צומצם החיסיון על דיוני ועדת החקירה לצוללות

ועדת החוץ והביטחון התכנסה (יום ג', 15.3.22) כדי לדון בפתיחת הדיונים לציבור של ועדת החקירה הממלכתית לבחינת תהליכי רכש כלי השיט והצוללות. הוועדה החליטה לצמצם את החיסיון על הדיונים והפרוטוקולים כך שההוראות הכלליות לגבי פומביות הדיונים ופרסום הדוחות יחולו על עבודת ועדת החקירה. נשיא בית המשפט העליון לשעבר הפרופסור אשר גרוניס שיעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית, יקבע אילו פרוטוקולים ניתן יהיה לפרסם לציבור. בנוסף נקבע כי כל המידע שקשור ליכולות ולהיבטים המבצעיים של הצוללות יישאר מסווג.

ההחלטה התקבלה פה אחד ברוב של 5 תומכים ו- 0 מתנגדים ונמנעים.

צילום: רם בן-ברק [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

יו״ר ועדת החוץ והביטחון, חבר הכנסת רם בן ברק: "כל תהליך קבלת ההחלטות יהיה פומבי לציבור. הקמת ועדת חקירה לרכש הצוללות הינה החלטה נכונה והכרחית, עם זאת, פומביות הוועדה חשובה לא פחות. לאחר חוסר ההסכמה של הוועדה לקיים את הועדת חקירה תחת סעיף 23 באופן גורף קיימנו דיונים רבים במטרה לגבש החלטה שתוסכם על הצדדים. ההחלטה שלנו קובעת שכל דיוני הוועדה יהיו תחת סעיפי פומביות ופרסום מלבד יכולות והיבטים מבצעיים אשר יהיו תחת חיסיון".

דן חלוץ, הרמטכ"ל לשעבר, התייחס לאפשרויות של מקרי שחיתות נוספים בתוך מערכת הביטחון: "השחיתות נעשתה הרבה יותר פעמים ממה שאנחנו מעלים על דעתנו. לדעתי הרכש נעשה ללא סמכות תוך ניצול רגיש של הסוגיה הביטחונית. צריך לבדוק האם בצע כסף עיוות את תהליך קבלת ההחלטות". חלוץ טען כי דלתיים פתוחות צריכות להיות העיקרון המוביל ופתיחת הדיונים לציבור תמנע את התופעה של הדלפות לתקשורת.

הד"ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה למען איכות השלטון שמוביל את המאבק לפתיחת הדיונים לציבור, טען כי "יש ניגוד עניינים מוסדי. אותם אנשים שמבקשים לקיים את הדיון בדלתיים סגורות הם אותם אנשים שגרמו לפרשה הזאת להיפתח ולהגיע לוועדת חקירה ממלכתית". שרגא התייחס למקרה היחיד בעבר של ועדת חקירה שהייתה בדלתיים סגורות: "חשוב להגיד שמלבד ועדת אגרנט מעולם לא נעשה שימוש באפשרות של סעיף 23 שמאפשר דיון בוועדת חקירה ממלכתית בדלתיים סגורות".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

דן הראל, שכיהן כמנכ"ל משרד הביטחון בתקופה המדוברת של רכש הצוללות וכלי השיט, אמר כי ניסו להכריח את מערכת הביטחון לרכוש מערכות נשק מסוימות כדי שאנשים יוכלו לגזור קופון, כלשונו. לדברי הראל: "היה לי ברור בזמן אמת שהפרשה הזאת תגיע למישור הפלילי. כאשר המשטרה התחילה לחקור את הפרשה הבאתי להם את כל החומרים שאספתי לאורך השנים". עוד הוסיף: "אם ועדת החקירה הממלכתית תהיה חסויה זאת תהיה החטאה למטרה שלשמה הוועדה הוקמה".

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

עמוס מלכא, לשעבר ראש אמ"ן בצה"ל: "חיל-הים מעולם לא דרש רכש של ספינות נגד צוללות ומעולם לא נומקו הסיבות מדוע תאגיד טיסנקרופ נבחר ולא תאגידים או חברות אחרות". מלכא טען בפני חברי הוועדה כי "כל הפרוטוקולים של תהליך קבלת ההחלטות נעלמו".

מי שהגיב לדברים של אנשי מערכת הביטחון לשעבר היה עו"ד איתי אופיר, יועמ"ש משרד הביטחון: "יש כאן יותר נושאים ביטחוניים רגישים מאשר היו בדיונים של ועדת אגרנט". לטענת עו"ד אופיר, הפרשה הזאת עוסקת בנושאים ביטחוניים ובנושאי חוץ שצריכים להישאר בפורומים הנכונים ולא לענייני הציבור הרחב.

חברי הכנסת שחברים בוועדת החוץ והביטחון. דיברו גם הם. ח"כ אמילי מואטי: "אנחנו משלמים מחיר כבד של טיוח שנמשך שנים ארוכות. יש לנו חוב כלפי הציבור ואנחנו חייבים לתת להם את התשובות הראויות לפרשה הזאת".

ח"כ יוסי שיין: "נשאלת השאלה האם יש אפשרות להגיע לפשרה – לשמור על סודיות הדיון כאשר יש צורך בכך ולאפשר פומביות של הדיונים כאשר זה מתאפשר".

ח"כ מאיר פרוש: "אני ממש לא תומך בממשלה הזאת ולא רוצה בהמשך קיומה. אבל, יש לי הערכה כלפי הממשלה בשמירה על ביטחון המדינה. ההחלטה על פתיחה או סגירת הדיון צריכה להישאר בידיים של מי שעומד בראש הוועדה".

ח"כ מיכל רוזין: "יש חוסר אמון של חלק מהאוכלוסייה בבית המשפט העליון, להצר את שיקול דעתו של הנשיא בדימוס אשר גרוניס שיעמוד בראש הוועדה רק יפחית את אמון הציבור בבית המשפט העליון. צריך לאפשר לעומד בראש הוועדה את שיקול הדעת הנרחב ביותר".

ח"כ משה טור פז: "ברור לנו שהרכש של משרד הביטחון הוא קודש הקודשים של מדינת ישראל. צריך לאפשר פומביות של הדיון תוך כדי דיונים בדלתיים סגורות כאשר יהיו נושאים רגישים".