''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
25°
ירושלים 19°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 27°
מדורים
שימושי PLUS

העליון: ניתן לרכז תביעות נזיקין של נושים

גרוסקופף קובע לראשונה, כי הנושים - כולל מי שנגרמו להם נזקים כספיים בשל קריסתה של חברה - יכולים להעביר לידי נאמן מטעמם, במסגרת הליכי חדלות הפרעון, את הזכות לתבוע את המעורבים בקריסה

איתמר לוין
כ"ו ניסן התשפ"ב
גרוסקופף. באופן חד וברור [צילום: נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90]
גרוסקופף. באופן חד וברור [צילום: נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90] צילום: נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90

במסגרת הליכי חדלות פירעון ניתן לרכז עילות תביעה בנזיקין העומדות לנושים בידיו של "נאמן תביעות", באמצעות מנגנון המחאת זכויות שנקבע במסגרת הסדר נושים. כך קובע לראשונה (26.4.22) שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף. הקביעה מתייחסת לכל סוגי הנזקים, כולל בטענה להפסדים בשל קריסתה של החברה.

סעיף 22 לפקודת הנזיקין קובע: "הזכות לתרופה בשל עוולה, וכן החבות עליה, אינה ניתנת להמחאה אלא מכוח הדין". בהסתמך על כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי לא ניתן לרכז בידי נציג אחד את תביעות הנזיקין של נושים כלפי חברה הנמצאת בהליכי חדלות פרעון. גרוסקופף קיבל את הערעור וקבע, כפי שקבעו בעבר כמה שופטים מחוזיים (כולל הוא עצמו בבית המשפט המחוזי מרכז), כי ניתן לרכז את התביעות בצורה כזו.

לדברי גרוסקופף, "פסיקתו של בית משפט זה בעשור האחרון הוסיפה לכרסם ולהחליש את כוחה הנורמטיבי של הוראת סעיף 22 לפקודת הנזיקין, ונתנה משנה תוקף לעמדה לפיה אין בהוראה זו כדי לחסום את השימוש במנגנון המחאת זכויות, לרבות זכויות
נזיקיות, כאשר הדבר תואם צרכים כלכליים לגיטימיים, ואינו מעורר את החששות בעטיים נוצר האיסור על המחאת זכויות בנזיקין.

"...בהמשך לכך, הוכרה בפסיקתו של בית משפט זה האפשרות של מפרק חברה להמחות לאחר זכות תביעה נזיקית העומדת לחברה, וזאת כאשר מתקיימות נסיבות בהן הדבר נחוץ כדי לאפשר את מימושה של זכות זו". בהמשך קבע בית המשפט העליון, כי "זכויות תביעה נזיקיות במסגרת הסכם למכירת פעילותה של חברה בהליכי פירוק מרצון, וזאת הגם שלא ניתן אישור מפורש של בית משפט של חדלות פירעון להמחאת הזכויות".

לדברי גרוסקופף, לאור כל אלו יש להבהיר באופן חד וברור, כי "אין מניעה מבחינה משפטית-עקרונית כי בית משפט של חדלות פירעון יאשר הסדר נושים או תוכנית לשיקום כלכלי הכוללים מנגנון המחאת זכויות (ובכלל זה, גם המחאה של זכויות בנזיקין), כאשר השאלה האם ראוי לעשות כן במקרה הקונקרטי צריכה להיבחן על-ידי בית המשפט של חדלות פירעון בהתאם לנסיבות העובדתיות-פרטניות של ההסדר המוצע".

גרוסקופף קבע, כי אין לדחות על הסף את תביעתם של עוה"ד גיא גיסין ורון הדסי - בעלי התפקיד בהליך חדלות הפרעון של חברת Brookland Upreal - נגד רואי החשבון לשעבר של החברה, משרד דלוייט בריטמן-זוהר-אלמגור. התביעה הוגשה בשם מחזיקי איגרות החוב של החברה, אשר העבירו לגיסין את זכותם לתבוע את רואי החשבון ואת מי שהיו נושאי המשרה של החברה. המחוזי קיבל את בקשת רואי החשבון לסלק על הסף את התביעה, בנימוק שהנושים אינם יכולים לרכז את התביעות בידיו של גיסין - אך גרוסקופף הפך את ההחלטה וקבע שעל המחוזי לדון בתביעה לגופה.

המשנה לנשיאה ניל הנדל והשופט ג'ורג' קרא הסכימו עם גרוסקופף. את גיסין והדסי ייצגו עוה"ד יעל הרשקוביץ ואמיר פז; את רואי החשבון ייצגו עוה"ד גיל אוריון, יאנה רבינוביץ וטיראן ששון; ואת נושאי המשרה לשעבר - עוה"ד קרן רייכבך-סגל, גיא אידו, גיא נאמן, ענבל אלקיים, שחר בנזנו, זיו עירוני, רענן קליר, אפרת רוזנר, תומר שקד, יהודה רוזנטל ו-ורד וורמסר.

ג'ורג' ניל עופר רון גיא יעל רענן

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה