בג"ץ אימץ את חוות דעת המלמ"ב: ואנונו עדיין מסוכן

מרדכי ואנונו ממשיך להוות סכנה קרובה לוודאית לפגיעה ממשית בביטחון המדינה - סבור ראש המלמ"ב (הממונה על הביטחון במשרד הביטחון), יובל שמחוני. לנוכח חוות דעתו של שמחוני, דחתה שופטת בית המשפט העליון, ענת ברון, עתירה נוספת של ואנונו נגד המגבלות המוטלות עליו מאז סיים בשנת 2004 לרצות 18 שנות מאסר בשל חשיפת סודות הגרעין של ישראל.

ואנונו עתר נגד שני צווים מינהליים שתוקפם עד סוף החודש הנוכחי. האחד אוסר עליו לצאת מן הארץ והשני מטיל עליו מגבלות בתחומיה: חובת דיווח למשטרה 36 שעות מראש לפני החלפת מקום מגורים; איסור על הימצאות ללא אישור מראש בטווח של 300 מטרים מרשימת מעברי גבול ונמלי תעופה שדרכם ניתן להגיע אל מחוץ לישראל; איסור כניסה ללא אישור מראש לאחת מהנציגויות הדיפלומטיות הזרות בישראל; איסור על קיום קשר עם אזרחים או תושבים זרים, למעט שיחה מזדמנת פנים אל פנים שאורכה לא יעלה על 30 דקות, ולמעט התכתבות באמצעות האינטרנט ברשת חברתית מוגדרת מראש ובתוך חלון זמנים דו-שבועי קבוע מראש.

ואנונו טען, שהוא מבקש לעבור להתגורר בנורבגיה - מולדתה של רעייתו - וכי אין לו שום רצון לפגוע במדינה. לדבריו, הידע שברשותו התיישן זה מכבר, הוא מסר אותו לפני שנים לעיתון סאנדיי טיימס והחשש שמא יפגע שוב בביטחון המדינה הוא ספקולטיבי ואינו נתמך בראיות מבוססות. המדינה השיבה, שהידע שברשות ואנונו עודנו סודי ורלוונטי, וקיימת הסתברות הקרובה לוודאות שבלא המגבלות - הוא יפעל לחשיפתו.

השופטים עיינו במעמד צד אחד בחומר חסוי והציעו לצדדים שגורם ביטחוני בכיר ייפגש עם ואנונו ויגבש הערכת מסוכנות עדכנית. ואנונו נפגש עם שמחוני, אשר לאחר התייעצות הגיע למסקנה שיש הצדקה להמשך המגבלות. חוות דעתו החסויה הוגשה לעיון בג"ץ, ובהמלצת השופטים הסכימה המדינה להכין חוות דעת נוספת וגלויה. שמחוני ציין, כי מאחר שלא עסק בפרשה בעבר, הוא "מתוך כוונה מלאה לשקול הדברים מנקודת בראשית". כאמור, מסקנתו הייתה שהמגבלות חיוניות.

לבחון מעת לעת את המגבלות

צילום: שמחוני. "חוות דעת מפורטת ומנומקת" [דובר צה"ל]

לדברי שמחוני, ואנונו צבר במהלך עבודתו בקריה למחקר גרעיני (הכור בדימונה) "מטען ידע" סודי ורגיש במיוחד שהוא "מידע אטרקטיבי". לדבריו, פעולותיו של ואנונו בשנים האחרונות -
ובהן הפרת המגבלות המוטלות עליו, הענקת ראיונות בנוגע לעבודתו בקמ"ג ופרסומים ברשתות החברתיות אודות עבודתו ומאבקו - אינן עולות בקנה אחד עם הצהרתו לפיה אין בכוונתו לפרסם בעתיד כל מידע על אודות עבודתו בקמ"ג. שמחוני הוסיף, כי התייחסותו של ואנונו למגבלות המוטלות עליו כטורדניות ומגוחכות, לצד תפיסתו את הפרות המגבלות על ידו כטכניות בלבד, מעידות על נכונותו לעשות דין לעצמו ולפרסם את המידע שברשותו.

ואנונו שב וטען, בתגובה לחוות דעתו של שמחוני, שמדובר בחששות ערטיאליים - אך ברון קובעת שהדבר אינו כך. "אנו מצאנו את חוות הדעת מפורטת ומנומקת. הוסבר בה באופן מניח את הדעת שוואנונו עודנו אוגר במוחו מידע רלוונטי שהדלפתו תסכן את ביטחון מדינת ישראל, וכן הוסבר הקושי לתת אמון בוואנונו אם יצא את הארץ ויתרחק מאימת הדין הישראלי. לא למותר לציין שבחוות הדעת החסויה צוינו נימוקים נוספים על האמור בחוות הדעת הגלויה, התומכים בעמדת המשיבים, ומטבע הדברים לא נוכל לפרטם".

לצד דחיית העתירה אומרת ברון, כי "חזקה על גורמי הביטחון שימשיכו לבדוק מעת לעת את נחיצותן של המגבלות ואת האפשרות להקל על ואנונו, בהתחשב במצב העדכני בעת קבלת ההחלטות". השופטים ג'ורג' קרא ועופר גרוסקופף הסכימו עם ברון. את ואנונו ייצגו עוה"ד אביגדור פלדמן ועומרי ברבש, ואת המדינה - עוה"ד ענר הלמן ועמרי אפשטיין.