירד בשנים שלאחר הרפורמה אך לא באופן מובהק סטטיסטית. ואמנם נרשמה ירידה בנתח השוק של מוצרים עם סימון אדום בקטגוריית דגנים ודגנים מיוחדים (אשר כוללת בתוכה את קטגוריית הקורנפלקס) אך נוסף על כך נרשמו ירידות מובהקות בנתח השוק של מוצרים מסומנים גם במחלקות בעלי תדמית לא בריאה כגון גלידות ושלגונים או שוקולד.
במגזר החרדי נרשמה ירידה בנתח השוק של מוצרים עם סימון תזונתי אדום ב-2020 אם כי מגמה זו התהפכה ב-2021 כאשר הצריכה בפועל הייתה גבוהה מהרמה החזויה לפי המגמות שקדמו לרפורמה. התנודתיות הגבוהה בנתח השוק של המוצרים המסומנים במגזר החרדי מקשה להסיק מסקנות חד משמעויות לגבי השפעת הרפורמה
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה