גישה חדשה להשתלת שיניים ביום אחד

גישה חדשה להשתלת שיניים - 'העמסת שיניים מיידית' או 'Teeth Now' - הוכנסה לאחרונה לשימוש במרכז לבריאות הפה של המרכז הרפואי תל אביב. הגישה מאפשרת ביצוע שתל, מבנה וכתר בטיפול אחד.

ד"ר אמנון זינגר, הינו מנהל המרפאה לשיקום הפה וד"ר גבי צ'אשו, מנהל היחידה לכירורגית פה ולסת המרכז לבריאות הפה - מרכז רפואי תל אביב.

באמצעות השיטה החדשה ניתן לבצע את ההליך כמעט בכל המצבים והאזורים בפה. ניתן לבצע שתלים של שן אחת, מספר שיניים או כל השיניים בלסת ביום אחד ולשלב ואריאציות נוספות המטופלות בשיטה זו כמו עקירות, השתלות ושיקום בו ביום, תוך צמצום כאבים ופגיעה ממושכת במראה האסתטי.

טיפול בשיטת העמסת שיניים מיידית מתחיל בהכנה של אתר ההשתלה. לאחר מכן מוחדר השתל לרקמה תוך ווידוי יציבותו. בשלב השני, מונח מבנה השן שהותאם קודם לכן למבנה חלל הפה של המטופל ועליו מודבק כתר. עם תום הטיפול, נערך מעקב שוטף בחצי השנה הראשונה ובתום שלושה עד שישה חודשים, מתבצע שחזור סופי של השן.

אחד היתרונות של הגישה, מלבד קיצור תקופת המתנה של בין שישה לתשעה חודשים בשיטה הקונבנציונלית, הוא הפחתה בכאבים ובבעיות תפקודיות. בגישה הקונבנציונלית נעשה שימוש בתותבות זמניות בתקופת הביניים שבין ביצוע השתל לתחילת פעולת השיקום. השימוש בתותבות גורם לעיתים קרובות לבעיות של חוסר יציבות, בעיות אסתטיות, בעיות של תפקוד השן ועוד. הטיפול באמצעות השיטה החדשה באה לפתור בעיות אלו ולהבטיח תוצאות טובות יותר.

מהמרכז הרפואי תל אביב נמסר, כי אחוזי הצלחה בגישה החדשה זהים לאחוזי ההצלחה בשיטות הישנות ונעים בין 90%-ל-100% הצלחה. הצלחה זו מתבטאת ביציבותו של השתל המאפשרת תפקוד תקין ללא כאב ומראה אסתטי.

עם זאת חשוב לציין, כי טיפול זה לא מתאים כפתרון לכל בעיה דנטלית הדורשת השתלה. ישנם מספר תנאים שצריכים להתקיים על-מנת שטיפול יתאפשר, כגון: בריאות תקינה, מצב העצם והחניכיים ומצב הפה.

יחד עם זאת, ישנם מספר גורמי סיכון שאינם מאפשרים העמסה מיידית, והם: כוחות לעיסה מוגברים; איכות עצם לא טובה, המתבטאת בצפיפות נמוכה; נפח העצם הקיימת לא מספיק להחדרת שתל רחב וארוך דיו וזיהום. שילוב של מספר גורמים עלול להוביל לכישלון כמעט ודאי של שתלים אשר עברו העמסה מיידית.

כבר לפני 30-40 שנה עם ביצועם של השתלים הדנטליים הראשונים, היה מקובל לבצע שתלים ועליהם מבנים וכתרים באותו יום. אולם ההעמסה המיידית על השתלים הובילה לאחוזי כישלון גבוהים מאוד, אשר גררה אחריה אבדן עצם ניכר מצב שלא אפשר לחזור ולבצע את ההשתלה. תוצאות אלו הרתיעו את חלוצי הרופאים שהשתמשו בגישה זו ואת הקהל הרחב.

מאז אותן שנים התפתחה גישת העמסת השיניים המיידית בהתבסס על תוצאות מחקרים רבים שנעשו בתחום השיקום וכירורגיית הפה, אשר הוכיחו את יעילותם של אמצעים טכנולוגיים, בהבטחת חיבור איתן בין השתל לעצם באזור המיועד להשתלה. גילויים אלו, אפשרו את פיתוח השיטה הכוללת, כאמור, ביצוע ההשתלה ופעולת השיקום, בטיפול אחד.