מצבם הכלכלי של מחצית מהעולים טוב יותר מזה של הישראלים הותיקים

כ-47% מהעולים מגדירים את מצבם הכלכלי כדומה או אף יותר טוב מזה של הישראלים הוותיקים. כך עולה (יום א', 9.5.04) מסקר שנערך על-ידי המחלקה למגזר הרוסי ב"מקאן אריקסון" באמצעות מכון "מותגים".

הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 505 עולים חדשים מברית המועצות שעלו לישראל משנות ה-90' ועד היום.

ממצאי הסקר עוד הראו, כי ככל שהעולים החדשים "צעירים" יותר מבחינת ותק עלייה, כך הם תופסים את מצבם הכלכלי פחות טוב בהשוואה לישראלים הוותיקים.

מהנתונים ניתן לראות, כי רק 23.5% מהעולים שעלו לישראל אחרי שנת 98' ציינו, שמצבם הכלכלי דומה או יותר טוב מזה של הישראלים הוותיקים, כלומר, ככל שהעולה החדש עלה לישראל מאוחר יותר, כך מצבו הכלכלי נמצא ברמה נמוכה יותר בעשרות אחוזים לעומת עולים חדשים שעלו לישראל בתחילת שנות ה-90'.

כמו כן, נראית התאמה ברורה בין גיל העולה לבין הקליטה הכלכלית שלו. על-פי נתוני הסקר, 50% מהצעירים בגילאי 18-24 ציינו שמצבם הכלכלי הינו ברמה של ישראלים וותיקים. לעומתם, בקרב עולים בגילאי 55-64, רק כ-27% הגדירו את עצמם במצב כלכלי טוב.

בנוסף, האוכלוסייה 'החלשה' ביותר מגדירה את מצבם הכלכלי כגרוע בהרבה מזה של הישראלים הוותיקים וזה נובע בעיקר לאור העובדה שהם לא נקלטים בעבודה וחלקם לא מסודרים גם בנושאי תנאי הפנסיה.

מיכאל ספרן, מנהל המגזר הרוסי ב"מקאן אריקסון", ציין: "העולים החדשים שעלו משנות ה-90 והלאה, מעמדם המקצועי בישראל נפגע קשות לעומת מעמדם המקצועי במדינות חבר העמים".

לדבריו, מנהלי בתי חולים ומנהלי מחלקות הפכו בישראל לרופאים מן השורה, מהנדסים בכירים בתעשיה הפכו למהנדסים זוטרים למעלה מ-50% מבעלי המקצועות החופשיים נאלצו לעזוב את המקצוע האקדמי שלהם ולעסוק בעבודות שונות, לעתים עבודות מזדמנות בכדי להתפרנס. במצב הזה היה נדרש פיצוי שאמור היה לכסות על הירידה ב"ערך העצמי" של העולים והפיצוי אמור להיות הצלחה כלכלית ולכן, חשוב מאוד היה לעולים החדשים להגיע למצב של שוויון במצב הכלכלי שלהם לעומת הישראלים הוותיקים.