איום ממשי על המים המותפלים מצד נחילי מדוזות

מחקר ראשון מסוגו מצא כי הופעת נחילי מדוזות סמוך לחופי הים התיכון מאיימת על תהליכי התפלת מי ים בישראל ואף פוגעת בהם. המחקר נערך במכון צוקרברג לחקר המים שע"י אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם המכון לחקר ימים ואגמים בחיפה.

החוטית הנודדת היא מין נפוץ ביותר של מדוזות במימי הים התיכון, אותן מדוזות פלשו לאזורנו מים סוף דרך תעלת סואץ, והן משגשגות כאשר טמפרטורת המים גבוהה. ישנה השערה כי הופעתן בנחילי ענק בתחום המים הטריטוריאליים של ישראל קשורה להתחממות מי הים התיכון.

מרכיב מרכזי במשק

צילום: מתקן התפלה באזור חדרה [צילום: יח"צ]

מתקני התפלה ימיים הם מרכיב מרכזי במשק המים הישראלי והעולמי. כיום כ-75% ממי השתייה בארץ מגיעים מהתפלת מי ים, וההערכה היא שבטווח הקרוב יהיה משק המים תלוי כמעט לחלוטין במים מותפלים. עובדה זו מדגישה את החשיבות האסטרטגית למשק המים הישראלי בהפקה קבועה ובטוחה של מים שפירים מהתפלה. אחד האתגרים המשמעותיים לפעילות תקינה של מתקני התפלה ימיים הם התפרצויות אורגניות בים אשר מאתגרות את מערכות הסינון במתקני ההתפלה, ובמקרי קיצון אף מביאים להשבתתם. אחת המחוללות העיקריות של בעיה זו הן המדוזות.

דיווחים על שיבושים במתקני ההתפלה עקב חדירת מדוזות והחשש להפסקות ביצור מי שתייה מותפלים זירזו את תהליך המחקר. החוקרים, בהובלת הד"ר אייל רהב, בחנו את היקף התופעה ואת דרכי ההתמודדות עם הבעיה. "ניכר היה כי פירוק ביולוגי של אותם מדוזות גרם לגידול חיידקים והפרשות אורגניות אשר פגעו ביעילות המסננים ולתפעולו התקין של מנגנון ההתפלה", אומר המיקרוביולוג הפרופסור עידו בר זאב. "מעבר לכך", הוא מוסיף, "נמצא כי אותם שיירי מדוזות הצטברו על גבי הממברנות ויצרו אילוח ביולוגי אשר העלה בצורה משמעותית את העלות האנרגטית של תהליך ההתפלה".

למען מזעור התופעה ושמירה על תהליך הייצור במתקני ההתפלה מציעים החוקרים כמה דרכי פעולה, וביניהן בניית מערכת חכמה שתתריע על התקרבות נחילי מדוזות ושדרוג מערכות הסינון במתקני ההתפלה כך שיוכלו להתמודד עם הפולש הימי.