בג"ץ: מח"ש פגעה בצורה משמעותית באינטרס הציבורי

תקלה מסתורית בתיעוד חזותי של פעילות משטרתית והתנהלות פגומה של מח"ש בבירור תלונה על אלימות שוטרים הובילו את בג"ץ למסקנה, כי כעת אינו יכול להתערב בהחלטתה לסגור את התיק נגד השוטרים החשודים. זאת, לצד ביקורת חריפה במיוחד על מח"ש ודרישה להפקת לקחים בדרגים הבכירים ביותר של הפרקליטות.

אריק שקלובסקי היה באוקטובר 2019 תקליטן במסיבה ביישוב גן-נר, ובשל תלונה על רעש הגיעו למקום שוטרים ובהם רס"ר עמית בן-אוזיד, רס"ר יעקב אלירן, רס"ר רואי ברוך ורס"ר משה דהן. הם דרשו לכבות את המוזיקה, הודיעו לשקלובסקי שהם מחרימים את הציוד ודרשו שיתלווה אליהם. כאשר התנגד לביצוע חיפוש על גופו, נעצר שקלובסקי ובשל אלימות מצידו - הפעילו השוטרים טייזר על גופו ובעטו בו עד שהיה צורך לאשפזו של חשד לשבר בצלעותיו.

האירוע תועד חלקית בלבד במצלמת הגוף של אלירן, ומן התיעוד חסרו שתי דקות בהן שקלובסקי הותקף לטענתו; מצלמת הגוף של ברוך לא הופעלה כלל. מח"ש סגרה בתוך עשרה ימים את התיק נגד השוטרים, ואילו שקלובסקי הואשם בתקיפת שוטרים, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו והחזקת סמים; במאי 2020 הוא הודה, במסגרת הסדר טיעון, רק בהחזקת סמים. באוקטובר 2020 החליטה המשנה דאז לפרקליט המדינה, נורית ליטמן, לדחות את ערעורו של שקלובסקי על סגירת התיק נגד השוטרים, אשתקד נדחתה בקשתו לדון מחדש בתלונתו לאור ראיות חדשות ועל כך הוא עתר לבג"ץ.

השופט בדימוס ג'ורג' קרא דחה את העתירה (19.6.22), "לא בלי התלבטות, כי לא מצאתי במקרה דנן טעמים המצדיקים את התערבות בית משפט זה בשיקול הדעת הרחב המסור לרשויות התביעה בענייני העמדה לדין". הוא אומר כי חומר הראיות מלמד על התנהלות בעייתית של ארבעת השוטרים, ש"הייתה צריכה לקבל, בזמן אמת, התייחסות מספקת יותר בידי רשויות התביעה, ובעיקרן מח"ש". השוטרים התבטאו כלפי שקלובסקי בצורה מתלהמת, כולל אמירה של אחד מהם ש"יעשה לו שואה". דוחות הפעולה שלהם ייחסו לשקלובסקי "התנהגות תוקפנית ומחשידה", בעוד מצלמת הגוף מלמדת שהוא התנהג בצורה שלווה למדי.

קושי שלישי הוא האלימות שהופעלה כלפיו: "התנגדותו של העותר למעצרו בוודאי אינה מוצדקת. עם זאת, אין בה כדי לספק הצדקה לשימוש החורג במכשיר הטייזר, בניגוד לנוהל טייזר. על פני
הדברים, אין בה אף כדי להצדיק בעיטה, לשִמְהָּ, בצלעותיו, במצב דברים בו הוא מרותק לרצפה בידי מספר שוטרים". ולבסוף: "התיעוד החסר ממצלמות הגוף. ברי כי יש בריבוי ה'תקלות הטכניות' בענייננו כדי להעלות חשד לכאורי להתנהלות שאינה תקינה מצד גורמי המשטרה, באופן המצדיק בחינה מהירה, קרובה ככל האפשר לזמן אמת ויסודית של העניין. לא למותר לציין כי פער בתיעוד, אם בשוגג ובוודאי אם בזדון, חוטא למטרות שלשמן הוחלט להשתמש במצלמות מלכתחילה" - להגביר את אמון הציבור במשטרה ולשמש כראיה בשעת הצורך. קרא גם מעיר שהשוטרים ניסו, ללא הצדקה, למנוע מאזרחים שנכחו במקום לתעד את האירוע.

