מסתמן: כתב האישום בתיק 4000 לא יתוקן בשלב זה

בית המשפט המחוזי בירושלים עשוי לדחות את בקשת המדינה לתקן את כתב האישום בתיק 4000 בנוגע לפגישת ההנחיה בין בנימין נתניהו ושלמה פילבר, ולצד זאת - להבהיר שהמדינה תהיה רשאית בסיום ההליך לבקש לקבוע שהפגישה התקיימה במועד אחר מזה שצוין בכתב האישום. כך עולה (יום ד', 25.5.22) מדברי השופטים רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם בדיון בבקשה.

בכתב האישום נאמר כי הפגישה התקיימה לאחר שהממשלה אישרה (ב-7.6.15) את מינויו של שלמה פילבר למנכ"ל משרד התקשורת, וכי נתניהו הנחה את פילבר להקל עם בזק. סניגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, הראה בחקירה הנגדית, כי הראיות הפורנזיות שוללות את התאריכים עליהם הצביע פילבר - 8 או 9 ביוני. לפיכך מבקשת המדינה לתקן את כתב האישום, כך שייאמר שהפגישה התקיימה בסמוך למינוי (ולא אחריו).

התובעת, עו"ד יהודית תירוש, טענה, כי אין המדובר בשינוי עובדתי משמעותי או בשינוי חזית, שכן העיקר הוא עצם קיומה של הפגישה ולא המועד בו התקיימה. "טענת ההגנה המרכזית, כפי שניסחו אותה ומנהלים את הגנתם, היא שלא הייתה כלל הנחיה; המועד הוא רק הפיגום לטענה הזאת. מלכתחילה פילבר זכר את האירוע, לא זכר את המועד והמועד היה על-פי הסקת מסקנות. נכון שהוא נתן עוגן בדמות אישור המינוי, אם כי בחקירותיו דיבר על 7, 8, 9, 10".

השופטת רבקה פרידמן-פלדמן: "הוא לא דיבר על מועד מוקדם יותר, שזה מה שאתם מבקשים לתקן". תירוש: "נכון. בדקנו את אותות האמת לגבי עצם ההנחיה, ונחה דעתנו שאכן הייתה הנחיה. לגבי המועד שבו הוא נקב - המועד הזה התאפשר לנוכח חוות דעת האיכונים, שנתנה היתכנות ב-7 וב-10. ה-8 וה-9 מעולם לא היו אופציה מבחינת התביעה. לכן חשבנו שהמועד אפשרי, ואנחנו עדיין חושבים שה-10 הוא מועד שתיתכן בו פגישה. לכן ביקשנו להרחיב את התקופה, כי אנחנו עדיין לא יודעים לומר מתי במדויק זה היה.

"החקירה הנגדית צמצמה משמעותית מאוד את האפשרות שהייתה פגישה ב-7 בחודש. בעקבות החקירה הנגדית, שבנו ובחנו את כל חומרי החקירה, וראינו שיש יותר מאשר היתכנות אחת לפגישות בין פילבר לנתניהו לפני 7 לחודש, החל מרגע ההודעה של נתניהו לפילבר על מינויו. ייתכן שטעינו שלא ניסחנו את כתב האישום באופן רחב יותר, שיאפשר גם את הלפני. השאלה היא האם זה מצדיק לחסום את התביעה מלטעון ואת בית המשפט מלקבוע שהייתה פגישה כזאת. התשובה בעינינו היא שלילית. התכלית של החוק איננה לחלק ציונים לתביעה".

"זה שינוי עובדתי חזיתי"

צילום: תירוש. השופטים הקשו [צילום: ראובן קסטרו, פול]

השופטים הרבו להקשות על תירוש. כך למשל אמרה פרידמן-פלדמן: "הדרך של ההגנה להראות שלא הייתה פגישה היא בין היתר להראות שלא הייתה היתכנות. מה אמור לקרות עכשיו? להתחיל הכל מהתחלה – לבחון מועדים לפני ואחרי? אתם אומרים: בואו נניח את זה הצידה ונחפש תאריך אחר". השופט משה בר-עם: "זה שינוי עובדתי חזיתי". תירוש: "אני לא חושבת שזה חזיתי. שינוי עובדתי ודאי מצריך עוד עבודה מבחינת ההגנה. זה בוודאי חלק מהעובדה כשאתה משנה כתב אישום. זה לא אומר שההגנה נפגעת".

השופט עודד שחם: "אתם יודעים להגיד עכשיו מתי הייתה הפגישה? אפשר היה להתרשם שההגנה בחנה את כל הראיות בפרספקטיבה של האם זה יכול להיות; עכשיו בעצם הכל מתחיל מהתחלה, כאשר גם אין נקודת ייחוס. זה לא טריוויאלי". תירוש: "קורה לא פעם שבכתב אישום נוקבים במועד בלתי ידוע. בחומר שנמצא בידי ההגנה, ולא בכדי הסירוב שלה כל כך נחרץ, יש היתכנויות ממשיות לפגישות בין פילבר לנתניהו, וזה לא להתחיל מהתחלה".

