הנדל: עמדת הפרקליטות עלולה לפגוע בזכויות הנאשם

פרקליטות המדינה הציגה בבית המשפט העליון עמדה העלולה לפגוע קשות במוסד הסדר הטיעון ובזכויות הנאשם בהליך הפלילי - אומר (יום ב', 28.3.22) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, ניל הנדל.

שי סיבוני הואשם בניהול הימורים בלתי חוקיים בעשרות מיליוני שקלים ובהעלמת הכנסות ב-46 מיליון שקל, ובית המשפט המחוזי בחיפה הטיל עיקול על נכסיו לבקשת רשות המיסים. במסגרת הסדר טיעון הודה סיבוני בניהול הימורים בלתי חוקיים בשנים 2018-2014, בהלבנת הון ועבירות מס. הוא נדון לשנתיים מאסר, וסוכם שהמדינה תחלט את הרכוש המעוקל - אם כי הוא יוכל לפדות אותו; ההסדר לא כלל הסכמה במישור המס האזרחי. סיבוני ביקש לפדות מטבעות וירטואליים (בעיקר ביטקוין) ב-630,000 שקל, אך בינתיים עלה שוויים במידה ניכרת והמדינה סירבה לשחרר אותם בנימוק שהם מעוקלים לטובת הליך המס האזרחי.

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה לשחרר את המטבעות והנדל דחה את ערעורה של המדינה. הנדל מצטט את שני הסעיפים הרלוונטיים מתוך הסדר הטיעון. סעיף 5ב קבע: "לנאשם יתאפשר לפדות את פרטי הרכוש התפוס, בהפקדת שוויים המלא כפי שזה מפורט בבקשת החילוט". ואילו בסעיף 6 נאמר: "ענייני המס וחבותם האזרחית לרשויות המס מתנהלים בנפרד ובמובחן מההליך הפלילי והסדר זה אינו עוסק בחבות המס האזרחית, הנובעת מהתשתית העובדתית שעולה מכתב אישום זה או מכל עילה משפטית אחרת".

המדינה ביקשה להעניק עדיפות לסעיף 6, אך הנדל אומר: "פרשנות המדינה לסעיף חוב המס מרוקנת מתוכן את סעיף הפדיון, כאילו אין לו משמעות כלל וכלל... את סעיף הפדיון יש לפרש כפשוטו, כך שכפוף לתנאי הפקדת שוויו המוסכם של הרכוש, המשיב יכול לקבלו לידיו. את סעיף חוב המס יש לראות כנועד להבהיר שאין בהסדר הטיעון כדי להשליך על חוב המס שעדיין תלוי ועומד וכי המשיב עדיין חשוף להליכי גביה, כפוף לסעיף הפדיון".

חובת הגינות מוגברת

צילום: הנדל. אמינות השלטון [צילום: לע"מ]

הנדל מוסיף: "התוצאה אליה שואפת המדינה, שהיא תוצאה שאינה מתיישבת עם סעיפי ההסדר, עלולה לפגוע קשות במוסד הסדר הטיעון ובזכויות הנאשם בהליך הפלילי במישור הרחב יותר. זאת, מהנימוקים הבאים: ראשית, התנערות מעין זו של המדינה מהתחייבותה בהסדר הטיעון עשויה לפגוע באמינות השלטון. כך, בשל היווצרות ספק בדבר קיום התחייבויות המדינה, לנוכח יכולתה לפרש את הבטחותיה ובכך לסגת מהן, מבלי להידרש לתנאי ההשתחררות מהסדר טיעון.

"שנית, בין הצדדים להסדר טיעון – הנאשם והמדינה – קיים חוסר שוויון משמעותי, הנובע מהכוח הרב בידי המדינה והכלים שברשותה, שביכולתם להביא לשלילת חרותו של הנאשם. הסתלקות של המדינה מהתחייבותה בהסדר טיעון מונעת מהנאשם לכלכל את צעדיו באופן מיודע ובכך פוגעת בזכויותיו במסגרת ההליך הפלילי. בענייננו, יוזכר כי המשיב נקשר בהסדר הטיעון, הודה בעבירות חמורות ובכך וויתר על זכותו לנהל את ההליך הפלילי וכן הסכים לעונש מאסר של 24 חודשים. זאת, בין היתר, כאשר לנגד עיניו עומדת התחייבות המדינה לאפשר לו לפדות את הרכוש התפוס. מכאן, הפרשנות המוצעת על-ידי המדינה עשויה לפגוע בזכות העל של הנאשם בפלילים – קיומו של הליך הוגן".

הנדל מדגיש: "אין זה ראוי שהמדינה תתחייב בהסדר טיעון כי המשיב יוכל לקבל את המטבעות הווירטואליים לאחר פדיונם, ותסכל התחייבות זו באמצעות רשות המיסים ופקיד שומה חיפה, המהווים זרועות שלה... לנוכח נסיבות הסדר הטיעון בענייננו, המדינה, רשות המיסים ופקיד השומה מנועים מלפעול באופן המסכל אותו. בל נשכח כי בניגוד להליכים רבים אחרים, הצד שעומד מול הפרט הליך הפלילי מוגדר על-פי חוק כמדינת ישראל ומכאן כוחו ומעמדו".

השופטים אלכס שטיין וג'ורג' קרא הסכימו עם הנדל. קרא הוסיף, כי יש לציין גם את חובת ההגינות המוגברת המוטלת על המדינה. "הסדר טיעון הינו חוזה ככל חוזה שהצדדים לו מחויבים לקיימו בתום לב. בענייננו אחד הצדדים לחוזה הוא המדינה המחויבת בחובת הגינות מוגברת כלפי הפרט". את המדינה ייצגו עוה"ד חן אבידוב, שרון בכר-נהון ונריה בר-און, ואת סיבוני - עוה"ד שילה ענבר, תמיר סננס ושלי גבאי.