סל - יש; בריאות? קצת פחות...

חוק ביטוח בריאות ממלכתית , שנכנס לתוקף ב-1 בינואר 1995, מגדיר את "סל שירותי הבריאות" האחיד לו זכאי כל תושב במדינת ישראל. מימון הסל נעשה מדמי ביטוח הבריאות, הנגבים על-ידי הביטוח הלאומי, מהקצאה שנתית של משרד הבריאות ומתקבולים של קופות החולים משירותי בריאות שניתנים למבוטחים בתשלום. החוק קובע כי שר הבריאות, בהסכמת שר האוצר ובאישור הממשלה, רשאי להוסיף על הסל. גריעה מהסל טעונה אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. בשנים 1999-2003 נוספו לסל 335 טכנולוגיות חדשות - תרופות, מכשירים רפואיים, ציוד רפואי ופרוצדורות רפואיות, אבחנתיות וטיפוליות, בהיקף של כמיליארד ש"ח. אם זה כל כך טוב, אומר החידוד הישן, איך זה שכל כך רע? במילים אחרות - כיצד ייתכן שהשירותים להם זכאים צרכני הבריאות במדינת ישראל אינם חדלים להישחק?

מנתוני משרד הבריאות עולה, כי עלות הסל לקופות, במחירים קבועים של שנת 2002, הסתכמה בשנת 1995 ב-3,252 ₪ לנפש ובשנת 2002 ב-3,063 ₪ לנפש בלבד. מדובר בירידה של כ-6%, למרות שבשנת 2002 כוללת העלות תוספת עבור טכנולוגיות חדשות, שהוכנסו מאז 1999. ההסבר לתופעה המעניינת - והמצערת, מנקודת ראותם של צרכני הבריאות בישראל - נעוץ בחילוקי הדעות בין עמדת קופות החולים ומשרד הבריאות לבין עמדת משרד האוצר בשאלת מנגנון עדכון הסל.

טענת משרד הבריאות היא, בין היתר, כי מרכיבי המדד ומשקלם אינם מבטאים את העלייה במחירי התשומות של הקופות, ומכאן הצורך בעדכון מחירים שיבטא זאת. משרד הבריאות טוען, לדוגמה, כי מדד הבריאות לא כולל את העלייה במחיר יום האשפוז, המהווה, לטענת המשרד, 50% מהוצאות קופות החולים. כמו כן, טוען המשרד, מרכיבי השכר במדד הבריאות אינם מבטאים את השינויים הריאליים בעלות השכר בקופות, ומרכיב התרופות אינו מבטא את החלפת התרופות הישנות בחדשות ואינו כולל את התרופות המיובאות; משרד האוצר, לעומת זאת, טוען כי למול טענות אלה עמדת משרד האוצר היא, כי הכללת מקדמי מחירים המבטאים את תשומות הקופות במדד הבריאות תותיר את הקופות אדישות להעלאת מחירים ותגרום לסחרור של עלייה בהוצאות.

טענה נוספת של משרד הבריאות היא, שהסל אינו נותן ביטוי מספיק לשיפורים טכנולוגיים זמינים, המאפשרים גילוי מוקדם של מחלות, ריפוין ושיפור איכות חייהם של החולים. הערכת המשרד, המתבססת על ניסיון שנצבר במקומות שונים בעולם, היא כי על-מנת לשמור על הרמה הטכנולוגית, יש להוסיף לסל מדי שנה לפחות 2% מעלותו. בפועל, מתברר כי הסכום שהוקצב להוספת טכנולוגיות לסל בשנים 1998-2002, היה בין 0.75% ל-1.5% מעלות הסל (בין 150 מיליון ש"ח ל-255 מיליון ש"ח לשנה); בעבור שנת 2003 לא הוקצב כל סכום לתוספות טכנולוגיות, ובעבור שנת 2004 הוקצב כ-0.3% מעלות הסל (60 מיליון ש"ח).

כאמור, חילוקי הדעות בין משרדי הבריאות והאוצר מונעים, למעשה, עדכון של הסל. "עדכון עלותו של סל שירותי הבריאות", קובע המבקר, "והדרך לעשות זאת הם גורם יסודי ובסיסי בהפעלה נכונה של הסל וביישום מטרות החוק. אולם... אף שחלפו שמונה שנים מאז תחילת חוק ביטוח בריאות ממלכתי, עדכון עלותו הריאלית של הסל טרם בא על פתרונו". המשמעות היא, כאמור, שהציבור משלם יותר ומקבל פחות - לפחות עד שהאנשים שבידם הפקדנו את בריאותנו יואילו להסכים על מנגנון לעדכון סל הבריאות.

צילום: נתניהו. לשחוק