משרד החדשנות: נסיר חסמים; לא יהיה יזם הייטק שלא יקבל מענה

ועדת המשנה לקידום ההייטק בישראל דנה (יום ב', 6.6.22) בחסמים ובבעיות של יזמים בדרך להפיכת רעיון לסטארט-אפ מצליח. היו"ר ח"כ רון כץ פתח ואמר כי הדיון נועד לשמוע מאנשי התעשיה על הצרכים שלהם וכיצד המדינה יכולה לסייע להם. מנכ"ל משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, הילה חדד חמלניק, בישרה על הכוונה להסיר חסמים לתעשיית הטכנולוגיה העילית.

חדד חמלניק ציינה כי בשנה האחרונה איחדה הממשלה את רשות החדשות והמדען הראשי, כחלק מתפיסתה של שרת החדשנות אורית פרקש הכהן, הרואה עצמה כממונה על תעשיית ההייטק שדורשת מענה כוללני. ״לא יהיה אף יזם שלא יקבל מענה. כמשרד מטה האחראי על נושא החדשנות, בהתאם להנחיות השרה פרקש הכהן, נסיר חסמים לתעשיית ההייטק ונייצר מנגנון שבו האסדרה לא תהווה חסם או גורם מעכב לתעשיית ההייטק הישראלי״, אמרה. היא הסבירה כי משרד החדשנות יהיה זה שירוץ בין הגורמים הממשלתיים על-מנת לפתור את הבעיות של חברות ההזנק.

מנכ"ל LittelOne.Care, שאולי גור אריה, הציג נתונים לפיהם, מאז 2016 הכסף שמושקע בתעשיית הון סיכון הולך ועולה, בעוד שהיקף חברות ההזנק שנפתחות הולך ויורד. הוא הוסיף כי מסקר שערך עלה שהבעיה הכי גדולה של יזמים בתחילת דרכם היא לגייס את המשקיע הראשון. לדבריו, קרנות השקעה מעדיפות להשקיע במקום בטוח ולהרחיב חברות הזנק קיימות.

דירקטור מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בגוגל, נועה אלפנט, דיברה על הקושי של נשים יזמיות ואמרה כי צריך למצוא את הדרך לסייע להן להתגבר על חסמים. היזם עמי מעודד ציין כי קרנות הון סיכון לא משקיעות בחומרה או במוצרי צריכה. היזם זיו אלול הוסיף כי צריך לאפשר לאנשים מתעשיות אחרות להשתלב בהייטק, כמו למשל אנשי אקדמיה שלעיתים אוניברסיטאות מונעות מהן לעבוד גם בחברות הייטק.

ח"כ סמי אבו שחאדה ציין כי גיוון באוכלוסיית המועסקים יוביל לגיוון ברעיונות ויאפשר לפרוץ לשווקים אחרים. המנכ"ל חדד חמלניק אמרה כי הבעיה הזו זוהתה ורשות החדשנות הוציאה מסלול לטיפול בהשקעות בחברה הערבית. ח"כ אוריאל בוסו הוסיף כי נשים חרדיות לעיתים מקבלות שכר זעום, וצריך לטפל גם בכך. הוא הוסיף כי יש פתיחות בסמינרים ובתיכונים לתת הכשר ללימוד תכנים רלוונטיים.

יו"ר פורום הסייבר בהתאחדות התעשיינים, ליאור פרנקל, התייחס לגרף שהציג גור אריה, ואמר כי לא צריך לקפוץ למסקנות שכן חשוב לבחון לא רק כמה חברות כמות כל שנה, אלא גם את איכות החברות. הוא הוסיף כי חשוב להשקיע יותר כסף ישראלי בחברות ההזנק, כדי שיותר מהן יישארו בארץ, וציין כי אם בעבר הרחוק חברות לא פנו למדען הראשי המצב היום הוא שכל החברות שהוא משקיע בהן נעזרות במדען הראשי.

היזמית אפרת חדד סיפרה כי הקימה חברה שמפתחת רובוט בתחום התפירה, שהוא מוצר צריכה. גם היא ציינה כי פיתוח מוצר צריכה הוא קשה במיוחד, כי קרנות הון סיכון פחות משקיעות בתחום. היזם חנניה טנור אמר כי צריך להשקיע ברמת האנגלית.

מנכ"ל משרד החדשנות חדד חמלניק התייחסה לדברים שעלו בדיון ואמרה: "המשרד יהפוך לתחנה אחת עבור כל צרכי היזמים, ויעזור להם לפתור את נבכי הביורוקרטיה והמשרדים הממשלתיים. חייבים לגוון בנושאים, בסוג האוכלוסייה, במגדר". היא הוסיפה כי הבשורה של הממשלה היא החיבור בין רשות החדשנות למדען הראשי ולתעשיית הטכנולוגיה העילית.

ח"כ כץ סיכם את הדיון ואמר כי ענף הטכנולוגיה העילית הוא המנוע של הכלכלה הישראלית, וחייבים להתייחס ברצינות לנתון של הירידה במספר חברות ההזנק החדשות. הוא הוסיף כי נושא העסקת עובדי האוניברסיטאות יוסדר בחוק ההסדרים הקרוב. כץ קרא לחזק את לימודי האנגלית ואמר כי יושם על כך דגש בתקציב הבא, והוסיף כי צריך לבחון גם הקמת קרן שתשקיע ביזמים צעירים ותפתור את בעיית המשקיע הראשון.