זנדברג: "ההקצנה באה להקטין את צעדינו כנשים"

הוועדה לקידום מעמד האישה דנה השבוע (20.6.22) בתופעת הדרת נשים מהמרחב הציבורי בהשתתפות השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג והד"ר גיל לימון, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה. בתחילת הדיון אמרה יו"ר הוועדה ח"כ עאידה תומא-סלימאן: "זה נושא בעל חשיבות רבה. בשנים האחרונות אנו רואות התפתחויות לכיוון ההפוך עם יחס מפלה ופוגע בנשים".

לימון הציג במהלך הדיון נקודות שעלו מדוח שחובר במשרדו וסיכומים מישיבות שקיים עם עיריות, משרדי ממשלה וגופי חברה אזרחית. "סוכם עם עיריית בית שמש על מספר צעדים שיעזרו להתמודד עם תופעת שלטי הצניעות. העירייה תחבר את המצלמות בעיר לתחנת המשטרה המקומית כך שהמצלמות יוכלו לשמש גם לאכיפה. כוחות שיטור עירוני יפעלו בתדירות גבוהה במקומות מועדים לפורענות, ובמקומות בהם יש ריבוי גרפיטי העירייה תשקול להשתמש בחומרים דוחי צבע".

"יש שלטי הדרה בבית שמש וכולם שותקים"

ראש עיריית בית שמש לשעבר, ח"כ משה אבוטבול: "כשבאו נגדי ותבעו אותי על נושא שלטי הדרה מבית שמש השופט החנן מלצר איים עלי בבתי סוהר למה לא הורדתי את השלטים. השלטים לא רק שנמצאים היום הם רק גברו וגברו. וכולם שותקים ושותקים". עוד אמר: "אני בעד שלא תהיה הדרה. יש הדרה בהסכמה. נשים חרדיות רוצות שיאפשרו להן שחייה נפרדת ולא צריך לראות בזה הדרה".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

פקד תמר הכהן תירוש מהייעוץ המשפטי למשטרה נשאלה על-ידי היו"ר האם היו מבצעי אכיפה של המשטרה בבית שמש ופקד תירוש השיבה: "המשטרה מסייעת לפקחים של הרשויות שמגיעים להוריד שלטים או לנקות גרפיטי המשטרה מגיע לסייע לפקחים במקומות מועדים לפורענות כאשר יש חשש שהפקחים יותקפו".

כשנשאל לימון על-ידי יו"ר הוועדה מה עלה בגורל הסיכומים אמר המשנה ליועץ המשפטי: "הרושם שלנו שיש התקדמות. יכול להיות שהיא לא ההתקדמות שהיינו מצפים לקבל אבל יש התקדמות. לדברי ד"ר לימון, נושא לימודים אקדמיים והכשרות מקצועיות בהפרדה הוא נושא מורכב מבחינה משפטית. "יש מקרים שהיא מותרת. בנסיבות מסוימות ניתן לקיים לימודים בהפרדה כשהיא מצומצמת למינימום הנדרש כשהיא לא זולגת למקומות אסורים". ח"כ תומא סלימאן: אנו מכירים את המציאות שהיא לא מצטמצמת וזולגת למקומות אסורים ההפך ממה שקבע בג"ץ".

השרה זנדברג: "תופעת הדרת הנשים והפרדה מגדרית זאת תופעה שמתרחבת והיא חלק מצמצום והקצנה שבאה לצמצם את צעדינו כנשים ונוכחותנו כנשים והווייתנו במרחב הציבורי והאנושי. זאת פגיעה חריפה בכבוד האדם. אדם זה גם אישה שהיא שוות זכויות ואי אפשר לקבוע לה איפה היא תדרוך ואיך היא תתנהג מעצם היותה אישה ואם יש מישהו שעצם נוכחותי במרחב הציבורי והפוליטי מפריעה לו - יכול להתכבד ולהכיל את ההפרעה שלו על עצמו. אנו רואים בשנים האחרונות במדינת ישראל מגמה הפוכה לקידמה. היום המגמה מתרחבת למוסדות הלימוד ולקורסים בנהיגה מונעת, בשירותים הרפואיים וזאת מגמה פוליטית והיא לא נובעת מנוהג או מסורת, שאין לה דבר וחצי דבר מהלכה והיא נגועה בפוליטיקה".

