בג"צ למדינה: אם לא תיפתר בעיית השערים - שנו תוואי הגדר

"אם אתם לא יכולים לתת פתרונות לפתחים [הכוונה לשערים בגדר ההפרדה; נ.ש.], יש צורך להזיז את הגדר... לא בונים גדר לפני שפותרים את הבעיות האלה! קודם פותרים את הבעיות, ואחר כך בונים גדר. מדובר כאן בבני אדם". דברים אלה אמר אמש (יום ב', 4.5.04) נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, לנציגי המדינה בעת דיון בכמה עתירות שהוגשו נגד הגדר.

הביקורת הושמעה בעת דיון בעתירה, שהגישה בחודש דצמבר האחרון עו"ד פאטמה אל-עג'ו מהאגודה לזכויות האזרח, בשמם של תושבים מארבעה כפרים באזור, שבין טולכרם וקלקיליה, אשר לטענתם הגדר ניתקה אותם ממקורות פרנסתם ומשירותים חיוניים רבים, ושהשערים המועטים ושעות פתיחתם המוגבלות אינם מאפשרים להם לקיים אורח חיים תקין. העותרים טוענים, כי למרות הבטחות שונות להקלות, שהבטיחה פרקליטות המדינה, כמעט ולא השתנו הדברים בשטח, והפגיעה בתושבים מוסיפה להיות קשה.

בסופו של הדיון הקציבו השופטים אהרן ברק, אדמונד לוי ואשר גרוניס, 45 ימים לצדדים כדי לנסות להגיע לפתרונות מוסכמים, אשר יאפשרו לתושבי הכפרים לנהל אורח חיים תקין ולעבד את שדותיהם. את המדינה מייצג בדיון עו"ד מלכיאל (מייק) בלס.

בחודש ינואר השנה, הוציאו השופטים חשין, בייניש וג'ובראן צו על-תנאי, שהורה למדינה לנמק, מדוע לא תתיר "מעברם של תושבים, כלי-רכב, ציוד חקלאי וציוד מכאני, במעברים שבמכשול קו התפר בסמוך לכפרים ג'יוס, ח'רבת ג'בארה, פרעון ופלאמיה, בשעות סבירות במשך היממה".

העתירה הוגשה בשם תושבי ארבעה כפרים

העתירה הוגשה בשם ארבעה כפרים, אשר שלושה מהם - ג'יוס, פלאמיה ופרעון - מצויים מזרחית לגדר ההפרדה, ואשר תוואי הגדר הפריד אותם ממרבית שדותיהם ומקורות המים שלהם, שממערב לגדר. הכפר הרביעי, ח'ירבת ג'בארה, נותר מערבית לגדר כשהוא מנותק מיתר חלקי הגדה המערבית, באופן ששיתק כמעט לחלוטין את פרנסת תושביו וניתק בין התלמידים ובין בתי ספריהם. כדי לאפשר לתושבים להגיע לשדותיהם, לבתי הספר, לבתי החולים וליתר השירותים החיוניים, היה צורך לפתוח שערים בגדר ולאפשר לתושבים בעלי היתרים מתאימים לעבור בהם.

בפועל, מבהירה עו"ד אל-עג'ו, השערים נפתחים לפרקי זמן קצרים, באורח לא סדיר, כשלפעמים אינם נפתחים כלל, הגישה אליהם בעייתית, והם אינם מאפשרים את המשך הניהול התקין של חיי התושבים. גם התחייבויות שונות של המדינה לשיפור המצב אינן מספקות, טוענת עג'ו, מה גם שחלקן כלל לא יצאו אל הפועל. כך, למשל, הובטח כי השער בכפר ג'יוס, המיועד למעבר חקלאים אל אדמותיהם, ייפתח שלוש פעמים ביום ולמשך שעה - שעה וחצי בכל פעם. בפועל, טוענת עו"ד אל-עג'ו, הוא נפתח באורח לא סדיר, ובדרך כלל למשך לא יותר מ-15-20 דקות.

עו"ד אל-עג'ו מדגישה בעתירה, כי לא ניתן להצדיק שיתוק של חיי האוכלוסיה האזרחית וכליאתה במנותק מסביבתה המשפחתית-חברתית, מאדמותיה החקלאיות, מהשווקים, ממקורות פרנסתה, ממוסדות החינוך ומשירותי הבריאות, בטענה שזהו האיזון הראוי להשגת הבטחון. הכפרים, נטען בעתירה, הפכו למכלאות, כאשר הצבא מהווה מעין סוהר, המורה על פתיחת המכלאות וסגירתן לפי שיקול דעתו המוחלט, תוך התעלמות מצרכי האוכלוסיה האזרחית.

