רל"ש דרעי ערב האסון: נתניהו בהיסטריה על מירון

ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, קיבל ב-11.4.21 את המלצת שרי הפנים וביטחון הפנים דאז, אריה דרעי ואמיר אוחנה, לפיה הר מירון יהיה פתוח ללא מגבלות בל"ג בעומר אשתקד. לצד זאת הבהיר נתניהו, כי ייקבעו מגבלות לשהות בשטחים הסגורים שבהר. כך העיד (יום ג', 24.5.22) ישראל אוזן, שהיה ראש לשכתו של דרעי במשרד הפנים ומשמש כיום כראש לשכתו כיו"ר ש"ס. בזמן אמת אמר אוזן, כי "ראש הממשלה בהיסטריה" בנושא. הוא הסביר בעדותו, כי היו על נתניהו לחצים כבדים מהציבור החרדי להבטיח שההר יהיה פתוח.

עוד אמר אוזן, כי דרעי התערב בהכנות להילולה אשתקד, למרות שהדבר לא היה בסמכותו, וזאת כמי שראה את עצמו כמייצג את הדרישות של הציבור החרדי. לדברי אוזן, בשנים קודמות התערב משרד הפנים בראשות דרעי רק כדי להגדיל את התקציב להילולה: "כל שנה התחלנו מ-2.5 מיליון, משרד הדתות גירד 5 מיליון, דרעי היה דופק על השולחן ומגיעים בשנים היפות ל-15 מיליון".

לדבריו, אשתקד פנה אליו מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס, וביקש שלשכתו של דרעי תגבש מתווה למירון כפי שעשתה בכל המתווים הנוגעים לציבור החרדי בתקופת הקורונה. בהנחייתו של דרעי, זימן אוזן דיון ב-7.4.21 בו השתתפו בין היתר דרעי, השר יעקב אביטן, פלוס, פרויקטור הקורונה נחמן אש, ממונה הקורונה במגזר החרדי רוני נומה ונציגי המשטרה.

בדיון זה לא נרשם פרוטוקול וגם לא הייתה הקלטת זום שלו. "המטרה הייתה לייצר מתווה; שר הפנים אינו מוסמך לייצר מתווה. אנחנו הנגשנו למשרד הבריאות את הצרכים של הקהילה החרדית, וכך נוצרו הרבה מתווים לאורך הקורונה". יו"ר הוועדה דבורה ברלינר וחבר הוועדה שלמה ינאי תהו מדוע התערב דרעי בתחומי סמכותו של אביטן. אוזן השיב, כי דרעי עסק בענייני קורונה רבים שנגעו לציבור החרדי, למרות שלא היו באחריותו.

דרעי הציע לחלק לשלושה חלקים

צילום: אוזן. "זה מעולם לא עלה" [צילום: לע"מ]

אוזן הוסיף: "משרד הדתות ביקש שנעזור לו במסגרת הניסיון שצברנו בקורונה". ברלינר: "היית צריך לענות שזה התפקיד שלהם". אוזן: "עסקנו לאורך הקורונה בהרבה סוגיות שנוגעות למגזר החרדי ושלא נוגעות למשרד הפנים". ינאי: "מנכ"ל חייב לפעול לטובת המשרד שלו. כאשר פלוס רואה שיש בעיה, הוא צריך לפנות לשר לשירותי דת שיכול לפעול לשר הפנים. לא ברור איך מנכ"ל המשרד לשירותי דת פונה אליך, ראש מטה במשרד אחר". אוזן: "נוצרה מסגרת של טיפול במשבר הקורונה מול הרשויות. הרבה דברים עשינו במסגרת תפקידו של שר הפנים כחבר קבינט הקורונה".

לדברי אוזן, באותה ישיבה אמר אש, כי יש צורך במגבלות. דרעי הציע ויסות באמצעות תחבורה. "היו שם צעקות במידה מסוימת מול משרד התחבורה, שאין לו יכולת לעשות זאת. עמדת המשטרה לאורך כל הדרך הייתה: הכל או לא כלום, או סגור או פתוח". בסופו של הדיון הנחה דרעי את נומה להכין לו בתוך יומיים מתווה שיוכל להציגו בפני משרד הבריאות.

