ביהמ"ש העליון בארה"ב ביטל ההגנה החוקתית להפלות

בית המשפט העליון של ארה"ב ביטל (יום ו', 24.6.22) את הלכת רואו נגד ווייד, ובכך סלל את הדרך לחוקים מדינתיים שיאסרו ביצוע הפלות. זוהי הפסיקה הדרמטית ביותר של בית המשפט העליון מזה עשרות שנים, אם כי היא הייתה צפויה מאז דלפה לפני חודשיים טיוטה שכתב השופט סמואל אליטו ואשר על פיה היה רוב לביטול ההלכה.

פסק הדין ניתן ברוב של ששת השופטים השמרנים אשר מונו בידי נשיאים רפובליקנים: הנשיא ג'ון רוברטס והשופטים קלרנס תומס, סמואל אליטו, ניל גורסוץ', ברט קוואנו ואיימי קוני-בארט (שלושת האחרונים - מינויים של הנשיא דונלד טראמפ). התנגדו שלושת השופטים הליברלים אשר מונו בידי נשיאים דמוקרטים: סטיבן ברייר (הפורש בקרוב), סוניה סוטומאיור ואלנה קגן. בארה"ב מעריכים, כי 13 מבין 50 המדינות יעבירו בתוך חודש חוקים שיגבילו מאוד את ההפלות.

בפסק הדין המוביל של הרוב כותב אליטו: "רואו היה שגוי מיסודו. ההנמקות שלו היו חלשות מאוד ולהחלטה היו השלכות מזיקות. במקום להביא להסכמה לאומית בנושא ההפלו, רואו הצית ויכוח והעמיק את המחלוקת. הגיע הזמן לחזור לחוקה ולהעביר את ההחלטה לידי נבחרי הציבור". על-פי סקרים אחרונים, קיים בציבור האמריקני רוב גדול של כ-60% (ולעיתים למעלה מכך) בעד ביטול פסק דין רואו.

בשנת 1973 פסק בית המשפט העליון, כי הזכות להפיל היא זכות חוקתית ולכן אסור למדינות למנוע אותה. מאז הפך פסק דין זה לאבן בוחן לכל מועמד לבית המשפט העליון ולמעין נייר לקמוס בשאלה האם הוא ליברל (תומך בו) או שמרן (מתנגד לו). מדינות שבשליטת הרפובליקנים השמרנים הטילו מגבלות שונות על ההפלות, בניסיון להימנע מאיסור מוחלט, בעוד המדינות שבשליטת הדמוקרטים הליברלים יישמו אותו במלואו. כעת יוכלו למעלה ממחצית המדינות, בהן שולטים הרפובליקנים, לאסור ביצוע הפלות - גם במקרים של אונס או גילוי עריות.

פסק הדין הנוכחי צפוי לעורר סערה פוליטית וחברתית עזה; לפני שבועיים נעצר איש שמאל שתכנן לרצוח את קוואנו בשל פסק הדין הצפוי. הדמוקרטים ינסו להשתמש בו ככלי לגיוס מצביעיהם בבחירות האמצע לקונגרס, אשר יתקיימו בנובמבר ונכון להיום הם צפויים להפסיד בהם את הרוב לפחות באחד משני הבתים. הרפובליקנים ינסו למנף אותו כהישג פוליטי מן המדרגה הראשונה, וגם טראמפ ינסה לזקוף אותו לזכותו לקראת התמודדות אפשרית על הנשיאות ב-2024.

סיכוי אפסי לחקיקה עוקפת פסיקה

צילום: תשעת השופטים [פרד שילינג, ביהמ"ש העליון של ארה"ב]

הנשיא ג'ו ביידן כבר בוחן כיצד יוכל לכל הפחות להגביל את יישום פסק הדין בצווים נשיאותיים, אך מדובר במשוכה משפטית גבוהה ונשיא רפובליקני יוכל לבטל את הצווים. אפשרות אחרת היא חקיקה בקונגרס אשר תעגן את הזכות להפלות, אך הסיכויים שלה קלושים. בסנאט יהיה ככל הנראה צורך ברוב של 60 סנאטורים (כדי לעקוף את הפיליבסטר) - משימה בלתי אפשרית בתיקו הנוכחי בין שתי המפלגות. גם אם חוק כזה יאושר, בית המשפט העליון צפוי לבטל אותו בנימוק שהוא עומד בסתירה לזכויות החוקתיות של המדינות. כפי שהוכח בקורונה, ניהול מערכת הבריאות הוא בעיקרו מדינתי ולממשל הפדרלי יש סמכויות בעיקר באישור תרופות וטיפולים, ובמתקנים השייכים לו (כגון מחנות הצבא).

פסק הדין הנוכחי הוא דובס נגד ארגון ג'קסון לבריאות האישה, והוא עוסק בחוק משנת 2018 שאימץ בית המחוקקים של מיסיסיפי שבשליטת הרפובליקנים. הוא אסר הפלות מהשבוע ה-15 של ההריון ואילך, למעט מקרי חירום רפואיים לאם או מומים קטלניים בעובר. מרפאת ההפלות היחידה במדינה עתרה נגד החוק, בטענה שהוא מפר את פסק דין ווייד, וזכתה בבתי משפט בערכאות הנמוכות הכבולים לפסיקת העליון - אך הערכאה העליונה שינתה כעת את ההלכה.

לאורך השנים שב וקבע בית המשפט העליון, כי הלכת רואו עומדת על מכונה. בשנת 2020 נפסל ברוב של חמישה נגד ארבעה, כאשר רוברטס (מינוי של הנשיא ג'ורג' בוש הבן) מצטרף לארבעת הליברלים דאז, חוק של מדינת לואיזינה שהגביל הפלות. רוברטס אומר כעת בפסק דינו, כי היה מעדיף צעד פחות קיצוני, אך לבסוף כאמור הצטרף לרוב השמרני שנוצר ממילא.