''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
33°
ירושלים 33°
חיפה 32°
באר שבע 35°
אילת 38°
מדורים
שימושי PLUS

חברה חרדית גובה עד 60% מתשלומי הביטוח הלאומי

החברה המרכזית למימוש זכויות, המסייעת בצד הרפואי שמול הביטוח הלאומי, מבקשת מבית המשפט לאכוף פסק בוררות עם אחד מלקוחותיה * ההסכם כולל תנאים קשים המוטלים על הלקוחות, בלא התחייבויות ברורות מצד החברה

איתמר לוין
כ"ו אב התשפ"ב
נגיסה בסכומים הקטנים ממילא [צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר, פלאש 90]
נגיסה בסכומים הקטנים ממילא [צילום אילוסטרציה: יוסי זמיר, פלאש 90] צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

החברה המרכזית למימוש זכויות, המסייעת לחרדים מול הביטוח הלאומי, גובה עמלה העשויה להיות למעלה מ-60% מהסכום הרטרואקטיבי שמקבלים הפונים אליה ועד 25% מן הגמלה החודשית השוטפת. כך מגלה הסכם ההתקשרות הסטנדרטי עליו מחתימה החברה את לקוחותיה, והמצורף לבקשה שהגישה (23.8.22) לבית המשפט המחוזי בירושלים, לאכוף פסק בוררות שניתן בסכסוך בינה לבין אחד מהם.

על-פי אתר החברה, היא הוקמה לפני 15 שנה בידי שמאי שזירי, "מנהל לשעבר של בתי החולים לניאדו וביקור חולים"; אתר אחר מציג אותו בצורה מסויגת יותר, בהבדל של אות אחת: "מנהל לשעבר בבתי החולים". לחברה 19 סניפים, כולם בריכוזים חרדיים.

מדובר בגמלאות המצריכות בדיקות רפואיות, וזהו התחום המרכזי בו מעניקה החברה את הסיוע. המשמעות היא כפולה. ראשית, ייתכן שהלקוח יזדקק גם לסיוע משפטי, מה שינגוס נתח נוסף מן הגימלה שיקבל; וכפי שיצוין בהמשך, עליו לשלם בנפרד תמורת חוות דעת רפואית. שנית, הגימלה היא בשיעור מסוים מההכנסה שאיבד המבוטח בשל מצבו הרפואי, כך שעמלות ענק אלו מהוות פגיעה ישירה במצבו הכלכלי. מאחר שמדובר כאמור בחרדים בלבד, סביר להניח שבחלק משמעותי מן המקרים ההכנסה המבוטחת - וממילא גם הגימלה בעקבות הפגיעה בה - הן נמוכות, והעמלות יותירו את המבוטח עם סכומים מזעריים הרחוקים מלספק את צרכיו (אשר קרוב לוודאי גדלו בשל נכותו/מחלתו). ההסכם אף אומר כי העמלות ישולמו גם "במצב של קצבאות הבטחת הכנסה" (נראה שהכוונה ללקוח המקבל אותן ולא מתוך קצבאות אלו) - המשולמות למצויים במצב כלכלי קשה במיוחד.

לא ברור על אלו גופים מדובר


ההסכם כולל אי-בהירויות רבות, וקשה להניח שקיבל את אישורו של בית הדין לחוזים אחידים או אישור רגולטורי אחר. כך למשל, בתחילתו נאמר שהלקוח מבקש סיוע מול הביטוח הלאומי, ואילו בהמשכו מדובר על זימון אפשרי שלו ל"וועדות רפואיות של חברות הביטוח" ועל "הרשויות הרלוונטיות". יש בו שימוש מעורבב במונחים "גימלה" ו"קיצבה" - שני סוגי תשלומים שונים של הביטוח הלאומי. בהסכם הספציפי שהוגש לבית המשפט, לא צוין כלל על אלו גמלאות הוא חל ומהן הנסיבות בעטיין פנו הלקוחות לחברה. כן נאמר בו, כי החברה תהיה זכאית לעמלתה גם אם הקצבאות יינתנו בגין התלויים בלקוח.

על-פי ההסכם, תמורת החזר רטרואקטיבי ותשלומים עתידיים מן הביטוח הלאומי ישלם הלקוח 13.6% מן הסכום החודשי כפול 60 חודשים (11.25% בתוספת מע"מ), ועוד 800 שקל לשנה. אם הסכום החודשי (הרטרואקטיבי והעתידי יחדיו) יהיה נמוך מ-1,200 שקל, העמלה תהיה 12% ועוד 800 שקל. החברה רשאית לגבות את העמלה מתוך הסכום הרטרואקטיבי, אם היא עד 60% מסכום זה. אם העמלה תהיה גבוהה מ-60%, היא תשולם מתוך הקצבאות החודשיות העתידיות בתקרה של 25% מסכום הקיצבה.

