ביהמ"ש: עדותו של עו"ד אופיר צברי - לא מהימנה

עדותו של עו"ד אופיר צברי "לא הייתה מהימנה עלי; דבריו היו חסרי הגיון פנימי באופן שלא יכולתי להסתמך עליהם". כך אומרת (15.8.22) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, אסתר נחליאלי-חיאט, על אחד מעורכי הדין הבולטים בתחום הבנקאות. לדבריה, עדותו הייתה "כל כולה צבועה באינטרס האישי שלו".

הדברים נאמרים בפסק הדין בו דחתה נחליאלי-חיאט תביעה בסך 200 מיליון שקל שהגישו חברת לקסן ובעליה אלכסנדר טסלר נגד בנק הפועלים ורשת ישרוטל, בעקבות קריסת עסקה משנת 2011 להעברת ניהול מלון הנסיכה באילת - שהיה בבעלותם - לידי ישרוטל (ראו קישור משמאל). צברי ייצג את לקסן במו"מ והעיד מטעמה. לדברי נחליאלי-חיאט, מעדותו של צברי עלו בהכרח שתי אפשרויות: או שהוא נרדם בשמירה וחתם בשם לקסן על הסכם עם הבנק בלא לבדוק אותו כיאות; או שהוא מאשים את עמיתיו, עורכי דין מובילים ממשרד ליפא מאיר, בביצוע פעולות תרמיתיות שנועדו להגניב להסכם תנאים שלא היו מקובלים על לקסן.

"כך או אחרת מצאתי כי עדותו של עו"ד צברי כל כולה צבועה באינטרס האישי שלו להעיד כפי שהעיד, כשלפניו עומדות רק אפשרויות גרועות: בין שלהודות כי התרשל בעבודתו ובכך לקחת אחריות על האופן שבו ניהל את המו"מ מטעם לקסן, לרבות חתימה על הסכם 18 שלא מקובל עליו; או להאשים את הקולגות שלו, בטענות נושאות גוון של מרמה וזיוף". צברי היה במצב דומה לזה עליו אמר הנביא עמוס, שאדם נס מפני האריה - ומוצא עצמו מול הדוב והנחש.

"דברים אלה מבטאים את התרשמותי מעדותו של עו"ד צברי ובפרט מאופן התבטאותו, מהתבוננות בו בעת שהעיד ובאופן כללי מתחושת חוסר הנוחות הברורה שהשתקפה משפת גופו במהלך העדות. עוד להעיר כי ניכר היה שעו"ד צברי מחשב את מילותיו בזהירות כשל אדם המהלך על חבל דק ומתאמץ לשמור על שיווי משקל. במילים אחרות: ברור היה לי לכל אורך עדותו של עו"ד צברי כי הדברים שנאמרים נובעים מתוך הסיטואציה הקשה אליה נקלע ומתוך ניסיונו לתמרן בין החלופות הרעות הניצבות בפניו. בין שכך ובין שאחרת, התרשמתי כי הדברים שאמר ובהם ניסה להלך בין הטיפות וכאמור סברתי כי הדבר נובע מאינטרס אישי, ואינו משקף את מה שאירע בחדר המו"מ בזמן אמת.

"התרשמתי כי הגרסה שמסר מתיישבת עם האינטרס האישי שלו אל מול מי שהיו לקוחותיו, קרי התובעים, ורק בהקשר התובענה שלפני שבו האינטרסים האישיים של עו"ד צברי והתלכדו עם גרסת התביעה. אוסיף כי עדותו של עו"ד צברי לא הייתה קוהרנטית, למשל הפער הלא-מוסבר בין האופן שבו הציג עצמו ובין ההתרחשות שתוארה מפיו בהמשך". הוא תיאר את עצמו כמומחה ותיק בתחום הבנקאות - אך גם טען שנפלה טעות בניסוח ההסכם עם הבנק. תזה זו "נראית מופרכת על פניה לאור הפער הכמעט בלתי-נסבל בין האופן שבו עו"ד צברי מתאר את עצמו כמומחה לבנקאות שעצם נוכחותו בחדר המ"ומ מרתיעה את הבנק, ובין חוסר הריכוז שהוביל אותו לא לשים לב ל'טעות הטכנית'".

ביקורת גם על נציגי התובעים

"...מעיון בכתבי בי-דין שהוגשו מטעם התובעים אי-אפשר שלא להתרשם מהאופן שבו הם ניסחו את טענותיהם. כך למשל לאורך סיכומיהם שזרו התובעים ביטויים שאין מקומם בכתב טענות המוגש לבית המשפט ובאופן כללי סיכומי התובעים נוסחו בשפה משתלחת שלא לצורך. בשלב מוקדם של ההליך זה כבר התרעתי בפני התובעים בעניין אופן זה של התנסחות". בין היתר בשל התנהלות זו, חויבו טסלר ולקסן בהוצאות בסך 1.15 מיליון שקל.