עוד נטען בעתירה, כי צה"ל יכול להגשים את תכלית מדיניותו על-ידי קיום פיקוח על המעברים באופן, שמחד גיסא ימנע כניסתם של מפגעים אל שטח המדינה, ומאידך יקטין באופן משמעותי את הפגיעה באוכלוסיה האזרחית. מדיניותו של צה"ל בעניין זה מהווה ענישה קולקטיבית, אשר נאסרה בדין הבינלאומי ואף מנוגדת להתחייבויותיו המפורשות בפני בג"צ. לפיכך, מתבקשים השופטים להורות לצה"ל לפתוח את השערים שלאורך הגדר באופן, שיאפשר מעבר סדיר ושוטף של התושבים דרכם, על כלי רכבם וציודם החקלאי.

יש לציין, כי עתירה זו היא אחת מארבע עתירות בעניין תוואי גדר ההפרדה ואשר הוגשו עד כה בידי האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ ומצויות בשלבי דיון שונים.

זעם במערכת הביטחון על החלטת בג"צ לעכב בניית הגדר מאלקנה לירושלים

במערכת הביטחון הביעו אמש זעם על החלטת בג"צ מיום א', המעכבת למעשה את המשך בניית גדר ההפרדה באזור שבין ירושלים ואלקנה. מדובר בהארכת נוספת של צו הביניים שהוציאו השופטים אהרן ברק, אליהו מצא ומישאל חשין, במסגרת 6 עתירות שהדיון בהן אוחד, העוסקות כולן בתוואי הגדר באזור צפון-מערב ירושלים, דרך הכפרים שבסביבת מודיעין ועד ליישוב אלקנה, הסמוך לראש העין.

לאחר דיון שארך שש שעות בעתירות, במהלכו צפו השופטים בשני דגמים תלת מימדיים של תוואי גדר ההפרדה באזור עוטף ירושלים, האחד של העותרים והשני של מערכת הביטחון, הודיעו השופטים כי פסיקתם בנושא תינתן רק בעוד כמה חודשים, בשל חשיבות הנושא ומורכבותו. נציגי המדינה והעותרים ביקשו מהשופטים שההחלטה תינתן בהקדם.

בתוך כך, הורו השופטים כי צו הביניים שהוצא בעתירה יעמוד בתוקפו. ככלל, הצו קובע כי אין מניעה להמשיך את עבודות בניית הגדר, למעט בנקודות מסויימות שפורטו, אולם אם בפסק הדין יוחלט שיש לשנות את התוואי, יורו השופטים למדינה להרוס את הגדר שנבנתה ולפצות את הנפגעים במידה וייגרם נזק בלתי הפיך, גם אם משמעות הדבר היא עלות של מיליוני שקלים.

הסייגים שנקבעו לצו: צו הביניים אינו חל על הקטע שבין בית אג'זא לגבעון החדשה ובקטע שבין נחל בית חנן עד לעלייה לג'בל מוקאתם. מצפון להר אדר וכן בקטע שבין טירה לבין בית דיקו צפון, הצו מורה להימנע מביצוע שינויים בלתי הפיכים בלבד, ולא מהפסקת העבודות באופן מוחלט.

במערכת הביטחון אומרים, כי למעשה נדחתה העמדה שהציגה המדינה בבג"צ, באמצעות עו"ד יובל רויטמן מפרקליטות המדינה, וכי עיכוב בניית הגדר עלול לאפשר מעבר ערבים לשטח ישראל. אמש נערכו דיונים דחופים בהחלטת השופטים, ובמערכת הביטחון מעריכים כי הדרג המדיני יחליט להקפיא את בניית הגדר בתוואי האמור, כדי שלא ייאלץ לפרקה אם יורו השופטים על-כך, בהחלטתם הסופית.

הנשיא ברק אמר באחד הדיונים, כי בעתירה זו ייקבעו הלכות עקרוניות לגבי האיזון המותר בבניית הגדר, בין האינטרס הביטחוני המיידי במניעת פיגועים לבין הפגיעה בתושבים האזור. ברק אף סינן באחד הדיונים, ש"עתירה זו חשובה מהגדר עצמה".

חברים במועצה לשלום ולבטחון, ובהם אלופים במילואים, צורפו לעתירה כ"ידיד בית המשפט" והגישו תצהירים במסגרת העתירה, בהם טענו כי התוואי הנוכחי אינו תורם לביטחון, אלא להיפך: נזקו הביטחוני עולה על תועלתו. הם הציעו תוואי חלופי, שלטענתם מאפשר את קיום הביטחון באזור בלי לפגוע פגיעה כה קשה בכפריים החיים בו ומבלי לקומם אותם על שכניהם.

בג"צ 11344/03 פאיז סלים ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל ביהודה ושומרון;
בג"צ 2056/04 מועצת הכפר בית סוריק ואח' נ' פרקליטות המדינה ואח'