מן העבר השני, התחייבויות החברה מנוסחות בצורה כללית בלבד: היא מתחייבת "לספק שירות רפואי ללקוח ולסייע לו באופן טכני במילוי הטפסים הנדרשים לצורך מימוש זכויותיו". אם הוא יוזמן לוועדה רפואית, ישא הלקוח בעלות משמעותית נוספת: "החברה תסייע בכל הקשור להכנתו לוועדה מהצד המקצועי לרבות המלצה לחוות דעת רפואית מטעמו, על חשבון הלקוח, ו/או תפנה אותו, אם ירצה בכך, למומחים רפואיים נוספים המתמחים בתחום הרלוונטי, אם תסבור כי יש צורך בכך". החברה אינה מצהירה על העדר אינטרס בקשר עם הרופאים, למשל בדמות עמלה מהם על ההפניות.

תשלום גם אם החברה לא עשתה דבר


בהסכם אף נאמר כי אין לחברה כדאיות כלכלית בהטבות הנמשכות על פני פחות מ-60 חודשים. לפיכך, הלקוח מתחייב שאם הביטוח הלאומי יעניק לו קיצבה לתקופה קצרה יותר - הוא ישתף פעולה עם החברה בהליכים נוספים על-פי החלטתה, כדי לקבל הארכה של התשלומים. סעיף זה עמום ואינו אומר האם הכוונה להגשת ערר על החלטת הביטוח הלאומי; כזכור, אם הלקוח יזדקק לליווי משפטי - יהיה עליו לשלם אותו בעצמו. מכך עולה, כי החברה תוכל למעשה לכפות עליו הליכים והוצאות כדי שהיא תוכל להגדיל את עמלתה מתוך הגדלת הקצבאות - גם אין ללקוח אין כדאיות כלכלית בכך או שמכל סיבה שהיא אין הוא רוצה להמשיך בהליכים.

תנאי תמוה במיוחד הוא זה הקובע, כי "טיפול החברה בלקוח נעשית [הטעות במקור] בהתבסס על נתוני הלקוח בדבר הכנסותיו במועד החתימה על ההסכם". אם הכנסות אלו יירדו "בעקבות פעולות שביצע" לאחר קביעת הגימלה (שוב ניסוח עמום הפתוח לפרשנויות רבות) - עמלתה תיוותר בעינה. לעומת זאת, אם הגימלה תועלה בהמשך - תעלה בהתאם גם העמלה של החברה.

הלקוחות מוחתמים על שטר חוב למימוש התחייבויותיהם הכספיות כלפי החברה, בעוד החברה אינה מעניקה להם בטוחה כלשהי. השטר ימומש "באם יפר הלקוח התחייבות מהתחייבויותיו לפי הסכם זה", וזאת על-פי שיקול דעתה הבלעדי של החברה. בהסכם הספציפי שהגישה החברה, חתומים הלקוחות על שטר חוב ריק, דהיינו ללא הגבלה בסכום - מה שיחייב אותם לפנות לבית המשפט בהתנגדות למימושו, בין אם בשל מחלוקת על זכותה של החברה לעשות זאת ובין אם בשל מחלוקת על גובה החוב.

אם הלקוח יבטל את ההסכם שבוע לאחר חתימתו, לרבות בשל הטבה במצב בריאותו אשר תפחית או אף תבטל את זכאותו לגמלה, יהיה עליו לשלם לחברה את מלוא העמלה בתוספת הוצאות גבייה בסך 5,000 שקל. זאת ועוד: אם הלקוח יימצא זכאי לגימלה במשך שנה לאחר הביטול, יהיה עליו לשלם את עמלת החברה; מן ההסכם עולה, שחובה זו קיימת גם אם היא לא עשתה דבר למענו.

התשלום - 60% מהקיצבה במשך מספר חודשים


במקרה שהגיע לבית המשפט, תבעה החברה מן הלקוח 37,000 שקל (עמלה של 32,000 שקל ודמי גבייה בסך 5,000 שקל), לאחר שקיבל במשך שמונה חודשים גימלה של 2,500 שקל לחודש וזו הועלתה לאחר מכן ל-4,000 שקל; בפסק הבוררות לא נאמר לכמה חודשים. בהנחה שהתקופה הכוללת היא 60 חודשים, מדובר בגמלאות בסכום כולל של 228,000 שקל-כך שעמלתה הנטענת של החברה הגיעה ל-14%.

בית הדין הרבני "דרכי משפט" ברמת בית שמש א' נתן שני פסקי דין בנושא. בפסק דין מתוקן, בו נקבע שהחברה לא עשתה את עבודתה בצורה מלאה, הוא חייב את הלקוח בתשלום 22,000 שקל מתוך העמלה ולא בתשלום דמי הגבייה. בית הדין פרס את החוב לתשלומים בני 2,400-1,400 לחודש (בשל השוני בין חוב העבר לעמלת העתיד), דהיינו - 35%-60% מהקיצבה באותם חודשים. פסק הדין גם מלמד, כי הלקוח שילם בנפרד 1,600 שקל תמורת חוות דעת רופא.

החברה גם תבעה 28,000 שקל בעד טיפולה בגימלה עבור בנו של הלקוח, למרות שהביטוח הלאומי דחה את תביעתו; בית הדין הרבני פטר אותו מן התשלום. כאמור, החברה מבקשת מבית המשפט לאכוף את פסק הבוררות על הלקוח, יהודה ליבוביץ. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד רנן שוורצמן וטרם הוגשה תגובת הלקוח.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה