ה-FBI פשט על אחוזתו של טראמפ בפלורידה

סוכני הבולשת הפדרלית (FBI) פשטו הלילה (9.8.22) על אחוזת מאר-א-לאגו של נשיא ארה"ב לשעבר, דונלד טראמפ - מסר טראמפ. הפשיטה היא חלק מחקירה בחשד שטראמפ נטל עימו מסמכים סודיים כאשר עזב את הבית הלבן בינואר 2021, וזאת בניגוד לחוק - מדווחת התקשורת בארה"ב.

לפשיטה יכולה להיות חשיבות גדולה עוד יותר מאשר עצם החקירה הנקודתית. היא מלמדת, כי שר המשפטים, מריק גרלנד - לשעבר שופט ערעורים פדרלי בכיר ומועמד לבית המשפט העליון - מוכן עקרונית לנהל חקירה פלילית נגד הנשיא לשעבר. בכך היא מהווה איתות לגבי האפשרות שטראמפ יהיה יעד לחקירה משמעותית בהרבה - בנוגע לאחריותו לאירועי 6 בינואר, הן כמי שיצר את האווירה לקראת הסתערות תומכיו על הקונגרס, הן כמי שעודד אותם והן כמי שנמנע במכוון מלקרוא להם לסגת מן הבניין.

החקירה בנוגע למסמכים נמשכת זמן רב והחשד הוא לעבירה לכאורה על חוק המסמכים הנשיאותיים, המחייב לשמר בידי המדינה את כל המסמכים הנשיאותיים - מזכרים, מכתבים, רשימות, פקסים ועוד. הפשיטה על האחוזה בפלורידה בוצעה על-פי צו של בית המשפט. ה-FBI סירב להגיב, ודובר משרד המשפטים סירב לומר האם גרלנד עצמו אישר את הפשיטה; כאמור, סביר מאוד להניח שכך נעשה.

"פולטיזיציה של מערכת המשפט"

צילום: נטל תיעוד של הפגישה עם קים [סוזן וולש, AP]

טראמפ עצמו חשף את הפשיטה בהצהרה ארוכה, בה השווה אותה לווטרגייט. זוהי השוואה חסרת בסיס, שכן באותה פרשה פרצו אנשיו של הנשיא ריצ'רד ניקסון בצורה בלתי חוקית למטה המפלגה הדמוקרטית ובהמשך התנגד ניקסון לצווים של בית המשפט, בעוד הפעם מדובר כאמור בפשיטה רשמית וגלויה על-פי צו שיפוטי. ראש הבולשת הנוכחי, כריסטופר ריי, מונה בידי טראמפ עצמו לאחר שפיטר בתחילת 2017 את ג'ים קומיי בשל ניהול החקירה נגדו בפרשה הרוסית. עם זאת, היחסים ביניהם היו צורמים וטראמפ שקל מספר פעמים לפטר גם אותו.

בהודעתו אמר טראמפ: "ביתי היפה, מאר-א-לאגו בפאלם ביץ' נמצא כרגע במצור, פשיטה וכיבוש של קבוצה גדולה של סוכני FBI", והוא טען שגם הם פרצו את הכספת שבבית. לדבריו, הבולשת לא הודיעה לו מראש על הפשיטה שכלל אינה נחוצה, ומהווה חלק מהפוליטיזציה של מערכת המשפט נגדו. בכירים במפלגה הרפובליקנית הגיבו בזעם; קווין מק'ארתי, מנהיג המיעוט שעשוי להפוך אחרי בחירות האמצע למנהיג הרוב, הבטיח להוביל חקירה נגד "המצב הבלתי-נסבל של הפיכת משרד המשפטים לנשק פוליטי" ולמקד אותה ב-גרלנד.

מאר-א-לאגו, שהפכה להיות כתובתו הרשמית של טראמפ בזמן נשיאותו (במקום טראמפ טאואר בניו-יורק), אינה פעילה בחודשי הקיץ החמים והוא עצמו לא היה בה בעת הפשיטה. במקום היו רק כמה עובדים ואנשי השירות החשאי המאבטחים את טראמפ. הפשיטה החלה בשעות הבוקר והסתיימה בשעות אחר-הצהריים המאוחרות.

