משק בית ממוצע מוציא על דיור 25% מסך ההוצאה שלו

ועדת החוקה קיימה (יום ג', 21.6.22) דיון מיוחד על משבר השכירות והזכות לקורת גג- מעקב על הרפורמה בחוק השכירות. יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב פתח: "הדיון מתקיים מכוח אחריותנו לחוק השכירות והשאילה המסדיר את אופי היחסים בין המשכיר לשוכר. 30% ממשקי הבית בישראל חיים במציאות של השכרת קורת גג. כולנו יודעים את עומק המשבר בתחום הדיור והשלכתו הדרמטית על כל ענפיו, על החוסן הכלכלי והחברתי, על איכות החיים של ותיקים ומשפחות צעירות, על תרומתו ליוקר המחיה ועד כמה הוא מנקז לתוכו חלק מהליקויים הכלכליים העמוקים ביותר בכלכלה הישראלית.

"אתמול נפתחה רשמית או למחצה מערכת הבחירות לכנסת אך אני מאמין וחושב שגם בממשלת מעבר יש צעדים שניתן לנקוט בהם כלפי חלק מחוליי התחום. החלטת רה"מ רק מעצימה את חובתנו כוועדה מפקחת לעסוק בנושא. טוב שמתעוררת מחאה ואני מאמין שהיא תחייב את כל המפלגות להציג בפני ציבור הבוחרים והבוחרות סדר יום מגובש בתחום הדיור בכלל ובתחום ההשכרה בפרט. מפלגה שלא תשכיל להציג צעדים קונקרטיים לא תזכה באמון הבוחר.

"כל מי שמישיר עיניו למציאות, יודע שתיקוני החקיקה שהכנסת אישרה ב-2017 לא השיגו את מטרתם. ניתן היום בדיעבד לראות בהם כמעט תיקונים קוסמטיים. ביחס להצעות החוק הפרטיות שהונחו על שולחן הכנסת, המרכיב הדומיננטי שהתייחס לצורך להסדיר את סוגית המחיר נעלם לחלוטין בהצעת החוק הממשלתית לצד מרכיבים חשובים נוספים. אין ספק שהתערבות שלטון בתנאי שוק חופשי היא לא דבר מובן מאליו, אבל אם ישנה סיטואציה שמן הראוי שהמחוקק והממשלה יתנו דעתם היא משבר הדיור במדינה שלא עתיד להיפתר באבחת חרב. הוא רשום על שמן של ממשלות ישראל בשני העשורים האחרונים.

"מעטות המדינות שבהן המדינה מחזיקה ברוב המכריע של הקרקע והכישלון להביא מזור בתחום הזה מחייב צעדים לא שגרתיים. דומני שמגיעים לנקודה שבה אין ברירה אלא להתערב בסחרור המחירים בשוק השכירות. בניגוד לשר האוצר אני לא מקבל את הטענה שעלית המחירים היא כותרת עיתונאית. יש דגמים שונים להתערבות, יש פתרונות קצרי טווח ויש יותר אסטרטגיים".

עוד אמר קריב: "לא אחת בדיוני הוועדה, כמו בחוק ההסדרים וחוקים אחרים שיש לאוצר התערבות, פעם אחר פעם נעשית על-ידי האוצר השוואה למדינות מתקדמות כלכלית. ההשוואה לא יכולה להיות סלקטיבית רק כשהיא מתאימה למדיניות מצמצמת של הממשלה. מי שרוצה להיות אמיץ שיביא דוגמאות לרגולציה במדינות המתקדמות, למעורבות המדינה בבינוי דיור ציורי ועוד. ישראל נמצאת בתחתית הרשימה במימוש זכויות היסוד לקורת גג ואני שב ומזכיר שבניגוד למדינות העולם הערבי, בעלות המדינה על הקרקעות דרמטית.

חברת הכנסת נעמה לזימי (העבודה): "כבוגרת מחאת 2011 בלתי נתפס שהמחירים רק עלו. יש פה לא רק בעיה של היעדר מדיניות סדורה אלא מניעה קשה מהדרג הפוליטי שנה אחר שנה לעשות מהלכים אמיצים. אין שום אסדרה להבנת מגמות ותהליכים בשוק הנדל"ן. במיוחד כשהמדינה היא זו שאומרת שהיא מעדיפה שכירות ארוכת טווח עליה להסדיר את התחום. בחוק ההסדרים עבר תיקון להשקעה המוסדית בשוק ההון והצד השני- בניה של דיור ציבורי ובר-השגה הוא דבר שיש להשלים.