בר-עם העיר, כי הרבה יותר נכון להשתמש בסעיף 184 לחוק סדר הדין הפלילי, המאפשר למדינה לבקש – בסיכומיה – להרשיע נאשם בעבירה אחרת מזו שיוחסה לו, אם עלתה מחומר הראיות, אינה חמורה מן המקורית והוא קיבל הזדמנות סבירה להתגונן. תירוש השיבה, כי דרך המלך היא לתקן את כתב האישום בזמן ההוכחות, כך שההגנה תוכל להתגונן. פרידמן-פלדמן: "האם יש לכם ראיות נוספות לגבי קיומה של פגישת ההנחיה ולגבי המועד שלה?". תירוש: "יש עדים נוספים שמספרים מה הוא אמר להם בזמן אמת, ומכלול הדברים מלמד שהייתה פגישת הנחיה, כי זה לא בא רק מפיו".

בר-עם: "אם בית המשפט ישתכנע במה שגבירתי טוענת, הדרך לפי סעיף 184 פתוחה בפני גבירתי. גבירתי מבקשת פוליסת ביטוח – לתקן עכשיו את כתב האישום". תירוש: "זו לא פוליסת ביטוח, זו הדרך ההגונה לעשות. ביהמ"ש העליון קבע שאנחנו צריכים להתריע על כך כרגע ולתת לנאשמים את האפשרות להתגונן".

"יש בלבול בתפיסת התביעה"

צילום: חן. "הנחת המבוקש" [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]

פרידמן-פלדמן שאלה את סניגורו של שאול אלוביץ, עו"ד ז'ק חן, מה ההבדל בין תיקון כעת לבין שימוש בסעיף 184 בסוף המשפט. הוא השיב, כי מדובר בשני מסלולים שונים. פרידמן-פלדמן: "אני מניחה שההגנה לא תקח סיכון ותחכה עד סוף היום. האם מבחינה פרקטית התנהלות ההגנה אינה זהה בשני המקרים?". חן השיב רק בסוף הדיון באומרו, כי לא יחשוף כעת את כוונותיה של ההגנה.

חן טען: "יש בלבול בתפיסת התביעה בין קו ההגנה לבין היכולת להתגונן. קו ההגנה שלנו הוא שלא הייתה הנחיה; הדרך שלנו לבסס אותו היא היכולת להתגונן, המבוססת על כתב האישום ועל הראיות. גילינו את קו החקירה שלנו, ועכשיו אומרת התביעה: שנייה, פוס, חומר הראיות לא תומך בעובדות שבכתב האישום ונשנה את העובדות. אין כאן ראיות חדשות אלא חשיבה חדשה, תוך הנחת המבוקש. אם לוקחים את הקו אחורה, מחריבים את היכולת שלנו להתגונן".

פרידמן-פלדמן: "אבל החוק מאפשר תיקון כתב אישום ובלבד שניתנה הזכות להתגונן". חן: "החוק מאפשר את זה כאשר יש סיבות ברורות". פרידמן-פלדמן: "אם תקופת הזמן מתרחבת, עדיין צריך לעשות את אותה עבודה לגבי כל התקופה". חן: "העד אמר כל הזמן שזה היה אחרי המינוי, וזה העוגן שלנו. זה לא שיח אינטלקטואלי. זה הדבר המרכזי. אלו הם כלי העבודה שלנו לתקוף את ההנחיה. התביעה משנה חזית מהותית ודרמטית, שעל בסיסה הכנו את כלי התקיפה שלנו כדי להוכיח את קו ההגנה".

בר-עם: "אם יובאו ראיות בעלות משקל רב התומכות בתזה החילופית של המדינה, האם אז לא יתן בית המשפט את הדעת לטענה לפיה ניתנה לנאשמים הזדמנות להתגונן?". חן: "יש כללים לחשיפת האמת. כרגע אין ראיות חדשות. יהיו – נתמודד איתן. כרגע יש חשיבה חדשה, אין ראיות חדשות. העדר השקידה הראויה פגע בצורה הבסיסית ביותר ביכולתם של הנאשמים להתגונן".

"את יודעת מה? אולי כן"

סניגורו של נתניהו, עו"ד בועז בן-צור, הוסיף: "פילבר נחקר בידי התביעה בחקירה נגדית. התובעת החזיקה את כל החומר. היא לא ניסתה, כאשר היא לא כבולה, להציג לו את האפשרות ש... היא לא עשתה את זה, כי ידעה שהוא ישלול את זה. יש לנו קו הגנה שמבוסס על חומר הראיות הרב שקיים בתיק. אני לא מכיר שום פסיקה שמתירה תיקון על בסיס הערכה מחדש. אם התיקון יוּתַר, התוצאה תהיה אבסורד". לדעת בן-צור, אין מקום להעריך כעת מהי המשמעות של סעיף 184.

לדברי בן-צור, "העד, שהוא עד מדינה נגדנו, אשר בדה נזיפות והנחיות, יש אפשרות שתחת מורא כתב האישום שיוגש נגדו, שאחרי שאמר עשרות פעמים – יגיד: את יודעת מה? אולי כן. מין משפט כזה בחקירה החוזרת, תחת המורא של כתב אישום. איזה ערך יש לזה? אין בבקשה הזאת שום עילה; היא פגעה בזכות להתגונן; יש מניעוּת ויש השתק".