בחודש ינואר קיבלו הארכיון הלאומי ומינהלת המסמכים 15 ארגזים של מסמכים רשמיים ופריטים אחרים שהיו במאר-א-לאגו למרות שהיו צריכים להימסר לארכיון לאחר סיום כהונתו של טראמפ. הארכיון הוא המרכז את כל המסמכים והתיעוד; בדיוני ועדת 6 בינואר בבית הנבחרים הוצגו צילומים רבים של טראמפ ואנשיו מאותם ימים, המוחזקים כעת בארכיון. הגנז הלאומי דאז, דייוויד פריירו, אמר באותה עת, כי "חוק המסמכים הנשיאותיים חיוני לדמוקרטיה שלנו, בה הממשלה נושאת באחריות בפני הציבור". הוא הבהיר, כי הארכיון ממשיך לחפש מסמכים נוספים. יועציו של טראמפ אמרו אז, כי הוא סירב במשך חודשים למסור את המסמכים.

טראמפ נטל עימו, בין היתר, תיעוד של שיחותיו עם מנהיגים זרים ובהם מנהיג קוריאה הצפונית, קים ג'ונג-און. הרישום של המסמכים הבלתי-מסווגים שהוחזרו בינואר השתרע על פני 100 עמודים והוא כלל מפית קוקטיילים, רשימת טלפונים, תרשימים, מכתבים, מזכרים, מפות, ראשי פרקים, תפריט סעודת יום הולדת, לוחות זמנים ועוד - מה שנראה כגריפה של פריטים ומסמכים בצורה אקראית, ולא כנטילה מסודרת לצורך כלשהו.

בעת סיום כהונתו של טראמפ העלו גורמי ביטחון את החשש, שרגשי הנקמנות וחוסר האחריות שלו עלולים להוביל אותו - במודע או שלא במודע - לחשוף סודות ביטחוניים; חשש זה לא התממש. עם זאת, בארגזים שהחזיר טראמפ היה גם מידע מסווג, אשר תועד בנפרד ומטבע הדברים לא פורסם. יועצים של טראמפ מתארים אותו כמי שבמשך שנים טיפל בצורה לקויה במסמכים, כולל כאלה שהוא קרע למרות שהחוק מחייב לשמר אותם.

היועץ המשפטי זומן לעדות

צילום: גרלנד. ההחלטה נתונה בידיו [צילום: אלכס ברנדון, AP]

כאמור, במקביל בוחן משרד המשפטים את אירועי 6 בינואר ובשבועות האחרונים גברו הסימנים לכך שגם טראמפ עשוי להיות נושא לחקירה. חבר מושבעים גדול שכינס המשרד הוציא צווים לזמן לעדות את מי שהיה היועץ המשפטי לבית הלבן, פט סיפולון, ושבידיו מידע קריטי על מעשיו, מחשבותיו וכוונותיו של טראמפ ערב האירועים ובמהלכם. עדות של סיפולון - אשר העיד בפני ועדת 6 בינואר - היא נושא סבוך, בשל החיסיון הנרחב המוענק לפעולותיו של הנשיא, אך לא כאשר הוא מעורב בפלילים (כמו ווטרגייט). שאלה נפרדת היא האם החיסיון שייך לאדם או למשרה, דהיינו - האם הנשיא ג'ו ביידן יכול להסיר את החיסיון, או שמא הוא ממשיך ללוות את טראמפ.

ההכרעה האם לחקור גם את טראמפ על 6 בינואר היא מורכבת מאוד מבחינה משפטית ופוליטית. בצד המשפטי, על התביעה להשתכנע שיש לה ראיות מעבר לספק סביר לכך שטראמפ ידע שאין בסיס לטענותיו נגד טוהר הבחירות ושהוא אמור היה לדעת שתומכיו עלולים לפעול בצורה אלימה - משימה קשה, לנוכח הצורך לקרוא בדיעבד את מחשבותיו של נשיא אימפולסיבי ובעל שפה משתלחת. בצד הפוליטי, על גרלנד להחליט האם ליצור תקדים של חקירה פלילית נגד נשיא לשעבר בידי ממשל מן המפלגה היריבה. הפשיטה הלילה מלמדת שעקרונית הוא מוכן לעשות זאת, אם כי סוגיית המסמכים הרבה פחות חמורה מאשר 6 בינואר.