"מינימום האחריות שלנו הוא לחייב בכל פרויקט ממשלתי את האחוזים לדיור בר-השגה ודיור ציבורי. יש פה כשל מדיניות מופרע לחלוטין. ישראל הייתה מדינה ענייה שבנתה לאורכה ולרוחבה. היום היא מדינה עשירה שמתרברבת בצמיחה אבל כלום לא מחלחל מטה לשוק הדיור. המדינה היא המונופול הגדול של הקרקע והיא גם לא עושה איתו כלום כדי להקל על הציבור. לא ייתכן שמי שהתמזל מזלו וזוכה בהגרלה יהיה לו ללא קשר למצבו הכלכלי ולא ייתכן שקורת גג לא תהיה מוסדרת בקריטריונים של מצב כלכלי אלא במזל, זו מדיניות מבישה. רק אחריות ממשלתית ברורה האומרת שדיור ציבורי הוא ערך עבור המדינה ודיור בר-השגה זו הדרך לתת פתרון לזוגות צעירים".

עו"ד מיה נורי, חברת מועצת העיר ת"א יפו ומחזיקת תיק הנגישות: "בשעה שאנחנו מדברים מתארגנת מחאת אוהלים חדשה, עם אנשים מכל הארץ שלא יכולים לשאת את הסיטואציה. אנחנו דור שיצא לשוק העבודה לאחר המשבר הכלכלי של 2008. מי שיוכל להמשיך לקנות דירות הם רק אנשים שיש להם משפחות עשירות, מי שאין לו שכר בהייטק לא יכול להצליח בכך. צריך שאנשים יוכלו לשכור דירות במחירים נורמליים לטווח ארוך, שתהיה לנו קורת גג. יש לנו פוביה בגלל חוק הגנת הדייר, ובגלל זה שוק השכירות פרוץ לחלוטין. בזמנו נאמר ש-10% יהיו לדיור בר-השגה, אך גם זה מוגבל כי לאחר 20 שנה שולחים לשוק הפרטי. זה דבר שצריך להיות לצמיתות.

"כמי שנולדה וגדלה בת"א אני נדחקת החוצה. אין שום הבנה או רצון להסדיר את שוק השכירות הפרטי. זה גם לא נכון שאנשים יקנו דירת 5 חדרים ביום של החתונה ולכן הדבר הנכון הוא שאנשים יוכלו לעבור דירות בהתאם למצב המשפחתי.

"חוק שכירות הוגנת הוא דל ואין בו כלום וכל הדברים הרציניים שהיו בחוק התפוגגו. אם יש לי תקלה בדירה, אין שום סנקציה לתיקון הפגמים. פתרון יכול להיות יחידת אכיפה לדירות לא ראויות למגורים. נשמח לקבל סמכות כזו בעיריית ת"א כדי לאכוף. ברור שהטלת מס יכולה להתגלגל על השוכרים, אך מס נועד לייצר התנהגות ואם רוצים איזו סנקציה נטיל זאת עליהם ונבטל בהתאם להתנהגות מסוימת".

היו"ר ח"כ קריב פנה לנציג משרד הבינוי והשיכון עו"ד אילן רויזמן, לאחר שהאחרון ביקש לשמוע את שאר הנוכחים: "אני רוצה להבין האם הגעתם לדיון עם התייחסות של המשרד למתרחש בשוק השכירות, זאת כותרת הדיון. יש אמירה מסודרת של המשרד?" רויזמן השיב: "בשלב זה לא". היו"ר ח"כ קריב ביקר את תשובתו: "מבלי כמובן לומר את הדברים אליך באופן אישי, אני חייב לומר שאני נדהם מהתשובה - מוזמן משרד ממשלתי שאחראי על תחום מסוים – תפקידכם להאזין לחברה האזרחית או לתת תשובות? אתם יודעים מהכותרת על מה הדיון ואתה אומר שלמשרד הבינוי והשיכון אין מה לומר לנו? אין מדיניות של המשרד שאתם רוצים להציג לנו? התשובה שיש תוכניות לבנות דיור בר-השגה, שאלת ההסדרה, הרגולציה, האכיפה, הפרשנות לנושא התיווך, הצגת איזשהם פתרונות להתמודדות? אין לנו הרבה מקרים כדוגמת הרגע הזה, לבוא לכאן ככה זה לא קביל. זה צריך להיות מחוץ עולם המושגים של הכנסת. בשבוע הבא ייקבע דיון ותציגו את תוכניות המשרד. אם אין לכם כאלו, תתייצבו מול הציבור ותאמרו זאת. זה רגע מאוד מביש למשרד השיכון".

