האיחוד האירופי מקשיח את הפיקוח על ענקי ההיי-טק

האיחוד האירופי יחייב את פייסבוק, יוטיוב ושירותי אינטרנט אחרים להיאבק במידע מטעה, לחשוף כיצד הן מעניקים תהודה לתכני שטנה ולהפסיק לכוון פרסומות על בסיס אתני, דתי או נטייה מינית. ראשי האיחוד הגיעו להסכמה (שבת, 23.4.22) על נוסח "החוק לשירותים דיגיטליים". הוא גם יחייב את החברות להפעיל מדיניות נוקשה יותר להסרת תכני שטנה, תעמולת טרור ותכנים אחרים שמדינות האיחוד מגדירות כבלתי חוקיים.

החוק ישים קץ לעידן הרגולציה העצמית של ענקי ההיי-טק - בשלב זה באירופה. נכון להיום, החברות קובעות מהם תכנים אסורים וכיצד לטפל בהם, כאשר האינטרס הכלכלי שלהן הוא להתסיס את הרשת ובכך להגדיל את התעבורה וממילא את הכנסותיהן מפרסום. האיחוד האירופי נוקט מזה שנים קו תקיף בהרבה מאשר ארה"ב כלפי חברות אלו, שכולן אמריקניות; בארה"ב עולה הטענה שתכנים אלו מוגנים על-פי התיקון הראשון לחוקה, המבטיח את חופש הדיבור.

החוק אינו מחייב את החברות להסיר תכנים ספציפיים ומותיר לכל מדינה את הגדרתם של התכנים הללו; הוא כן מחייב את החברות להוסיף דרכים בהן יוכלו המשתמשים לציין תכנים פוגעניים. על-רקע המלחמה ברוסיה גם הסכימו 27 המדינות החברות להעניק למאסדרים יותר כוח לכפות על החברות לפעול במהירות בזמן משבר ביטחוני או משבר בריאותי, כמו למשל להפסיק הפצת תעמולה מדינתית או קידום של תרופות אליל בזמן מגיפה. הוא גם מחייב את החברות לאפשר לגולשים להפסיק את פעילותו של אלוגריתם ההמלצות המשתמש בפרטיהם האישיים כדי לתפור תוכן עבורם.

החוק לשירותים דיגיטליים הוא המכה הכבדה השנייה שמנחית האיחוד בתוך חודש על ענקי ההיי-טק. בחודש שעבר הושגה הסכמה על חוק השווקים הדיגיטליים, בשל מה שהאיחוד רואה כהתנהגות בלתי תחרותית של חברות אלו, השולטות ללא מיצרים בתחומיהן ומחסלות כל תחרות - לרוב על-ידי רכישת חברות צעירות העלולות (מנקודת מבטן) לאיים על מעמדן. החוק הקודם מטיל מגבלות על שליטתן של החברות בחנויות היישומונים (בעיקר גוגל ואפל), בפרסום ברשת (כל החברות) ובמסחר המקוון (בעיקר אמזון).

ההסכמה על החוק הנוכחי הושגה בבריסל לאחר 16 שעות דיונים. סגנית נציבת האיחוד ומובילה המאבק נגד ענקי ההיי-טק, מרגרט וסטאגר, אמרה: "הפלטפורמות יצרכו להיות שקופות לגבי החלטותיהם בנוגע לניהול התכנים, מניעת הפיכתה של דיסאינפורמציה מסוכנת לוויראלית ומניעת הצעה של מוצרים מסוכנים". האיחוד ישכור 230 עובדים חדשים כדי לאכוף את החוק, אך כבר כעת נשמעת הטענה לפיה מדובר במספר נמוך מדי ושקשה לראות כיצד החוק ייאכף בצורה משמעותית.

הקנס המירבי: 6% מההכנסות

צילום: אפל. החוק ייאכף בידי האיחוד [מארק לניהאן, AP]

המבקרים מזכירים, כי העדר אכיפה מספקת פגע ביישום חוק פרטיות המידע של האיחוד, אשר נכנס לתוקף ב-2018 אך מאז כמעט ולא ננקטו פעולות נגד פייסבוק, גוגל וענקי היי-טק אחרים העושים שימוש תמידי ונרחב בנתונים על משתמשיהם. חלק מן החברות, מצידן, עקפו את החוק על-ידי "הפצצת" הגולשים בחלונות של הסמכה לשימוש בנתונים המופיעים באתריהן, ואשר הרוב המכריע של הגולשים מאשרים בלא לקרוא.

ענקי ההיי-טק וקבוצות המייצגות אותם טוענים, כי שני החוקים האירופיים עלולים לפגוע בחברות קטנות יותר ובכלכלת הדיגיטל של היבשת. גוגל אמרה בתגובה להסכמה בבריסל, כי היא תומכת במטרות החוק – אך "הפרטים חשובים" ובכוונתה לפעול עם קובעי המדיניות "כדי שהפרטים הטכניים יהיו נכונים". טוויטר אמרה כי שמירת בטיחות המשתמשים נמצאת בראש מעייניה – אך עליה לבחון את פרטי החקיקה.

תומכי החוקים טוענים, כי הם למדו מטעויות העבר ובעיקר מחוק הגנת הפרטיות. יישומו של חוק זה הושאר בידי המאסדרים במדינות השונות, ורבים מהם חששו לפעול נגד חברות הענק הבינלאומיות; החוקים החדשים ייאכפו בידי נציבות האיחוד, שהיא בעלת עוצמה רבה. הנוסח הסופי של החוק יאושר בעוד מספר שבועות והוא אמור להיכנס לתוקפו בשנה הבאה.

עוד ייאסר לחלוטין על החברות לכוון פרסומות לילדים. הן יחויבו לחלוק יותר מידע על אופן פעולת הפלטפורמות עם חוקרים אקדמיים חיצוניים ועם קבוצות בחברה האזרחית. יהיה עליהן לפרסם דוח ניהול סיכונים שנתי, אשר ייבחן בידי מבקר חיצוני, ותמצית הממצאים תפורסם לציבור. חברות סחר מקוון, כמו אמזון, יחויבו למנוע מכירת מוצרים פוגעניים בידי סוחרים המשתמשים בפלטפורמות שלהן, ואם לא יעמדו בחובתן – הן יסתכנו בתביעות ייצוגיות מצד משתמשים.

הקנס המירבי על הפרת החוק הוא 6% מן ההכנסות העולמיות של החברה. מדובר בסכומי עתק, כאשר משווים את הקנס הפוטנציאלי לרווח הנקי של החברות: 28.2 מיליארד דולר במקרה של אמזון (85% מהרווח אשתקד), 11 מיליארד דולר למיקרוסופט (18% מהרווח), 7.5 מיליארד דולר במקרה של אפל (20% מהרווח), 7 מיליארד דולר בחברת מטא (18% מהרווח) ן-4.5 מיליארד דולר במקרה של גוגל (23% מהרווח). האיחוד גם יוכל להורות לחברה המפרה לשנות את התנהלותה, ולדעתו הפגיעה התדמיתית בחברות המפרות תהיה עונש מרתיע עוד יותר מאשר הקנס, אשר ברור שיהיה – ודאי במקרים הראשונים – רחוק מן הסכום המירבי.