קרב על אמנת איסטנבול בין הוועדה למעמד האישה לח"כים מהאופוזיציה

הוועדה לקידום מעמד האישה קיימה (יום ב', 10.5.22) דיון בנושא תוכנית העבודה של הרשות לקידום מעמד האישה והמלצות הצוות לקידום שוויון מגדרי על-פי החלטת ממשלה 2331. הדיון התקיים בהשתתפות המנכ"ל הנכנסת של הרשות לקידום מעמד האישה, עו"ד איילת רזין בית-אור, שאמרה: "לא רוצות רק להשמיע - אלא גם להשפיע. חובת ההוכחה היא עלי".

יו"ר הוועדה, ח"כ עאידה תומא סלימאן, בירכה בפתח הדיון את רזין בית-אור על-כניסתה לתפקיד החדש. עוד אמרה כי לצערה ישנם גורמים בכנסת אשר תוקפים את בקשת המדינה להצטרף לאמנת איסטנבול, ברקע ניכור לנשים לא יהודיות, כלשונה, וביניהן פליטות ומבקשות מקלט: "אנו רואות מעין נסיגה בשיח של זכויות אדם ונשים. אנו חייבות להיות ערניות על-מנת שהמתקפה הזו לא תעבור בשקט". יו"ר הוועדה הדגישה כי לרשות יש תפקיד ייחודי והוא להטמיע את הנושא המגדרי, בין היתר בחוקים חדשים של הכנסת, אולם שנים שהתפקיד לא בוצע כנדרש.

תומא סלימאן התכוונה לכינוס החרום בכנסת המתוכנן למחר (ד') בנושא השלכות הצטרפותה של ישראל לאמנת איסטנבול. בכינוס ישתתפו חברי כנסת ונציגי ארגוני חברה אזרחית. ח"כ שמחה רוטמן, שארגן את הכינוס אמר בסרטון: "בשקט-בשקט, גדעון סער וחבריו לממשלה מנסים לקדם בימים אלה את הצטרפותה של מדינת ישראל לאמנת איסטנבול שעיקרה: הכנסת מועצת האיחוד האירופי לחיי המשפחה בישראל, התערבות בחינוך מגדרי פרוגרסיבי והתחייבות לתת מקלט ומעמד כמעט לכל מהגר או מהגרת שיחפצו. לא נרשה שממשלה כושלת תבצע מחטף משפטי מרחיק לכת על זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".

מנכ"ל הרשות לקידום מעמד האישה הציגה את עיקרי פעילות הרשות ותוכנית עבודתה לעתיד, המושתתת על המלצות הוועדה הבין-משרדית לקידום שוויון מגדרי, תוך התייחסות לאלימות נגד נשים, הדרת נשים, הטרדות מיניות במקומות עבודה ובאקדמיה ועוד. בתוך כך, הציגה מספר פעילויות מתוכננות, ובהן: מתן הכשרות מגדריות לנשים בעמדות מפתח, טיוב פלטפורמות הדיווח על הטרדות מיניות, מיפוי תופעת האלימות המגדרית-פוליטית, הטמעת חשיבה מגדרית במשרדי הממשלה בהיבטים תקציביים, קידום סוגיית הייצוג ההולם לנשים, חינוך לשוויון מגדרי בגיל הרך, קידום תוכנית בהייטק לחשיבה מגדרית ועוד. "המטרה היא לא רק להשמיע אלא גם להשפיע. חובת ההוכחה היא עלי".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ח"כ נירה שפק עמדה על החשיבות בגיוס נשים בעלות השפעה לטובת קידום הנושא המגדרי. לדבריה, על נשים לעמוד ולהילחם על המקום המגיע להן, ולוודא שהנושא זה תמיד יהיה על הפרק. שפק נתנה דוגמה ולפיה 80 אחוז מקרב המסוקרים בתקשורת הם גברים, לעומת 20 אחוז של נשים.

ח"כ ענבר בזק אמרה כי ממשלות רבות לא נתנו את הדגש המספק על קידום נשים: "אני רואה את דרך החתחתים שכל הצעת חוק שנועדה לקדם נשים צריכה לעבור. צריך לוודא שמוקצים תקציבים לטובת הנושא. נשים יכולות להצליח גם בלי חקיקה שכזו, אולם החסמים במגזר הציבורי ובכלל עדיין גדולים ויש לפנינו עוד הרבה עבודה".

נציגת עמותת "איתך - משפטניות למען צדק חברתי", עו"ד נטע לוי, אמרה כי מהלך מבורך היה קיום שיח רחב בין ארגוני הנשים, וכי בדברי ההסבר להחלטת הממשלה 2331 צוין כי היא נסמכת על החלטה 1325 של מועצת הביטחון של האו"ם. לדבריה, היו מספר סוגיות שארגוני הנשים העלו ביחס להחלטה 1325, כדוגמת המציאות של נשים ערביות פלשתיניות, אולם הממשלה התעלמה מהן.

הד"ר טובה בנסקי, ראש צוות 1325 בעמותת נשים עושות שלום: "ישראל כחברה באו"ם מחויבת להכנת תוכנית לאומית ליישום החלטה 1325. עליה להצטרף למדינות שכבר הכינו תוכנית שכזו. אנו שמחות על התוצרים ועל מה שהושג, אך התקווה שלנו הייתה שאכן יצומצמו הפערים בין החלטת הממשלה 2331 להחלטה 1325".

נציגת עמותת נשים למען שלום וביטחון, חמוטל גורי: "אנו בשלב שבו אנו רוצות להשפיע ולא רק להישמע. אנו רוצות שמה שכבר דובר עליו - יבוא לידי ביטוי". עוזרת המנהלת הכללית של עמותת "אל הלב", עו"ד בת שבע כץ, עמדה על הצורך בצעדים מונעים כחלק מהמאבק באלימות נגד נשים, והציעה את מעורבותו של משרד החינוך במניעת אלימות מגדרית. מנכ"ל "מבוי סתום", עו"ד אורית להב, הזכירה את סוגיית הנשים העגונות ומסורבות הגט, וביקשה לתת את הדעת גם לתופעה כאובה זו.

יו"ר הוועדה סיכמה את הדיון ואמרה: "התהליך שנעשה בוועדה הבין-משרדית לקידום שוויון מגדרי לא עוזר בשיקום התדמית ובניית האמון ברשות לקידום מעמד האישה. ארגוני הנשים באו בלב חפץ, מתוך מטרה לגבש תוכנית. החלטת ממשלה 2331 נסמכת על החלטה 1325 של האו"ם. הסוגיות עלו בדיונים עם הארגונים, אולם משום מה כל מה שקשור להחלטה 1325 הושמט מהמלצות הוועדה. אני קוראת לשרה לשוויון חברתי לחזור ולבדוק את הסוגיה. אנו מרגישות שיש אובדן כיוון ומדיניות לא ברורה במשרדי הממשלה ביחס לנושא".