צילום: קרא. הבירור נדון לכישלון [יונתן זינדל, פלאש 90]

בדיקת האירוע בידי מח"ש הייתה רוויה בליקויים, ממשיך קרא, והיחה עליה לבצע בדיקה מהירה ויסודית יותר מתוך ניסיון כן להגיע לחקר האמת. אולם, הוא קובע, "חוסר סבירות קיצוני או עיוות דין מהותי אינם בנמצא". בנקודת הזמן הנוכחית אין תועלת בביצוע השלמת חקירה נוספת. "על פעולות אלו היה להתבצע, בידי מח"ש, במועד סמוך ככל הניתן לקרות האירוע, ולא לקבל את טענת ה'תקלה הטכנית' כ'ראה וקדש'. זאת, במיוחד לאור הנסיבות המחשידות שאפפו את קרות ה'תקלה' ושאר הקשיים שפירטתי. ברי כי בירור 'תקלה טכנית' בחלוף זמן ממושך נדונה מראש לכישלון".

קרא מצטט את דבריו בפסק דין קודם בנוגע למח"ש, כאשר אמר ש""קשה להשתחרר מן התחושה הקשה העולה מאופן התנהלות הדברים וקוצר ידנו מלהושיע בנסיבות אלה, כאשר התנהלותה, יותר נכון – חדלונה של המדינה בחקירת האירוע הביאה בין היתר לאותו 'נזק ראייתי'". הוא מוסיף, כי במקרה הנוכחי - "חדלונה של מח"ש הביא לפגיעה באפשרות לרדת לחקר האמת. יתר על כן, יש בו אף כדי לתמרץ את לובשי המדים לחזור על מעשים שעל פניהם חשודים לכאורה כשיבוש חקירה או העלמת ראיות. בכך, פגעה מח"ש פגיעה משמעותית באינטרס הציבורי".

המדינה חויבה בתשלום הוצאות בסך 20,000 שקל. במהלך נדיר מאוד גם הורה קרא להעביר את פסק דינו ליועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, לפרקליט המדינה, עמית איסמן, וליועץ המשפטי של המשטרה, תת-ניצב אלעזר כהנא, כדי לבחון האם לטפל במקרה באפיקים אחרים והאם יש להסיק מסקנות רוחביות. "התנהלות המשיבים במקרה דנן מלמדת על צורך ב'טיפול שורש'", שמוטב כי יהיה מגובה במעשים של ממש", קובע קרא.

השופטת דפנה ברק-ארז מוסיפה: "התנהלות המשטרה במקרה זה הייתה על פני הדברים בלתי ראויה, כמו גם שחקירת מח"ש לא התאפיינה במהירות ובשקידה שלה ניתן היה לצפות, וזאת בלשון המעטה. הפקת לקחים ממקרה כמו זה ראוי שתהיה בעלת אופי מערכתי, ולא תתמקד רק ב'חלב שנשפך'. כך למשל, מצב שבו לא פועלות מצלמות הגוף של כלל השוטרים המעורבים באירוע אינו טעם 'פשוט' לסגירתו של תיק חקירה. מלכתחילה, זוהי סיבה טובה להעמיק בו. וכל המוסיף גורע". היא גם ציינה, כי שקלובסקי יכול לנקוט הליכים אחרים [קרי: תביעה אזרחית נגד המשטרה].

השופט עופר גרוסקופף הסכים גם הוא עם קרא. הוא דורש להפיק את הלקחים כדי "שתלונות מסוג זה, שיש להן בסיס ראייתי ראשוני, ייחקרו באופן נאות בעתיד – ואדגיש, ייחקרו ולא רק ייבדקו". את שקלובסקי ייצגו עוה"ד איתן כבריאן ויניב פרץ, ואת המדינה - עו"ד יעל מורג יקו-אל.