פירצת הטיולים: אוטובוסי פלשתינים באתרי ישראל

פלשתינים מסיירים בתחומי ישראל ללא פיקוח. ועדת החוץ והביטחון קיימה השבוע (יום ג', 17.5.22) דיון מהיר בנושא, לבקשת חרי הכנסת איתמר בן-גביר ואלי כהן.

"הטיולים הללו הם תעשיה לכל דבר, המאפשרת כניסת פלשתינים לישראל ללא פיקוח", אמר בן-גביר. "יש תחושה שמערכת הביטחון הרימה ידיים אל מול כניסת השב"חים לישראל למרות שהם מסכנים את ביטחון תושבי המדינה, והימים אחרונים הוכיחו לנו את זה. אנחנו עושים צחוק מעצמנו והגדרות שלנו הפכו להפקר".

"אנו מאבדים כלי חשוב בשמירה על הביטחון - היכולת להחליט מי אנו רוצים שייכנס ומי לא", אמר אלי כהן. "צה"ל כיום מכבה שם שריפות, וחיילי צה"ל עומדים כמו שומרים בכניסה למרכול, במקום לבנות גדר עם אמצעי ביטחון ראויים. המחסור הברור במדיניות מביא לאובדן כלי חשוב ולאובדן חיי אדם".

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן-ברק, סיפר: "נכנסתי לתפקידי לפני פחות משנה ומיד התחלתי לדון בנושא קו התפר, כולל מספר רב של סיורים וביקורים. מדינת ישראל הזניחה את הגדר במשך 20 שנה, משני טעמים: האחד של חוסר רצון לסמן גבול ברור, והשני של מדיניות אישורים מחמירה, המאפשרת כניסת 60 אלף איש, מול צורך משקי ב-180 אלף עובדים. כבר הודענו שבתקציב הבא נדרוש לראות סעיף ייעודי לבניית הגדר".

ח"כ אורית סטרוק מתנגדת להקמת גדר: "הגדר היא הפרויקט הכי יקר והכי כושל. בניית גדר תבנה את המדינה הפלשתינית. צריך לחזק את הביטחון ואת זה נעשה רק בפעילות בשטח שלהם, עם מודיעין ומעצרים של שב"כ וצה"ל".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

מאיר דויטש, מנכ"ל תנועת רגבים, תיאר את המצב בשטח: "רק לפני חודש, ליד מעבר מיתר, כנופיות של בדואים מהדרום, הגיעו לגבות דמי חסות משב"חים שעברו בפרצה בגדר, ופלוגת מילואים נשלחה למנוע את גביית הפרוטקשן, ולאפשר את מעבר השב"חים דרך הפירצה באין מפריע. לפני בניית עוד גדר, חייבים לדבר על מדיניות, הבעיה היא המעבר דרך הגדר".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

סא"ל אילון פרץ, ראש זירת מרכז בחטיבת המבצעים בצה"ל, הגיב לטענות: "אנחנו נמצאים בריכוז מאמץ מוגבר בתפר משאר ימות השנה, במאמצי מודיעין הנדסה וטיפול בפרצות. התפר לא סגור ב-100 אחוז, למרות הכוחות שנמצאים בשטח ומאבטחים. המענה המבצעי הוא לא רק מענה אג״מי, ומצריך צעדים משלימים. רוב סר הכוחות של צה״ל נמצא כרגע ביו״ש על-מנת לצמצם את תופעת השב״חים ומעבר הטרור למרחב הבט״פ.

"המאמצים הנוספים הם מאמץ האכיפה, שמובילה להרתעה. אנחנו יכולים לטפל בשב״ח רק אחרי הפעם השלישית שהוא נתפס ולא הראשונה, למרות ההמלצה שלנו. מאמצי האכיפה והמשפט הם משמעותיים, וקיים גם מאמץ אזרחי - לטפל בהגדלת מכסות העובדים בשטח הארץ. כיום רק אדם נשוי ומעל גיל 24 יכול להיכנס לעבוד בארץ, וישנם שב״חים שהם גם לא נשואים ובני פחות מ-24, ומתפ״ש עובדים על זה מול משרד הכלכלה. יש רצון לקדם את המאמץ כמאמץ שלם - מבצעי, משפטי ואזרחי - ללא הסתכלות הוליסטית לא נגיע להישג".

לדברי סא"ל פרץ, מאמץ הסיכול נמשך זה חודשים - חופש הפעולה של צה״ל קיים ונמשך ולא נעצר ללילה אחד. "מתחילת מבצע 'שובר גלים' אנחנו עם מאות עצורים. לצערי היו גם פיגועים, אבל כמות הפיגועים שנעצרו על-ידי משטרת ישראל, שב״כ וצה״ל עולה עשרות מונים על אלה שיצאו לפועל, וזה מאמץ רב-ארגוני.

"אנחנו מכירים את סוגיית הטיולים, ויש תקופות שונות בהן היא מתגברת, כמו בחגים ובחופש הגדול. גם בשנים קודמות היה תגבור בתפר בתקופות האלה. עצרנו אלפי טיולים כאלה בשנה האחרונה, ואנחנו עוסקים גם בסוגיית החילוט. האם התופעה מטופלת? כן. האם עדיין יחדרו שב״חים לתפר? לצערי כן. אבל האם יהיה מצב שבו יהיה טיול כזה שנכיר ולא נטפל בו? התשובה היא לא. המצב המבצעי הנוכחי בתפר יישאר כך בחודשים הקרובים, אלא אם הערכת המצב תדרוש אחרת.

עמיחי סגל, ראש חטיבת מיזמים ביטחוניים במטה לביטחון לאומי, פירט במה כרוך הדבר: "קיימת תפיסה שלמה לגבי מרחב התפר, שצריכה להיות מוצגת ומאושרת, אבל חלק ממנה הם אותם 42 ק"מ של חומה בצפון יו"ש שכבר אושרה לביצוע".

גם נציג מג"ב נכח בדיון. ניצב משנה אלי גוזלן, קצין אח"מ משמר הגבול: "עד לפני כחודש וחצי, כשסגרנו את קו התפר עם כוחות מג"ב וצבא, היו נכנסים דרך הפרצות בגדר 23-20 אלף פלשתינים ללא היתר, ביום. עד הסגירה היה גם ממוצע של 200-150 טיולים בחודש, של פלשתינים שנכנסו לישראל ללא היתר, באמצעות 24 חברות. בחודש וחצי האחרונים פורסמו מלכתחילה רק 11 טיולים, ורק בודדים מהם יצאו לפעול, וכל מי שהיה בהם נבדק. אבל חשוב לציין כי גם קודם וגם כעת יש טיולים של פלשתינים שנכנסו עם היתרים, גם מסיבות הומניטריות.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

"אין היום גוף אחד שמתכלל את העיסוק בטיולים האלה וייקבע מדיניות וייפתח מומחיות. הטיולים הללו מייצרים רווחים גדולים, ולכן חייבים לדעת לתקוף את האלמנט הכלכלי, גם באכיפה וגם בחילוט. מתחילת השנה חולטו למעלה ממאה אוטובוסים, והוגשו כתבי אישום נגד מעל אלף מעסיקים מלינים ומסיעים, שלצידם הוגשה בקשת חילוט. כאשר נתפס אוטובוס כזה של טיול, שיש בו פלשתיני ללא היתר, ונמצא שיש מודעות של בעל החברה, ודאי שגם כנגדו וכנגד החברה נפתחים הליכים פליליים", דבריו.

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ח"כ רות וסרמן לנדה: "למה יש אכיפה נגד שב"ח רק מהפעם השלישית שנתפס? האם יש חסמי אכיפה שאנו כמחוקקים יכולים לסייע בהם?" רפ"ק ירון קנטר, מדור הנחיה וחקיקה בחטיבת תביעות משטרת ישראל, השיב: "תמיד יש מרחב שיקול דעת - אין הגשת כתב אישום אוטומטית בשום מקרה, אבל יש מקרים בהם יוגש כתב אישום כבר בפעם הראשונה שנתפס השב"ח, למשל אם יש מידע על פעילות פח"ע או פלילית. בסוף אנו פועלים מול הרבה משימות ויש משאבים מוגבלים של כוח אדם, זמן עבודה, גם אצל השוטר בשטח, גם בחקירות גם בתביעות וגם בבתי המשפט, ואפילו בתקני הכליאה".

יו"ר הוועדה, ח"כ בן ברק, סיכם: צה"ל לא יוכל להישאר בהיקף כוחות סדירים כאלה בקו התפר לאורך זמן. צריך לראות איך משחררים אותו למשימותיו - לנצח במלחמה הבאה - ומי יחליף אותם שם. אנחנו ממתינים לשמוע את אותה תפיסה שלמה לגבי מרחב התפר עליה דיבר נציג המל"ל. אנחנו צריכים לוודא שמי שנכנס לארץ יהיה רק מי שנבדק מאושר, אבל אנחנו צריכים לאפשר גם לפלשתינים להתפרנס, וגם הכלכלה הישראלית זקוקה לזה. כבר שוחחתי בנושא עם ראש שב"כ.

צילום: ח"כ יוסי שיין [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]