מזון מהחי: פיקוח בערבון מוגבל (מאוד)

הבשר, העוף, הדג, החלב או הביצה המונחים על הצלחת שלפניכם - מהיכן הם? האם הם טריים? האם יוצרו בתנאים נאותים? הייתכן שהם מסכנים את בריאותכם? רובנו, יש לשער, מניחים ש"מישהו" בדק, "מישהו" פיקח, "מישהו" ווידא שהמזון המונח על שולחננו לא יביא עלינו פורענויות ומחלות.

ובכן, ה"מישהו" הזה הוא לא אחר מ"השירות לפיקוח על המזון והתזונה". זהו גוף הפועל במשרד הבריאות מאז 1968, באמצעות יחידות אזוריות שפועלות בשבע הלשכות המחוזיות של המשרד ומופקדות על הפיקוח על מפעלי מזון. אם מקבלים את ממצאי דוח המבקר כפשוטם, הרי שרמת הפיקוח ששירות המזון מקיים על המזון הבא אל פינו צריכה להדאיג כל אחת ואחד מאיתנו.

על-פי נתוני שירות המזון עצמו, מספטמבר 2003, כ-20% - 89 מתוך 441 - מפעלי מזון מן החי בישראל פעלו בלא רישיון יצרן לשנת 2003: רק נגד שבעה מהם נפתח במשרד הבריאות תיק משפטי בשל ייצור ללא רישיון יצרן. יתר על כן, לפי נהלי משרד הבריאות, על מפקחי המזון לבקר לפחות ארבע פעמים בשנה במפעלים המייצרים מוצרי מזון מן החי, המוגדרים מוצרים רגישים. ואולם, קובע הדוח, ב-34 מ-37 מפעלים בענף החלב ומוצריו הפועלים במחוז המרכז, ביקרו מפקחי המחוז בשנת 2002 פחות מארבע פעמים בשנה, וב-15 אף פחות מפעמיים (!) בשנה. זאת ועוד - מחוז המרכז כלל לא החזיק ברשותו נתונים על מספר הביקורות שנעשו באותה שנה במפעלים בענפי הבשר והדגים וניתן רק לקוות כי המצב בתחום זה טוב יותר. גם במחוז תל אביב, קובע הדוח, היה מספר הבדיקות קטן מהנדרש.

מהדוח עולה, כי משרד הבריאות לא קבע תקן מחייב בנוגע למספר המפעלים שיהיו בפיקוחו של כל מפקח. "מספר המפקחים המועסקים בכל אחד מהמחוזות נקבע לפני שנים רבות; מאז חלו תמורות במספר המפעלים הפועלים בכל מחוז, אולם מספר המפקחים לא הותאם למספר המפעלים, גודלם, מורכבות התהליך הטכנולוגי בהם, היקף השיווק של מוצריהם ועוד", קובע המבקר. לדבריו, המחוזות אינם מתואמים ביניהם בנוגע לדגימות שיש לבצע בהן בדיקות מעבדה, דבר שעשוי היה להביא לייעול הבדיקות ולהעמקת הפיקוח.

בנוסף, מתברר, יצרני מזון במחוזות שונים עשויים להיתקל ברמת דרישות שונה בכל הנוגע לאיכות המזון המיוצר אצלם, מהסיבה הפשוטה שלכל מחוז במשרד נוהלי עבודה משלו בכל הקשור לביקורת במפעלי מזון, לתנאים להנפקת רישיון יצרן, לדגימת מוצרים לבדיקות מעבדה, לבדיקת איכות המים במפעלים, לטיפול בעבירות מינהליות ועוד; ובכלל, נראה כי התמונה בתחום הפיקוח על המזון בישראל, סוגיה שהסעירה את המדינה עם התפוצצות פרשת "רמדיה", היא עגומה למדי.