ועדת השמות מזהירה: החוק עלול להביא לשינוי השילוט בכל הארץ

ועדת החינוך אישרה (יום ב', 13.6.22) לקריאה ראשונה את הצעת חוק איות שמות רחובות, דרכים ומקומות ציבוריים (תיקוני חקיקה). לפי הצעת החוק, במרחב הציבורי לא ייראו עוד שלטים עם איות שונה לאותו מקום, כמו למשל Hertzel שנראה על גבי שלט ברשות מקומית אחת, לעומת Herzel ברשות אחרת. האקדמיה ללשון עברית תהיה המוסד העליון שיקבע את נכונות איות שמותיהם של מקומות ציבוריים ואיות זה יפורסם באתר האינטרנט של המוסד שיעודכן פעמיים בשנה.

כבר בראשית הדיון, הביע התנגדות להצעה נשיא האקדמיה ללשון העברית, הפרופסור משה בר אשר: "יש בהצעת החוק הזה תפסת מרובה - לא תפסת. הצעת החוק הזאת לא ישימה. יש לנו ניסיון עם כל מוסדות המדינה שצפצפו על מוסדות האקדמיה. אי-אפשר להחיל על האקדמיה ללשון את כל מאגר השמות הזה שהרי מדובר ברבבות שמות. כדאי שהצעת החוק תשוכלל ותצומצם".

ראש המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון העברית, רונית גדיש, הוסיפה: "השלטים בארץ עמוסים כי יש שלוש שפות וכך מתחילים בעצם לכרסם בכללי התעתיק, אחרי שכבר קבענו ארבעה כאלה בעבר. מזה שנים מומחה של האקדמיה יושב עם נציג משרד התחבורה בניסיון לייצר רשימת שמות ועדיין אין הסכמה. כללי התעתיק קובעים למשל, שהאות H תסומן עם קו תחתון כדי לייצג את האות ח', אבל במשרד התחבורה טוענים שזה מסוכן ויסיח את דעתם של הנהגים. היישום הוא בעיה טכנית, כי צריך אדם ברשות המקומית שמבין בתעתיקים, ויוכל לדאוג לזה, לצד הגהות. בתחום המוניציפלי יש לנו ניסיון - בעיריית ת"א מעסיקים אדם שאמון על כך ובמשך למעלה מחמש שנים עובדים בשיטתיות".

יוזם הצעת החוק ח"כ איתן גינזבורג (כחול לבן) הדגיש: "הצעת החוק נוגעת למאגר ולא ליישום שלו. כשרשויות מקומיות יידעו שיוכלו לפנות למאגר האינטרנטי וייקחו משם את התעתיק, חובת היישום תחול עליהן. בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קיימים כל שמות הרחובות וניתן לשאוב משם את הרשימה ואם יש שם שגיאות - אתם באקדמיה תתקנו אותן".

היועמ"ש של האקדמיה ללשון העברית, עו"ד אודי פלדמן: "אנחנו לא רואים טעם ביצירת מאגר כזה, שגם אם יוקם, לא יפתור את הבעיה. מבחינה משפטית, המשימות המוטלות על האקדמיה הן כלליות (ולא יישומיות) וביניהן קידום השפה העברית. אין ספק שחוק כזה יקדם את האחידות בשלטים אבל לא את השפה העברית, שכן כללי התעתיק כבר מסדירים את העניין. צריך להטיל על הגורם המשלט גם את הכוח לבצע הגהה לפי הכללים".

יו"ר הוועדה ח"כ שרן השכל: "מה שיש היום - לא עובד. המשימה שמוטלת על האקדמיה היא להקים מאגר שמות. צריך אדם אחד מהאקדמיה שיישב על זה עבור כל רשות מקומית חלשה כי ברשויות החזקות יש אדם מטעמם שיטפל בכך, כפי ששמענו עתה". השכל פנתה לנציגי האקדמיה ללשון העברית: "ראוי שאתם תהיו הגורם המקצועי לקביעת האיות ונראה שיש לכם התנגדות גדולה מאוד להקמת המאגר. אם אתם לא מעוניינים למצוא את הפתרון, אנחנו נקבע תקנות וסד זמנים, אבל אנחנו סומכים עליכם שתבצעו את המשימה בהצלחה".

ראש המזכירות המדעית של האקדמיה ללשון עברית ביקשה: "תטילו עלינו בצורת משימה ולא בצורה של חוק. בשיתוף פעולה עם האקדמיה לשפה הערבית נקדם את הדבר הזה. צריך לייצר לזה תקציבים".

נשיא האקדמיה ללשון הערבית, הפרופסור מוסטפא כבהא, ביקש לקבל לידי המוסד בראשו הוא עומד את הסמכות והאחריות לקביעת האיות הנכון לשמות בשפה הערבית.

נציגת משרד התחבורה, עו"ד שירה יהלומי, ביקשה להתחיל את יישום החוק לאחר פרסום המאגר: "יש בידי משרד התחבורה מסמך המראה כיצד כותבים שמות וגם רשומון ארוך לשמות הישובים והאתרים בתחום הבין-עירוני. הנוסח האחרון יצא באפריל. ניתן להוסיף עליו את השמות בתחום המוניציפלי".

חבר ועדת השמות הממשלתי, הפרופסור יואל אליצור, ציין כי הוועדה היא המוסמכת על קביעת השמות מבחינת כל מה שאינו בתחום הרשויות המקומיות. לדבריו, כמעט בכל הנושאים קיימת אחידות דעים באשר לתעתיק בין הוועדה לאקדמיה ללשון העברית. לדבריו, שאלת התעתיק לא עלתה בדיון - האם הוא אטימולוגי או משקף את המציאות בשטח. השכל אמרה כי היא סומכת יותר על האקדמיה מאשר על בלשן שיושב בוועדה. הוא הזהיר מפני החלטה שתצריך שינוי של כל השילוט בארץ.

בתום הדיון ביקשה היו"ר מנציגי האקדמיה ללשון העברית לעדכן את הוועדה כמה זמן דרוש לה להקמת המאגר: "נעדכן את לוח הזמנים הנדרש לקראת קריאה שנייה ושלישית. באשר לעניין התקציבי - לא נדרש פה יותר מתקן של אדם אחד. גינזבורג הוסיף: "אין עלות תקציבית מבחינה פרלמנטרית. לתקציב 2023 נסדר את הדבר הזה".

הצעת החוק אושרה פה אחד לקריאה ראשונה (הצביעו בעד: חברי הכנסת שרן השכל ואיתן גינזבורג).