לשכת עוה"ד פנתה לביהמ"ש נגד הארגון הבינ"ל של משפטנים יהודים

לשכת עורכי הדין הגישה (6.5.04) לבית המשפט המחוזי בירושלים תובענה נגד הארגון הבינ"ל של עורכי דין ומשפטנים יהודים, בעקבות מה שהיא מגדירה כ"התנהלותה הבלתי חוקית של אסיפת הקונגרס" מיום 26.3.04.

כזכור, בקונגרס ה-12 של נשיאות הארגון, שהתקיימה במלון דן פנורמה בתל אביב, בה נבחר עו"ד אלקס הרטמן ליו"ר החדש של הארגון, אירעה תקרית מביכה שהגיעה עד כדי תגרת-ידיים, בין הרטמן ועו"ד שלמה כהן [להשתלשלות המלאה של העניינים שם, ראו קישור].

נציין, כי כל הטענות המועלות בתובענה מייצגות, כמובן, את צידה האחד של המטבע. את גרסותיו של הצד השני לרובן המכריע של הטענות, תוכלו למצוא בדיווח המקורי על האירועים בקונגרס.

בהמרצת הפתיחה, שהוגשה באמצעות עו"ד בעז בן-צור ממשרד עו"ד ויינרוט ושות', טוענת הלשכה כי אסיפת הקונגרס האמורה "התנהלה - מראשיתה ועד סופה - באורח בלתי תקין, בלתי דמוקרטי ובלתי חוקי". הלשכה מבקשת מבית המשפט להצהיר, שכל חברי הלשכה הינם חברי הארגון לכל דבר ועניין, וזכאים להשתתף באסיפות קונגרס הארגון, לבחור ולהיבחר בהן. בנוסף, מבקשת הלשכה להצהיר שאין תוקף חוקי לאסיפה ולהצבעה שנערכה במהלכה, ולהורות על כינוס אסיפה דחופה של קונגרס הארגון, בתוך 90 ימים.

בתובענה נטען, כי מאז הקמת הארגון ועד לפני שנים אחדות, קויימו קשר קבוע ושיתוף פעולה הדוק בין הארגון לבין לשכת עורכי הדין, המבוסס על חברותם של כל חברי הלשכה בארגון על-פי אמנה שנחתמה בין הלשכה לארגון. הלשכה מעניקה לארגון תמיכה, בהעברת כספים ובהעמדת משרדים לשימוש הארגון.

כן נטען, כי לפני כינוס אסיפת הקונגרס האחרונה נעשו ניסיונות מצד נציגי הלשכה להגיע להסכמה רחבה בנוגע לזהות נשיא הארגון ובעניינים אחרים. נציגי הלשכה הציעו לתפקיד הנשיא את פרופ' אמנון רובינשטיין ואת שופטת בית המשפט העליון (בדימוס) דליה דורנר, שנתנו את הסכמתם למינוי. לטענת הלשכה, בחרו חברי הנשיאות היוצאת של הארגון לדחות את הצעות אלו, בנימוקים תמוהים.

בתובענה נטען, כי לאחר שחברי הנשיאות היוצאת של הארגון סירבו להגיע להסכמה עם הלשכה, הם פעלו להציג רשימת מועמדים מטעמם לנשיאות - ובראשה עו"ד אלקס הרטמן - למרות שהנשיאות היוצאת אינה זכאית להציע מועמדים מטעמה.

חמור מכך, נטען, חברי הנשיאות היוצאת פעלו להבטיח, כי עמדת נציגי קבוצות עורכי הדין הגדולות ביותר החברות בארגון (מישראל, מארה"ב ומאנגליה) לא תישמע, והם עשו זאת לכאורה תוך ניצול עמדות שהיו להם בארגון.

בתביעה ציינה עוד הלשכה, שהנשיאות היוצאת ערכה רשימה של בעלי זכות להשתתף באסיפה, ממנה הושמטה - ככל הנראה במתכוון - העובדה שכל חברי הלשכה הם גם חברים בארגון, בעלי זכות לבחור ולהיבחר. הרשימה פורסמה רק "ברגע האחרון", תוך חריגה מהנוהל התקין, ובאופן שמנע ערעור עליה.

בנוסף, חברי הנשיאות היוצאת של הארגון נמנעו, שלא כדין, מלפרסם סדר יום מפורט של האסיפה, עובדה שיש בה לשמוט את הקרקע תחת האסיפה שהתקיימה.

ביום בו התקיימה האסיפה, עמדו בפתח האולם נציגי הנשיאות היוצאת ומקורביהם, מלווים בסדרנים גברתנים, ו"סיננו" את באי הישיבה, מי פנימה ומי החוצה. על-פי "הרשימה" שנהגתה, נחסמה כניסתם של עשרות רבות מחברי לשכת עורכי הדין. בשל מניעת כניסתם של החברים הרבים ביקשה הלשכה לקבוע, כי האסיפה התקיימה תוך הפרה בוטה של הוראות התקנון והדין המורות, כי כל חבר זכאי להשתתף באסיפה, וכי לאסיפה ולהצבעה שהתקיימה במהלכה אין תוקף חוקי.

הלשכה טוענת שבאולם האסיפה נרמסו הכללים המחייבים. לטענתה, במהלך האסיפה נשללה זכות הדיבור מראש הלשכה ומנציג המשפטנים מארה"ב, תוך צעקות בלתי פוסקות וחטיפת מיקרופונים; חברי הנשיאות היוצאת, אשר ניהלו את האסיפה, העלו להצבעה רק את הצעתם לבחירת נשיאות חדשה, ולא העלו להצבעה הצעות שהגישו לשכת עורכי הדין וקבוצות המשפטנים מארה"ב ומאנגליה; ההצבעה שנערכה ביחס לרשימת המועמדים שהציעה הנשיאות היוצאת נערכה שלא כדין, במחטף, ובניגוד להוראות מפורשות של תקנון הארגון.

הקונגרס התיימר לבחור נושאי משרה שהוא אינו מוסמך לבחור על-פי תקנון הארגון; וכן לבחור לנשיאות הארגון נושאי תפקידים שאינם יכולים לכהן בנשיאות על פי תקנון הארגון; ונמנע, שלא כדין, מלבחור חברים בנשיאות שחובה היה עליו לבחור לפי תקנון הארגון. כמו כן, לא הובאו בפני אסיפת הקונגרס עניינים שחובה להביאם על-פי חוק העמותות.

לאחר שהתקיימה האסיפה פנתה הלשכה לארגון, ודרשה לבטל את האסיפה ואת ההצבעה שנערכה במהלכה. פרוטוקול האסיפה, שבקשה הלשכה, לא נערך כדין, ומדובר במסמך מוטה וחלקי. במסגרת הפרוטוקול נעשו ניסיונות להכשיר פגמים חמורים שנפלו בהתנהלות האסיפה, ובכלל זה "לשפץ" את רשימת המועמדים לגביה התקיימה ההצבעה באסיפה, מתוך ניסיון להכשירה.

הלשכה לא קבלה לידיה את "חומר הגלם" שבהסתמך עליו נערך הפרוטוקול נדחתה על ידי בא-כוח הארגון, ובכך נמנע ממנה בירור האמת.

מאחר שדרישותיה של הלשכה מהארגון נדחו, צויין בתובענה, לא נותר לה אלא לנקוט בהליך משפטי, על-מנת להגן על עקרונות היסוד לפיהם אמור לפעול הארגון, ולהבטיח שהארגון יצליח למלא את המטרות החשובות ששם לפניו.