השרים תומכים בהגבלת צילום חשודים בבתי המשפט

ועדת השרים לענייני חקיקה תומכת (יום א', 29.5.22) בקידומה בקריאה טרומית, כפוף להתניות, של הצעת חוק בתי המשפט (תיקון - צילום בבית המשפט). ח"כ איתן גינזבורג ואחרים מציעים בה לדייק את כלל ברירת המחדל ולקבוע כי יאסר כל צילום של חשוד שטרם הוגש נגדו כתב אישום, בין אם באולם בית המשפט ובין אם בשטחי בית המשפט. אישור לצילום יינתן רק במקרים חריגים ומסיבות מיוחדות ומנומקות של בית המשפט. כמו-כן, מוצע לקבוע כי אם מצא בית המשפט טעם מיוחד לצילום החשוד עליו לנמק זאת בהחלטתו, ולוודא כי החשוד לא יתועד כאשר הוא אזוק.

מוצע בה להוסיף סעיף משלים האוסר על פרסום צילומו של חשוד כאשר הצילום בוצע בלא קבלת היתר מראש מבית המשפט ולקבוע כי יש לראות בעצם פרסומו של צילום שבוצע בלא קבלת היתר כפגיעה בפרטיות לפי חוק הגנת הפרטיות.

ההצעה מבקשת להתאים את החוק בארץ לזה הנהוג בכמה מדינות מערביות. מסקירה בינלאומית מקיפה שערכה הלשכה המשפטית של הכנסת לקראת הכנת הצעת חוק זו, עולה התמונה הבאה:

** אנגליה - חל איסור לצלם כל צד להליך הפלילי (חשודים, שופטים, עדים וכדומה) בתוך אולם בית המשפט או בבניין בית המשפט והשטחים הצמודים לו וניתן למנוע פרסום תמונה של חשוד בביצוע עבירה פלילית כאשר יש סיכון שהדבר יוביל להטיה במשפט פלילי המנוהל נגדו.
** גרמניה - פרסום תמונת חשוד (בין אם בבית המשפט ובין אם בדרכו לשם) תותר אך ורק כאשר הפרסום משרת אינטרסים של ביטחון הציבור.
** פינלנד - ההסדרה מעוגנת בחקיקה ובנהלים מכוח אסדרה עצמית מטעם גופי התקשורת ולפיהם תמונות של חשודים יפורסמו בתוספת צנזור פניהם כל עוד לא הוגש נגדם כתב אישום. כמו-כן, הפרסום נעשה במשנה זהירות בהינתן הסכמה של המצולם או בלעדיה כאשר קיימת חשיבות חברתית משמעותית בפרסום.
** צרפת - לפי קוד הפרוצדורה הפלילית יש לעשות שימוש באמצעים סבירים כדי למנוע צילום של מי שנאזק כדי להבטיח את כבודו, זכותו לפרטיות וזכותו לעשות שימוש חופשי בדמותו ותדמיתו, זאת לצד ברירת מחדל הקובעת שאין לצלם אדם בכלא, בתחנת משטרה או במקומות דומים אלא באישור שופט.
** קנדה - ההסדרה המשפטית אוסרת לפרסם צילומים של חשודים במהלך דיונים, אלא אם ניתנה לכך הסכמת הצדדים והשופט שדן בתיק.
** קפריסין - חוק בתי המשפט מזכיר את ברירת המחדל הקבועה בחוק הישראלי המקביל באשר לאיסור צילום בהיעדר אישור שופט, אך בקפריסין האישורים ניתנים רק על-ידי שופט בית המשפט העליון ללא רלוונטיות לערכאה בה מתנהל ההליך.

הצעות חוק נוספות שאושרו בוועדה

* הצעת חוק העונשין (תיקון - איסור הנפת דגל של מדינת אויב או של הרשות הפלשתינית בגופים המתוקצבים או הנתמכים על-ידי המדינה) - על-פי הצעת החוק של ח"כ אלי כהן (ליכוד), כ"התקהלות אסורה" תיחשב גם כזו שבמהלכה מוצגים דגלים של מדינות אויב או של דגלי הרשות הפלשתינית בפומבי בגופים המתוקצבים או הנתמכים על-ידי המדינה. התקהלות אסורה כמוה כהתפרעות וניתן לפזרה. ועדת השרים תאפשר חופש הצבעה בקריאה הטרומית כפוף להתניות מצד הממשלה.

* הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון - הגברת עידוד התמודדות נשים לראשות רשות מקומית או מועצה אזורית) - על-פי הצעת החוק של ח"כ מאזן גנאים, ענסר בזק ואחרים, מוצע להרחיב את עידוד ייצוגן של נשים גם בהתמודדות על הנהגת הרשויות ולהבטיח כי כאשר אישה מתמודדת על ראש רשות מקומית או מועצה אזורית, כי גם אם תזכה לאחוזים נמוכים יותר של הקולות הכשרים בהשוואה למועמד גבר, היא עדיין תזכה להחזר מימון כקבוע בחוק. השרים בעד תמיכה בהצעת החוק בקריאה הטרומית, כפוף להתניות.

* הצעות חוק העונשין (תיקון - תקיפת עובד מערך בריאות), של חברי הכנסת טטיאנה מזרסקי, יוסי שיין ואחרים - מוצע בהן להכליל את עובי הרפואה תחת ההגנה המחמירה החלה על עובדי הציבור. השרים תומכים בקידום הצעת החוק בקריאה טרומית כפוף להתניות.