ח"כ סלימאן: "כשעשיתי סיור בבית שמש הבנתי עד כמה ההדרה יכולה להיות מעליבה. אני לא מצליחה להבין למה משלט שכתוב עליו 'מרכז לבריאות האישה' צריך למחוק את המילה אישה? אפשר לדבר על הרבה תופעות ולא רק בבית שמש, ואני לא מבינה למה צריך לכפות על נשים להיות בהפרדה באירועים תרבותיים ובלוויות וזאת הופכת להיות המציאות. כשאיבדתי את אבא שלי והיה מובן מאליו שנשים לא הולכות אחרי הארון ועד היום יש לי מועקה שלא ליוויתי את הארון שלו ואני מבינה מאיפה זה מגיע. אני מדברת על ההרגשה הפנימית מה זה עושה לאישה".

"דינה זילבר דפקה לנו את החיים"

ח"כ יצחק פינדרוס: "המגזר הדתי והחרדי לפני ארבעה עשורים היה פחות מרבע מגודלו באוכלוסייה כיום. הציבור החרדי מעולם לא השתתף באירוע תרבותי מעורב ומעולם לא נכנסו נשים וגברים לשחייה מעורבת. היום הציבור הזה הוא 20 אחוז מהאוכלוסייה. כל העמותות שרצות לבג"ץ מונעות מ-20 אחוז מהאוכלוסייה דברים פשוטים וזה דבר שלא מתקבל על הדעת. חוות הדעת של דינה זילבר דפקו לנו את החיים".

יו"ר הוועדה: "אני לא מפרידה בין השלטים ומחיקת תמונות. זאת חלק מקונספציה שלמה שאי אפשר להפריד וזאת אחת הדרכים להשליט סדר מיוחד. כשאישה מנסה לעשות דברים בצורה אחרת אז יש סביבה שלמה שאומרת לה בשלטים בהתנהלות החברתית שהיא לא בסדר ומנדים אותה".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

עו"ד סיגל אבנון סוויצקי, יועצת מנכ"ל הרשות לקידום מעמד האישה: ״מהדוח עלה שיש קושי בתפיסה של מהי הדרת נשים. בשנה שאחרי הרשות ניסתה לקדם סקר באמצעות עובדי מדינה ואז הנציבות עצרה אותו בטענות שהיו שאלות מוטות בסקר. אנו מקווים להוציא דוח עוד בשנה הנוכחית". היו"ר: "האם הגעתם עם הנציבות להסכמות על השאלות המוטות?", עו"ד אבנון: אם נשים את השאלות שעל-פי הנציבות שנויות במחלוקת בצד אז אין נתונים מובהקים. הרגשנו שהסקר שנעשה לא מאפשר להפיק לקחים והמלצות. אנו מבינות שאנו צריכות לחשוב על מנגנון ליישום הדוח ולגבי מנגנון קבוע לאיסוף נתונים שנה אחר שנה ושאפשר יהיה ללמוד ממנו. כשכל שנה הסקר שונה קשה לראות איפה התקדמנו ואיפה לא".

עו"ד אפרת סונא מפורום קהלת: "בואו ניתן לנשים לבחור את אורח חייהן ונכבד בחירות של נשים ובואו לא נסגור בפניהן דלתות בשם ערכים מופשטים״. אורלי ארז לחובסקי מנהלת המרכז הרפורמי לדת ומדינה: "הדרת נשים זאת תופעה שהתחילה לפני 25 שנה. זאת לא דרישה שרוב הציבור החרדי תומך בה. אנו שומעים רק את הקולות הקיצוניים. לא יכול להיות מצב שיש רחובות במדינה שאני לא יכולה להסתובב בהם".

יו"ר הוועדה הדגישה במהלך הדיון: "החלטות הממשלה לא כללו שום צעד שיש בו סמכות לביצוע. הכל הוא להתייעץ, הכל זה חוות דעת. אפילו לרשות אין שום סמכות אפילו שיש החלטת בית משפט. נראה שאין לאף אחד את הסמכות לבצע את ההחלטות ומשם נובעת הבעיה ואולי הגיע הזמן לטפל בזה. להעביר החלטות ממשלה נגד הדרת נשים בלי להקצות תקציבים זה מס שפתיים״.