''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
24°
ירושלים 20°
חיפה 26°
באר שבע 23°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

מת העיתונאי והמתרגם יעקב שרת

הלך לעולמו העיתונאי, המתרגם והפזמונאי, יעקב שרת, בנו של משה שרת, ראש הממשלה השני של מדינת ישראל * בן 94 היה במותו

אלי אלון
כ"א אייר התשפ"ב
יעקב שרת עומד ליד ציור פרוטרט של אביו משה [צילום: משה מילנר/לע"מ]
יעקב שרת עומד ליד ציור פרוטרט של אביו משה [צילום: משה מילנר/לע"מ] צילום: משה מילנר/לע"מ

יעקב שרת נפטר ב-19.5.22. בנם בכורם של ציפורה מאירוב ומשה שרת, נולד בשנת 1927 בתל אביב. אחריו נולדו אחותו יעל, לימים הסופרת יעל מדיני, ואחיו הצעיר חיים שרת מאנשי קיבוץ חמדיה וממקימי הישוב הר חלוץ בגליל.

בשנת 1931 בהיות יעקב בן 4, עברה המשפחה לירושלים. יעקב למד בבית הספר "בית הכרם". בנעוריו היה חבר בתנועת הנוער "מחנות העולים". במסגרת הכשרה של הפלמ"ח, ו"מחנות העולים" שהה בשנת 1944 תקופת מה ביישוב בית הערבה. בתקופת מלחמת העולם השנייה בהיותו בן 17 בלבד התגייס לבריגדה היהודית ונשלח למצרים, לבלגיה ולחזית באיטליה. בשנת 1946 נמנה עם מקימי קיבוץ חצרים - אחת מ-11 נקודות ישוב אשר הוקמו בנגב.

בתחילת שנות ה-50 החל ללמוד רוסית ולימודי רוסיה באוניברסיטת קולומביה שבניו-יורק. והוסמך ביוני 1956 באוניברסיטה זו כ"בוגר למדעים" כשהחוג הראשי בלימודיו הוא הכלכלה, המדיניות והתרבות של רוסיה. בקיץ של אותה שנה - 1956 יצא לאנגליה ללמוד באוניברסיטת אוקספורד. עם סיום לימודיו הצטרף לארגון "נתיב" שפעל תחת משרד ראש הממשלה, במטרה לשמר את הקשר של ישראל עם יהודי מזרח אירופה ובמיוחד עם יהודי ברית המועצות.

מזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה


ביוני 1960 החל שרת לשרת בתפקיד מזכיר ראשון בשגרירות ישראל במוסקבה. בימי שירותו ברוסיה ביקר יעקב שרת בערים שונות בברית המועצות ובימי חג היה בא לתפילות בבתי כנסת. בסוף יוני 1961 בעת שיעקב שרת ורעייתו רינה בילו חופשה עם שני ילדיהם במלון בריגה בירת לטביה, והיו בדרכם מהמסעדה של המלון לעבר חדרם שבקומה הרביעית, ניגשו אליהם "פקידים סובייטיים" וביקשו מהם להתלוות אליהם.

[צילום: הנס פיין'/לע"מ]צילום: [צילום: הנס פיין'/לע"מ]
[צילום: הנס פיין'/לע"מ] (הנס פיין'/לע"מ)

יעקב ורעייתו נחקרו במשך מספר שעות ושוחררו. השלטונות האשימו את יעקב שרת בריגול והודיעו לו כי הוא נדרש לצאת מתחומי ברית המועצות. בהודעה לסוכנות הידיעות "טאס", מסרו השלטונות הרוסים כי "שרת סייר בחלקים שונים של ברית המועצות לשם הקמת קשרי ריגול והפצת ספרות ציונית אנטי סובייטית בלתי חוקית ואף נתפס כאשר ניסה להשיג מסמכים סודיים". כעבור 3 ימים עזב יעקב שרת את רוסיה יחד עם רעייתו רינה ושני ילדיהם ובתחילת יולי 1961 הגיעו לישראל.