* הצעת חוק המשטרה (תיקון - התיישנות עבירות) - בהצעת החוק של ח"כ עאידה תומא סלימאן ואחרים, הנתמכת בטרומית כפוף להתניות, מוצע להאריך את התקופה שבה ניתן להעמיד שוטר לדין משמעתי, בעבירות הטרדה מינית, משלוש שנים לשבע שנים.
* הצעת חוק דיווח לכנסת על תלונות וטיפול בהטרדות מיניות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר וברשות הארצית לכבאות והצלה (תיקוני חקיקה) - מוצע בהצעת החוק לחייב את ראשי ארגונים אלה במסירת דיווח שנתי לוועדה לביטחון פנים של הכנסת. הוועדה תקבל דיווח מפורט על מספר תלונות על הטרדה מינית בארגון כמו-כן על פעולות הסברה ומניעה שהארגון נוקט. הוועדה תוכל לפקח עם האמצעים העומדים לרשותה אחר הטיפול או אי-הטיפול בתלונות, לרדת לעומק הבעיות ולזמן אנשי פיקוד במידת הצורך על-מנת לוודא שהאירועים יטופלו בצורה המיטבית ביותר. מודל דומה להצעה זו כבר מעוגן בחוק ומחייב את המוסדות להשכלה גבוהה לדווח לכנסת אחת לשנה על ההסברה והטיפול בהטרדות מיניות בקמפוסים, ולפי הדיווחים מאז שהחוק חוקק, קיים שיפור וייעול בכל נושא הטיפול בתלונות ובפעולות הסברה למניעת הטרדות מיניות במוסדות אלה. יוזמת הצעת החוק היא יו"ר ועדת ביטחון הפנים, ח"כ מירב בן ארי, וההצעה תיתמך בטרומית כפוף להתניות.
* הצעת חוק לתיקון פקודת האגודות השיתופיות (מספר בתי אב ביישוב קהילתי) - מוצע לקבוע כי יישוב קהילתי יוגדר כישוב ששווקו בו 600 מגרשים בפועל לבניית בתי קבע וכי ההסדר שנקבע בתיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות יחול על כלל הישובים הקהילתיים שהקימו זרועות ההתיישבות של המדינה בפריפריה, וביהודה ושומרון וזאת הן מטעמים התיישבותיים-ציוניים והן מטעמים ביטחוניים. הצעת החוק של ח"כ ניר אורבך נתמכת ע"י ועדת השרים בטרומית כפוף להתניות.

* הצעת חוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מענק עבודה) (תיקון - זכות במקרקעין בקבוצת רכישה) - החוק להגדלת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ולצמצום פערים חברתיים (מס הכנסה שלילי) איננו מתייחס באופן מפורש למצב בו רכש עובד כחלק 'מקבוצת רכישה' זכות במקרקעין על-מנת לבנות דירת מגורים יחידה, כך שההתייחסות אליו היא כבעלים בקרקע - במגרש אשר איננו זכאי למענק כאמור, ולא כבעלים של דירת מגורים יחידה אשר זכאי למענק זה. ח"כ מיכאל מלכיאלי מציע להבהיר ולחדד את לשון החוק וליישם הרציונל שבו, תוך הגדרת בעל זכות במקרקעין 'בקבוצת רכישה' כבעלים של דירת מגורים יחידה, כשזהו הנכס היחיד המצוי ברשותו. הצעת החוק נתמכת בטרומית כפוף להתניות.

* הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון - קצבת נכות יד לעולים) - מוצע בה לקצר את משך הזמן שבו נאלצים עולים נכים העומדים בתנאי הזכאות לקבלת גמלה לפי פרק ביטוח הנכות להמתין עד שהמוסד לביטוח לאומי ידון בתביעתם לגמלה ולהעמידו על חודש אחד (במקום תשעה חודשים). נוסף על כך, מציעים ח"כ שירלי פינטו ואחרים לקבוע, כי הזכות של עולה לגמלה כאמור תתחיל בתום ארבעה חודשים מהיום שבו נעשה עולה (במקום שנה), וכך הוא יוכל לקבל תמיכה מוקדם יותר, תוך קירוב למועד שבו מי שאינו עולה זכאי להתחיל לקבל את הגמלה. הצעת החוק נתמכת בטרומית כפוף להתניות.

* הצעת חוק הכרה באחים שכולים ובזכויותיהם - מטרתה של הצעת חוק זו היא להעניק הכרה לאחים ולאחיות שכולים, להבטיח כי הם יקבלו הודעות רשמיות על קרות האסון ועל טקסים ואירועים כאמור, לאפשר להם להשתתף בטקסים ואירועים, וליידע אותם על-אודות הזכויות להן הם זכאים. הצעת החוק של ח"כ מיכל שיר סגמן נתמכת בטרומית כפוף להתניות.

* הצעת חוק הספורט (תיקון - זכויות ספורטאי קטין) - מוצע שבמקרה שבו עבר ספורטאי קטין מאגודת ספורט אחת לאחרת, יהיה על האגודה הקולטת או על הספורטאי, לשלם לאגודה המעבירה רק בגין הוצאות שהוציאה עליו האגודה לצורך הכשרתו. כמו-כן, הצעת החוק של חברי הכנסת שרן השכל וסימון דוידסון, קובעת שההוצאות שבגינן יהיה צורך לשפות את האגודה המעבירה, הן רק אלה שהוכח שהוצאו. זאת כדי למנוע מצבים בהם האגודה המעבירה תטען כביכול לסכומים מופרזים שהוציאה על הספורטאי, במטרה להגדיל את סך הפיצויים. עם זאת, הצעת החוק לא פוגעת בחופש החוזי ובאפשרותם של האגודה והספורטאי לקבוע מבעוד מועד בחוזה שביניהם, שמעברו של השחקן לאגודה אחרת מותנה בתשלום פיצויים וגמול. ועדת השרים לחקיקה תומכת בבקידומה בטרומית כפוף להתניות.