הח"כית חושפת: "אוהבת ללבוש בוקסר, אבל גונבת אותם מבעלי"

"המס הוורוד" הוא כינוי למחיר גבוה יותר שמשלמות נשים, לעומת המחיר שמשלמים גברים, עבור קבלת שירותים ומוצרים דומים ואף זהים. סקירה של מרכז המידע והמחקר של הכנסת משנת 2018 מצאה כי בתחומים שנבחנו, המחיר למוצרים המשווקים לנשים גבוה יותר באופן מובהק (דיאודורנט, סכיני גילוח ועוד). בדיקה מדגמית שבוצעה בשבועות האחרונים מראה כי המצב לא השתנה מאז: דיאודורנט לנשים יקר יותר מדיאודורנט לגברים בשלושה שקלים, כשהם מאותו הסוג ושל אותה החברה; מברשות שיניים זהות - הוורודה יקרה מהכחולה בשקל אחד; סכיני גילוח - פער של כמעט ארבעה שקלים בין הכחולים לוורודים.

הוועדה המיוחדת לפניות הציבור קיימה השבוע (11.4.22) דיון בנושא. יו"ר הוועדה ח"כ יעל רון בן-משה פתחה: "נשים וילדות משלמות מחיר גבוה יותר עבור קבלת שירותים ומוצרים עבור מוצרים דומים שמיועדים לגברים. בשוק התינוקות - בקבוק ורוד יהיה יקר יותר בשקל או שניים מאותו בקבוק של אותה הפירמה. הבקבוקים כמובן זהים. מוצאים את זה במשחקי ילדים כגון בובות".

"למנות חשביות בעמדות בכירות"

ח"כ נירה שפק כינתה את התשלום-ביתר "מס אימהות" ואמרה כי "נשים נאלצות לשלם בעד האימהות שלהן". היא חשפה כי היא אוהבת ללבוש תחתוני בוקסר, אך אינה קונה בוקסרים של נשים, אלא גונבת את של בעלה "כי זה עולה חצי מחיר. אנחנו צריכות להפסיק להיות שבויות במה שמכתיבים לנו". יו"ר הוועדה חיזקה את דבריה ואמרה: "התרגלנו לאפליה הזאת, ועכשיו אנחנו צריכות לא להסכים לזה יותר ולבחון איך עושים את זה".

נציגת שדולת הנשים אמרה כי בעולם יש הצעות חוק שאוסרות אפליה במחירים למוצרים של נשים והביעה תקווה שזה יקרה גם בארץ. "בשדולת הנשים אנחנו מאמינות ופועלות בצורה עקבית מאוד לכוון לכך שיהיו יותר נשים במוקדי קבלת ההחלטות, כדי שדברים כאלה לא יקרו בעתיד. החשביות של הייצוג בכל מקום בקביעת מדיניות יכולה להביא לשינוי בנושאים הללו, כי הכלכלה לא תוותר מעצמה על הרווחים שניתן להפיק. אנחנו מאמינות שניתן לשנות את התופעות האלה". רון בן-משה: "אני מסכמת את הדברים שלך - חקיקה, מודעות לנשים בקבלת החלטות, חינוך וחינוך לצרכנות".

נציגי משרד הכלכלה הודו כי לא עסקו בנושא: "עשינו בדיקה חוזרת ל-2020 ולא ראינו צמצום משמעותי של הפער בין מוצרי היגיינה בעולם ובישראל. טמפונים עברו לקבוצת יבוא מקלה. יהיה יבוא מקביל שיביא לעלייה בתחום גם במוצרי היגיינה נשית. נציגי משרד הבריאות אמרו כי אין למשרד סמכות להתערב במחירים או להתערב או לעקוב בנושא הזה.

"להכניס לתמונה את רשות התחרות"

דליה שיליאן מהרשות להגנת הצרכן אמרה: "החוק בקליפורניה אוסר על אפליה בשירותים ולא במוצרים. אחת ההמלצות שהם נתנו הוא לעשות יותר 'שיימינג' ציבורי – מודעות צרכנית ו'שיימינג' לאותן חברות שנוקטות את גישת התמחור הזאת. כשהתקשורת פועלת יש לזה כוח מאוד מאוד גדול. כשאין מסגרת חוק וכשאין הפרה, הרשות לא יכולה לפעול בתוך הדבר הזה". נציגת המועצה לצרכנות סיפרה: "אחד המוצרים היה פאות של אלפי שקלים. פאה לגבר עולה סכום סביר, אבל פאה קצרה לאישה תעלה כמעט 1,000% יותר. חוג ג'ודו עולה פחות מחוג בלט". ח"כ רון בן-משה: "ראינו פה שספורטאיות מתאמנות עבור אותו תשלום שלוש פעמים בשבוע בענפים מסוימים, ואילו הספורטאים מתאמנים ארבע פעמים בשבוע באותו ענף. יש אפליה ואי אפשר להתעלם ממנה".

ח"כ רון בן-משה סיכמה את הדיון: "אין לי ספק שיש פה תיאום של מחירים בין הרשתות השונות והייתי שמחה אם היו מכניסים לתמונה את רשות התחרות. מי שיקבל רישיון לתמרוקים ויפלה 50% מהאוכלוסייה, שיידע שיותר לא יקבל רישיון לתמרוקים. צריך להתייחס בביקורות גם בנושא המחירים. נשים, שימו לב מה אתן קונות – אותו מוצר, אולי ריח קצת שונה, אבל זול יותר ומתאים יותר לכיס".

צילום: ח"כ נירה שפק [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]