אלישיב ממן, המחלקה הכלכלית של רשות המיסים: "קיימים שלושה מסלולים בשוק השכירות - פטור, עד כ-5200 שקלים, מסלול של 10% ומסלול חיוב מלא. יש אפשרות לשלב בין המסלולים. מי שמעל סכום הפטור יכול שחלקו יהיה פטור וחלקו חייב. מי שבמסלול פטור - פטור גם מדיווח. מי שמדווח ב10% כן מדווח לרשות אבל זה דיווח גבייתי. הנתונים שלנו מוגבלים. ההכנסות ממיסוי שכר דירה זה אומדן מסוים, כ-1.5 מיליארד ש״ח בשנת 2020 שכ-1 מיליארד ש״ח זה מהמסלול של ה-10%, חצי מיליארד ש״ח זה מהמסלול של החיוב המלא, שזה גם אנשים שמשלמים רק מס על הכנסות משכר דירה וגם אנשים שמשלמים חלק על הפטור וחלק על המס.

"רשות המיסים היא גוף ביצוע, אבל אנחנו כן מעורבים בעולם המדיניות. רצינו לבטל את הפטור ממידע, וקידמנו ביחד עם משרד האוצר בחוק ההסדרים האחרון מה שלא התקדם בסופו של דבר, אבל קידמנו הצעה כזו".

היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריו: אנחנו לא יושבים פה כוועדת כספים, אלא עוסקים בעוצמת ההסדרה של שוק השכירות בישראל שהוא אחד מהשווקים שהשפעתו על זכויות יסוד של אזרחים דרמטית ביותר. ישראל בחרה במדיניות מסוימת של מיסוי הנכסים להשכרה, הכוללת פטור מאוד חריג - יש מעט מסלולים בהם אדם מרוויח והוא פטור ממס. יש מעט תחומים בהם המדינה אמרה לאדם שייצר הכנסה חודשית של אלפי שקלים ולא ישלם מס, שכירות זה אחד מהם. גם את אלה שאתם ממיסים, המיסוי בשיעורים הרבה יותר נמוכים ממיסוי על עבודה. אבסורד מוסרי ועיוות מוסרי, מדיניות שמשחיתה את מידות האדם ואת מידות הציבור- תעבוד קשה ותשלם הרבה מס לעומת תשב על כיסא נוח של ירושה ולא תשלם. האם בשבועות ובחודשים האחרונים התקיימה עבודת מטה על המדיניות של פטור גורף ממס מבלי להתנות דבר וחצי דבר על אופי השכירות?"

יפתח עשהאל מאגף התקציבים באוצר: "לעניין הפטור עשינו עבודה רחבה עם ה-OECD ורשות המיסים והדוח שפורסם בשנה שעברה עשה השוואה בינ"ל ומצא שזה יוצר עיוות גדול לציבור. מערכת המיסוי מסורבלת ולא מובנת לא לשוכרים ולא למשכירים כי יש בה הרבה התניות וצריך להיות מומחה מס גדול. לכן הדוח מציע לעבור לשיטת מס אחידה שיש בה מדרגות מס אישיות. פרסמנו נייר מדיניות שעסק בעידוד מדיוניות שכירות ארוכת טווח דרך הטבות המיסים. בעקבות נייר המדיניות ועבודת ועדת הכספים עבר במסגרת חוק ההסדרים האחרון תיקון לחוק עידוד השקעות הון שמדבר גם על משקיעים מוסדיים וגם על פרטיים".

קריב: "תתבקשו להביא תשובה האם משרד האוצר מוכן להביא תהליך מהיר ללא קשר לבחירות. אני לא בטוח שנדרשים תיקוני חקיקה כדי להתניע את המהלך. האם האוצר מוכן להשתמש בפטור ממס כדי לתמרץ התנהגות הגונה של משכירים בשוק הפרטי".

ח"כ רות וסרמן לנדה (כחול לבן): "זה נושא החוצה קואליציה ואופוזיציה. גם אני שוכרת דירה והקפיצה המטורפת שאנחנו כולנו עדים לה בחודשים האחרונים, הלא מפוקחת ולא הגיונית בשכירות מטרידה גם אותי. נכון וראוי שבית המחוקקים ייתן את הדעת עד כמה מותר להקפיץ מחירים ועד כמה ובאיזה אופן. חייתי בחו"ל והפיקוח קיים במדינות אנגלוסקסיות שונות".

עידו אטיאס ממובילי המחאה במאהל המחאה בבאר שבע: "אני לצערי לא מופתע מתגובות משרדי הממשלה כי אני שומע את הסיפורים בשטח. השטח בוער כי כולנו מרגישים את זה בכיס. מעל 50% מהכנסתי הולך לשכירות. אנחנו רק רוצים קרקע יציבה. זו לא מחאה רק של צעירים. המשבר הזה חמור ומרגישים שרק קומץ נהנה מהמצב כמו שהוא והרוב המוחלט של הציבור איתנו וידרוש שזו תהיה סוגיית הבחירות".

