"מילצ'ן בדק עם אדלסון כיצד להוזיל את הסיגרים"

ארנון מילצ'ן בדק עם שלדון אדלסון האם ניתן לרכוש עבור בנימין נתניהו סיגרים במחירים נמוכים מזה ששילמו אנשיו - מספרת (יום ד', 6.7.22) העוזרת האישית של מילצ'ן, הדס קליין, בהמשך עדותה בתיק 1000. בעדותה במשטרה העריכה קליין, כי ההוצאה השנתית על סיגרים עבור נתניהו הייתה 42,000-30,000 שקל.

בתחילת היום המשיכה קליין להתייחס לחשבוניות שמסרה למשטרה בנוגע לרכישת השמפניות לשרה נתניהו. תחילה רכשה קליין "דום פריניון", שמחירו בחנויות הוא 1,200 שקל; היבואן דובי פיינטוך העניק הנחה משמעותית. "אבל בגלל המחיר היינו קונים אותו במשורה; זה לא היה כמו השמפניה הוורודה. ארנון היה שותה וגם היינו מעבירים למשפחת נתניהו", להערכתה - 65% מן הבקבוקים.

התביעה הגישה ארבע חשבוניות על רכישת 100 סיגרים מ-2010, באלפי שקלים. קליין סיפרה, כי היה זה כאשר מילצ'ן אירח בישראל את השחקן יו ג'קמן ומשפחתו, ובין היתר הפגיש אותם עם בני הזוג נתניהו. ג'קמן אינו מעשן, הדגישה, ואין ספק שהסיגרים נועדו לנתניהו - שתי קופסאות בכל פגישה איתו. "למעט סיגרים בודדים, כולם נרכשו וניתנו לנתניהו", הוסיפה.

בשנת 2016 הסתיימה בניית הווילה של ג'יימס פאקר בקיסריה, וחשבונית שהציגה התביעה מתעדת בין היתר רכישת סיגרים ותא לשמירתם בלחות הנכונה. קליין ציינה, כי שהתה בביתו של פאקר כמעט 24 שעות ביממה, ולכן היא יודעת בוודאות שהסיגרים נועדו לנתניהו. מדובר הן בסיגרים בודדים שעישן נתניהו כאשר התארח בבית (לעיתים בהיעדרו של פאקר) והן בקופסאות שהיה לוקח לביתו. היא העירה, כי ראש המוסד דאז, יוסי כהן, התארח מדי פעם בבית ועישן סיגרים בודדים, אך מעולם לא קיבל קופסאות סגורות.

קליין העידה על רכישת סיגרים מחנות "קבינט" בשנים 2013-2011 ופעם אחת ב-2014. "הייתה לי אז מכונית גולף; החניתי אותה רחוק, כי אמרתי שהוא לא יאמין שאני קונה לעצמי עם כזאת מכונית צנועה. הבעלים, קוקי, שאל אותי כמה פעמים למי אני קונה, והוא אמר לי שיש מועדון מצומצם של אנשים בארץ שמשתמשים בסיגרים האלה. אמרתי לו שזה לבעלי; אם תכירו אותו, תבינו שזה רחוק ממנו כמו מזרח ממערב.

"שילמתי במזומן מהקופה הקטנה שלנו, כי עוד לא היה לי כרטיס אשראי של ארנון ולא רציתי שתהיה העברה מארנון. בשנים מאוחרות יותר המסה כל כך גדלה, שלא יכולנו לעמוד בזה בכרטיס האשראי. ראיתי שזה לא מפריע לאף אחד, ולכן שילמנו בהעברה בנקאית. קוקי גם היה נותן לנו מתנות, כמו מצית לסיגרים, וגם את זה העברנו לנתניהו. מילצ'ן ידע על כל ההוצאות, כולל מהקופה הקטנה. חיפשתי את הקופות הקטנות שלי ולא מצאתי; רשמנו לו על פיסות נייר, לא בטבלאות אקסל".

"לא שמתי לב לגודל הרכישה"

צילום: בן-צור. אירוח בזמן הסגר [יונתן זינדל, פלאש 90]

קליין אמרה כי ההוצאה הממוצעת הייתה 8,000-6,000 שקל בחודש; השופט משה בר-עם העיר, כי מדובר ב-100,000 שקל לשנה. התובע, עו"ד אלון גילדין, הציג את דבריה של קליין בחקירתה – תחילה העריכה שמדובר ב-30,00 שקל לשנה, ומיד לאחר מכן דיברה על 42,000 שקל.

קליין הסבירה: "כשהגשנו את הקלסרים, תפסתי את הראש ואמרתי לעצמי שלא שמתי לב אף פעם לגודל הרכישה, כי חיינו אותה יום-יום. לא רציתי לעשות עוול לאיש אלא רק להגיד את האמת. אני לא זוכרת במדויק [את הסכום השנתי]". השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "על מה ההערכות בנויות?". קליין: "על מעט החשבוניות שהיו שם, על הזיכרון, על מה ששילמתי בכרטיס האשראי שלי".

בר-עם: "זה פער בין 30,000 ל-100,000". גילדין: "מה שהערכת בחקירה נראה לך סביר?". קליין: "כן. מחיר הסיגרים היה גבוה מאוד, וקוקי גם לא הסכים לתת לנו הנחות. זה היה 400 שקל, הצלחנו להוריד את זה ל-280 במקומות אחרים". התביעה הגישה גם תיעוד על רכישת סיגרים בדיוטי-פרי באלפי דולרים.

קליין המשיכה: "באחת הפעמים שארנון חזר מירושלים בלילה, הוא התקשר אלי ואמר לי: אני רוצה שתדברי עם שלדון, כי נראה לי שאנחנו משלמים מאוד יקר על הסיגרים. שלדון היה איתנו על הקו, הוא המליץ לנו על חנות בדיזנגוף ושאל כמה אנחנו משלמים. הוא אמר שאנחנו משלמים מחיר טוב. אמרתי לארנון: אתה רואה, אנחנו עושים את העבודה שלנו כמו שצריך".

עם פתיחת החקירה, בתחילת 2017, נפסקו הנתינות – העידה קליין. "בבית ינאי נשארו ארבעה קרטונים של שמפניות ועוד קופסה או שתיים של סיגריות. שרה נתניהו טענה בזמנו שיונתן [חסון] ואני לקחנו. הכל נשאר שם כאבן שאין לה הופכין. אנשים שביקרו אצלנו ראו אותם. בתקופת הסגר הראשון של הקורונה ביקש ארנון שנארח אנשים. עו"ד בועז בן-צור ביקש שבתו תתארח, וגם בן-צור בעצמו ביקר שם. עשינו את זה בנפש חפצה בימים קשים. יונתן התקשר אלי ואמר שהאורחים שתו את השמפניות. לא יוצא לי מהראש העדות של שרה, שאולי העזנו לקחת. לי זה מאוד כואב".