סוכם מודל התקצוב החדש לבתי החולים: 2.720 מיליארד שקלים

ועדת הבריאות בראשות ח"כ עידית סילמן התכנסה (1.5.22) להצגת התקנות תקצוב בתי החולים בהתאם לחוק ההתחשבנות בין בתי החולים לקופות החולים אשר אושרו עי שר הבריאות ושר האוצר בערב חג הפסח ונוגעות להתחשבנות בעד שירותי בריאות בבתי חולים ציבוריים כלליים - תשלום חודשי קבוע לבתי החולים.

הסכום הכולל של מודל התקצוב החדש לבתי החולים הוא בסך 2.720 מיליארד שקלים נקבע ע"פ חלוקה לפי פרמטרים קבועים ושקופים לבתי החולים. נציגי האוצר פרטו בדיון כי ע"פ המודל החדש,

הודות לדיוני הוועדה, בתקנות נעשו שינויים והועלה הניקוד והמשקל לתקצוב המחלקות הפסיכיאטריות מ-0.85% ל-1%. כמו-כן, יו"ר הוועדה ח"כ עידית סילמן השיגה בדיון האחרון בנושא תוספת תקציבית של 50 מיליון שח לצורך הסדרת הנושא בין המשרדים ופתרון המשבר לאחר שחודשים רבים לא נחתמו התקנות. הוספה זו מצטרפת לתוספת התקציבית שוועדת הבריאות השיגה בסך כ 100 מיליון לשנה (סהכ 400 מיליון - ב4 שנים) בעת החקיקה של חוק הקאפ בינואר כתוספת לבתי החולים.

חיים הופרט, סמנכ"ל תכנון ותקצוב במשרד הבריאות: "יש כאן שינוי דרמטי איך מתקצבים עכשיו מערכות במדינת ישראל. עוד לפני כל הפרטים והיעילות של המודל, בתמונה הכוללת יש בתי חולים שמעולם לא היה מתוקצבים ועכשיו מתוקצבים".

ודאות תקציבית שמאפשרת תכנון קדימה

עוד אמרו כי ע"פ המודל, חטיבת בתי החולים שתתקצב את בתי החולים, יקבעו את התקציב על-פי כללי המודל וסכום התקצוב שתקבע החטיבה יועבר דרך הביטוח הלאומי וישמש יעד גרעון עליו יחולו כלל כלי האיזון במודל. באחריות החטיבה לנהל את תוכניות עבודה, התקציב השנתי ואת המצב השוטף של כל בית חולים, ולדווח למשרדים. במקרים של חריגה של בתי החולים, יפעלו אמצעי איזון בתיאום עם החטיבה שתוזמן לשימועים וועדות חריגים. אמצעי האיזון יופעלו בהתאם לגובה הגירעון ו/או היחס השוטף הצפויים בסוף השנה עד כדי האפשרות להפעלת חשב מלווה.

בדיון חידדו נציגי האוצר כי בנוסף לתקצוב של מעל 2 מיליארד ש"ח, יינתנו עוד 236 מיליון ש"ח לבתי חולים במסגרת מבחני תמיכות.

מנהלי בתי החולים הציבוריים בירכו בדיון על הגדלת התקצוב אך טענו לשינויים נדרשים. פרופ' מיכאל הלברטל, מנהל ביה"ח רמב"ם: "אם אנחנו מנכים את התרומות לבתי החולים, הפער התקציבי הוא עדיין 5 מיליארד ש"ח ותרומות לא נכנסות לתקציב השוטף. כמות הכסף שיש למו"פ בתקצוב היא שולית לחלוטין. אבל יש בתוכנית הזאת מסר שיודעים מראש איפה הולכים. נוצר רושם שאנחנו לא אכפת לנו מהתקציב וזה חטא - מרבית בתי החולים עושים מאמץ להתנהל בצורה מחושבת כלכלית. צריכים להבין שהעונשים שיש בתקנות החדשות האלו, ישפיעו על השירות שאנחנו נותנים. כמו-כן, לא הגיוני שתקציב של בית חולים קטן יותר בפעילות שלו יהיה זהה לביה"ח רמב"ם".

עוד אמר הלברטל כי זו טעות להכניס את התקציב השוטף לתוך המודל החדש. פרופ' עפר מרין מנכל ביה"ח שערי צדק, אמר בדיון: "אחד החוקים המשמעותיים שיש בו הסכמה ולא נתפס איך בעשור לא קיבלו ככה בצורה שוויונית. צריך לומר כי מערכת הבריאות עדיין תעבוד בחסר כלכלי אך יעבדו בגירעונות מופחתים". נדב חן מנכ"ל ביה"ח לנידאו: "מברך על התקנות החדשות, אבל לא שמעתי תשובה מהאוצר לגבי קידום. זה נשאר סתום אחרת כל מה שהשגנו יתמסמס מהר מאוד. הפתרון לא קשור לאחריות מקצועית אני בעזרת תרומות דואג לשוטף של בית החולים וזה צריך לעבור מהעולם מבחינתנו בית החולים צריך להחזיק עצמו בשוטף בלי שום תרומות".

פרופ' יורם וייס, מנכ"ל ביה"ח הדסה: "מי שמגיע לבית חולים ציבורי צריך לקבל אותם שירותים כמו בית חולים ממשלתי, עדיין יש התקדמות אדירה וזה דבר נכון שקרה, עדיין בתי החולים הציבוריים לא קיבלו את כל התמיכה לה הם זקוקים לעומת בתי חולים אחרים. צריך להוסיף כסף למערכת והאתגר הגדול של הכנסת והאוצר והבריאות ל-23-24 זה איך להוסיף כסף למערכת שתיתן שירותים בצורה נכונה וסבירה".