עידן יוסף-ימין, עורך תוכן במאקו וממובילי המחאה: "חייתי 13 שנה בשכירות בת"א וכלכלתי עצמי במלצרות עד שנכנסתי לפני 8 שנים לתקשורת. בכל מדינה מערבית אחרת, אדם בגילי במעמדי יכול לחיות בלי להשתנק. בכל זאת מצאתי עצמי מתגלגל בגיל 34 רווק בלי ילדים ומחפש שנה וחצי דירה. ראיתי כל מיני גוזמאות ולא מצאתי קורת גג שנה וחצי. בעלת הדירה הראשונה שלי לא החזירה לי את כספי הפיקדון בסך 2,500 שקל פשוט כי היא יכלה לעשות זאת. איך הגיוני שאדם מחפש דירה שנה, חותם על חוזה ולאחר שנה מעלים לו שכר דירה. קורת גג היא לא רק ביזנס אלא זכות בסיסית. הצפת השוק בדירות חדר שניים ושלושה אלו מילים גסות. השלמתי עם העובדה שלא אוכל לרכוש דירה במדינה אבל לא אשלים עם כך שלא אוכל לשכור".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "מדובר על זכות יסוד של כל אדם כל אזרח לקבל קורת גג, אני מברך את הצעירים שהחלו במחאת הקוטג' ועכשיו מחאת האוהלים". הוא פנה לעידו מהמחאה בבאר שבע ואמר כי "כולם ימכרו הבטחות ומצעים ושום דבר לא זז ואף להפך. דיברנו כל הזמן על יוקר המחיה אך השכירות תמיד עולה בקצב רצחני. אני זוכר כסטודנט בעברית שהייתי צריך לשכור דירה הסתדרנו איכשהו אך מי יכול לשלם היום? גם בישובים הערביים קיימת הבעיה החריפה והכרונית של קורת גג. כולנו צריכים להירתם ולסייע בפתרון. ברגע שהקרקע היא של המדינה עליה להקצות חלק ממנה לדיור ציבורי. המצב הוא בושה וחרפה אם אין קורת גג אין חיים".

עמי צדיק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת: "כ-30% ממשקי הבית גרים בשכירות. שכר הדירה של השניים-שלושה עשירונים הנמוכים, הוא מעל 30% מההכנסה שלהם. לפי אמות מידה שנאמרו בתחילת הדיון על-ידי ח״כ לזימי על דיור בהישג יד, זה הרף של דיור בהישג יד. אם מעל 30% מההכנסה נטו של משקי בית היא לצרכי דיור זה לא דיור בר-השגה. זה מאפיין מאוד גדול בישראל. משק בית ממוצע נכון ל-2022 מוציא על דיור 25% מסך ההוצאה שלו".

היו"ר ח"כ קריב סיכם את הדיון: "אבקש מסמך ממשרד הבינוי והשיכון שיבהיר מה מדיניות המשרד בנוגע לשוק השכירות- הסדרתו, פיתוחו, דיור בר-השגה לשכירות ותחזיות לטווח קצר וארוך. ממשרד האוצר ורשות המיסים אבקש התייחסות לשימוש בפטור ממיסוי כדרך לתמרוץ התנהגות ראויה של משכירים- האם מתנהלת עבודת מטה של האוצר ורשות המיסים לכרוך את הפטור ממיסוי עד שתבטלו אותו אולי בעתיד.

"משרד המשפטים - הסוגיה רחבה הרבה יותר מסוגית התיווך. היועמ"שית יכולה לומר שהצעת החוק הממשלתית התכוונה לדבר אחד והתוצאה הייתה שונה ולכן נדרש תיקון חקיקה, או להשתמש בזכות העמידה בהליכים משפטיים ולחוות עמדתה יש גירעון רגולטורי דרמטי בשוק הדיור ומשרד המשפטים יצטרך להציג מה הכלים המשפטיים העומדים לרשות השוכרים בעיקר המוחלשים - אולי מסלולים מהירים בבית המשפט אולי לתביעות קטנות, לייסד מסלולי גישור ופישור בתחום השכירות, האם בתימ"ש יכולים לעמוד לצד השוכרים. מה שברור הוא שיש שניים-שניים וחצי מיליון אנשים בסיטואציה המשפיעה על זכויותיהם והמעטפת המשפטית לא מספיק טובה והתיקונים שנעשו לטובתם הם על גבול הקוסמטיקה. אני רוצה לדעת אם יש מדיניות למשרד המשפטים בייעוץ וחקיקה – האם יש עבודה על שיפור חוק השכירות והשאילה, חוק המתווכים והמסלולים ונקבע דיון נוסף ללא קשר למצב הפוליטי".