אוזן: "היה כיוון שדרעי הציג – לחלק את ההר לשלושה חלקים. זה מתווה של הגבלות די נוקשות ביחס למה שנעשה בפועל". ברלינר: "הייתה התייחסות לצפיפות בנושא הבטיחות?". אוזן: "זה מעולם לא עלה". ברלינר: "היו שם אנשי משטרה המודעים לבעיה הזאת". אוזן: "זה לא עלה בשום צורה". ברלינר: "באיזושהי צורה הועלתה סוגיית הצפיפות בהר?". אוזן: "מעולם לא". בהמשך שב ואמר אוזן, כי זה דרעי שהציע מתווה של תשע הדלקות ובכל אחת מהן 3,000 משתתפים, ונומה קיבל את המשימה לקדם מתווה זה.

למחרת נומה כינס ישיבה והציג את המתווה שהציע: תו ירוק, בדיקות לילדים, פיזור הקהל. "מיד לאחר מכן החלו הדברים לצאת לתקשורת והתחיל לחץ ציבורי מאוד מאוד גדול, פשקווילים ברחובות: שר הפנים סגר לנו בתי כנסת ועכשיו הוא סוגר לנו את מירון. הגענו למבוי סתום, כי המשטרה דרשה או הר פתוח או הר סגור. המשרד לשירותי דת היה בעמדה של משרד הבריאות: להגביל את מספר הנוכחים בהר. העמדה שלנו הייתה שאנחנו נצמדים למשרד הבריאות, למרות הביקורת שחטפנו", העיד אוזן.

לתחם את איזורי ההדלקה

צילום: נתניהו עם חברי סיעת יהדות התורה

ברלינר: "דרעי פרסם הודעה ב-10.4 לפיה צריך לאפשר לכל יהודי לעלות להר מירון. היה מהפך בעמדה שלו?". אוזן: "היו שתי סוגיות. האחת היא מתחמי ההדלקה, שניסו ליצור להם מתווה של כמה אנשים יוכלו להיכנס. השנייה היא הר מירון, שהוא שטח גדול מאוד, ועמדתנו – בגיבוי משרד הבריאות – הייתה שאין סיבה להגביל שם". ברלינר: "סכנות הקורונה קיימות בכל ההר". אוזן: "לא הייתה סיבה להגביל את מי שעולה להר".

ברלינר: "אין סכנת קורונה לכל עמך ישראל?". אוזן: "לא, כי הם לא נמצאים ביחד באותו מקום, אלא עולים ויורדים. הדאגה היא רק לגבי מתחם ההדלקות, כי שם יש צפיפות". ברלינר: "היו לכם אומדנים לגבי מספר האנשים?". אוזן: "לא". ברלינר: "אז איך אפשר לדעת אם אין סכנה של צפיפות?". אוזן: "בהר יש תנועה מתמדת ולכן אין סכנה. הייתה חלוקה בין ההדלקה לבין ההר".

ינאי: "איך אפשר להפריד בין איזורי ההדלקה לאיזורים האחרים?". אוזן: "המטרה הייתה להגיע למספר האנשים שיקבלו כרטיסים בתיאום עם החסידויות". ינאי: "יש אנשים שמצטרפים מהקהל הכללי שלחסידויות אין שום קשר אליהם". אוזן: "היו אמורים לתחם את מתחמי ההדלקות לפי מה שסוכם. אני לא יורד לפרטי הביצוע". ינאי: "בתור מי שהיה שם, אתה מבין שאי-אפשר לעשות הפרדה בין אתרי ההדלקה לבין יתר ההר. אנחנו שומעים בפעם הראשונה שהיה צריך לתחם, אבל זה פיקטיבי". אוזן: "זה היה המתווה שעבר מתחילת הדרך". ברלינר: "בנוגע לקורונה לא עלתה השאלה מה קורה לגבי כל מי שנמצא על ההר? זה נראה לך הגיוני?". אוזן: "הציבור היה מורגל בהגבלות קורונה. זה לא סיפור מאתגר כפי שהוא מוצג".

אוזן המשיך וסיפר, כי חברי הכנסת מיהדות התורה פנו לנתניהו ודרשו לקיים את האירוע ללא מגבלות, בנימוק שיש אירוע גדול בהר-הבית ושהאצטדיונים פתוחים ורק הציבור החרדי מוגבל. נתניהו קבע דיון טלפוני ל-11.4 עם שרי הפנים, הדתות, הבריאות, התחבורה וביטחון הפנים. בעקבות פגישה זו קבע נתניהו, על המלצתם של דרעי ואוחנה, כי תתאפשר הגעה חופשית להר וייקבעו מגבלות לגבי השטחים הסגורים. אוזן אמר אז, ש"ראש הממשלה בהיסטריה". הוא הסביר בעדותו, שהיה זה בשל הלחצים של אנשי יהדות התורה. ב-12.4 הגיע נתניהו לישיבת סיעת יהדות התורה והבטיח לקחת אחריות על מתווה מירון.