חבר מערכת מעריב


במחצית שנות ה-60 מצטרף יעקב שרת למערכת עיתון מעריב. ובמשך למעלה משני עשורים פרסם בעיתון זה מאמרים, טורים פוליטיים ומקאמות ונמנה עם צוות עורכי גיליון סוף השבוע של העיתון. בתקופה הזאת החל לפרסם את יומניו וכתביו של אביו. בשנת 1978 הוציא לאור את "היומן האישי של משה שרת" בשמונה כרכים. כן הוציא לאור ספרים המבוססים על מכתביו של אביו. פרסום יומניו וכתביו של משה שרת עוררו הדים רבים. יעקב שרת הרצה במסגרות שונות על יהדות ברית המועצות והשתתף באירועים רבים הקשורים באביו משה שרת. הוא כאב את הדחתו של אביו וטען כי "נעשה לאביו עוול שאי-אפשר לתקן".

לאחר פרישתו לגמלאות הקים בשנות ה-90 את "העמותה למורשת משה שרת". מטרה העמותה כפי שמפורסם באתר הבית שלה: "לרכז, לאגור ולקטלג את כל כתבי משה שרת בשנות פעילותו היישובית והממלכתית בתקופה שבין 1965-1919, ולהוציא לאור כתבים אלה בצורה מסודרת וזאת מתוך הכרה כי כתביו של משה שרת, כמנהיג ציוני ראשון במעלה, חייבים להיות נגישים לכל לומד ומעיין במתכונת של ספרים מוערים היטב".

מתרגם ופיזמונאי


יעקב שרת היה מתרגם פורה ותירגם ספרים רבים מאנגלית ומרוסית. ובהם את ספרו של דזמונד מוריס "הקוף העירום", ספרו של בני מוריס "קורבנות" תולדות הסכסוך הציוני - ערבי", ו-"לשון הגוף" ספרו של יוליוס פאסט, וכמו-כן תירגם ספרי ילדים קלאסיים כספרי ההרפתקאות של פרידריך וילהלם מדר והספר "מונפליט" של ג'ון מיד פוקנר. כמו-כן, חיבר שורה של ספרי עיון ובהם הספר "מדינת ישראל לבית אלטנוילנד איננה" שיצא לאור בשנת 1989, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, בו הוא מנבא את מותו של המפעל הציוני אם ה'כיבוש והדיכוי', על-פי טענתו, לא ייפסקו ומרחץ הדמים במזרח התיכון לא יסתיים, דבר שיסכן לדעתו את המפעל הציוני". יעקב שרת אמר לי בשיחה שקיימתי איתו לפני מספר שנים: "אני מאוד לא מרוצה ממה שקורה במדינה. איני יכול להזדהות עם המדינה בה נולדתי וחוזה שחורות לעתידה".

יעקב שרת בנמל לוד 1949 [צילום: דוד אלדן/לע"מ]צילום: יעקב שרת בנמל לוד 1949 [צילום: דוד אלדן/לע"מ]
יעקב שרת בנמל לוד 1949 [צילום: דוד אלדן/לע"מ] (דוד אלדן/לע"מ)

לצד פעילותו העיתונאית והספרותית היה יעקב שרת גם פזמונאי וכמה משירים שכתב הפכו למפורסמים וידועים. בין השירים שכתב: "נגן לי ירדן" ("נגן לי ירדן על כינור מי תכלת"), "נמה יפו נמה", "יש לי אהבה פשוטה" ("אין לי חרוזים יפים לשיר לך לפזמון...), "כנרת ", "רק חיוך אחד" (רק חיוך אחד על פנייך ולבבי שלם), "טיול בגליל" ועוד.

אות יקיר העיר תל אביב


ביום העצמאות 2019 הוענק ליעקב שרת בטקס חגיגי שנערך ב"בית האופרה" בתל אביב, אות יקיר העיר תל אביב-יפו לשנת 2019. יעקב שרת שהתגורר בעיר עשרות שנים אמר בטקס: "תל אביב היא עיר נפלאה, עיר דינמית, עיר שאתה מרגיש בה חופש. עיר שבניגוד לירושלים השחורה היא עיר לבנה עם כל המשמעויות של הדברים האלה העיר מאוד יקרה ואני אוהב אותה".

יעקב שרת הותיר אחריו את רעייתו רִנָּה שרת מורה למחול, כוראוגרפית וחוקרת מחול. שלושה ילדים. יורם שרת, אורית שרת פורטר עיתונאית בעברה עוסקת בכתיבה ובהנחיית קבוצות, ונורית, אמנית וידאו.

יעקב שרת 2020 [צילום: אלי אלון]צילום: יעקב שרת 2020 [צילום: אלי אלון]
יעקב שרת 2020 [צילום: אלי אלון] (אלי אלון)
משה יעקב

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה