העליון: התעללו בבנם ויקבלו תמלוגים ממשרד הביטחון

הורים שהתעללו בבנם זכאים לתמלוגים לאחר מותו בשירות הצבאי, שכן החוק אינו מאפשר לשלול אותם מהם. כך קובעת (יום ג', 15.3.22) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז.

חייל בן 20 התאבד באוגוסט 2021, לאחר שנדון לשבוע מחבוש. הוא ואֶחיו הוצאו בהדרגה מבית הוריהם, בהיותו בן 15 נותק הקשר בינו לבין הוריו והוא הוכר כחייל בודד בשל ניתוק הקשר והעדר תמיכה כלכלית מצד הוריו. ההורים ביקשו לקבל תמלוגים לאחר התאבדותו וארבעה מבין ששת אחיו התנגדו, בנימוק שההורים התעללו במנוח ונהגו כלפיו באלימות פיזית ונפשית קשה. משרד הביטחון דחה את בקשת ההורים, ועדת הערעורים שליד בית משפט השלום בירושלים דחה את ערעורם, אך בית המשפט המחוזי מרכז קיבל את ערעורם וקבע שיקבלו את התמלוגים.

המדינה ערערה לבית המשפט העליון, אך לאור המלצת המדינה חזרה בה מן הערעור וברק-ארז אומרת שנותרה סוגיה עקרונית שיש להבהיר. היא מציינת, כי הזכאות לתמלוגים לבני משפחה של חללי צה"ל קבועה בחוק, שאין בו כל תנאי בנוגע להורים השכולים - לא בנוגע להכנסותיהם ולא בנוגע לטיב הקשר בינם לבין המנוח. לפיכך, "שלילת תגמולים על-פי שיקול דעתו של קצין התגמולים תוך בחינה מהותית של טיב הקשר בין הנספה להוריו סותרת את לשון החוק באופן חזיתי, ולפיכך היא נעדרת כל סמכות".

ברק-ארז דוחה את נימוקיה של ועדת הערעורים, לפיה ניתן לשלול את התמלוגים בשל "התנהגות רעה חמורה" של ההורים - שכן מונח זה קיים בחוק רק לגבי המנוח ולא לגבי בני משפחתו. החוק עבר תיקונים רבים לאורך השנים, אך המחוקק לא אמר דבר לגבי התנהגותם של ההורים, בניגוד לחריגים אחרים שקבע במפורש. "אימוץ פרשנות שיפוטית לפיה ניתן לשלול תגמולים גם מהוריו של נספה בשל התנהגות רעה חמורה שלהם הוא מהלך מרחיק לכת, בהתחשב בנקודת המוצא של לשון החוק", קובעת ברק-ארז.

תכלית החוק תומכת גם היא במסקנה זו, ממשיכה ברק-ארז. "חוקי התגמולים המקנים זכאות למשפחות שכולות הם חוקים סוציאליים מובהקים. הם מכירים בצורך של משפחה שכולה לקבל תמיכה כספית ואחרת. גם מי שלא היו הורים טובים בחייהם של הבן או הבת המנוחים עשויים להיות מי שחייהם נקלעו לקושי עמוק לאחר לכתו". קבלת עמדתו של משרד הביטחון עלולה לעורר ריב ומדנים במשפחות שכולות, ומחייב את קצין התמלוגים לקבל החלטות שאין לו כישורים לקבל וללא כללים מנחים כלשהם.

החוק לא נועד לשאלות כאלה

צילום: ברק-ארז. אולי בדיני הנזיקין [צילום: הרשות השופטת]

"בהקשר זה ראוי לזכור, כי חוק משפחות חיילים מקנה זכאות לא רק להורים
שכולים, אלא גם לקרובים אחרים – ובעיקר לבני זוג וילדים. האם נפתח את הדלת גם לבחינת טיבה של מערכת היחסים הזוגית? אפשר שהייתה נתונה במשבר קשה, ואף הסבה כאב רב לצדדים. ומה באשר לילדים שנמצאים בנתק מהורה שנספה? האם לא יהיו זכאים לסיוע? חוק משפחות חיילים כפי שניסח אותו המחוקק לא נועד לעסוק בשאלות מסוג זה", מוסיפה ברק-ארז. היא גם דוחה את הנימוק לפיו מדובר ב"הרצחת וגם ירשת", שכן ההורים לא הועמדו לדין (למרות שילדיהם התלוננו מספר פעמים).

לצד אלה מעירה ברק-ארז, כי ייתכן שהפתרון לטרוניית אֶחיו של המנוח היא בתחום דיני הנזיקין. בית המשפט העליון קבע בעבר, כי בנסיבות קיצוניות יימצאו מעשים או מחדלים של הורים כלפי ילדיהם כהתנהגות רשלנית המולידה עילה בנזיקין נגדם, וזאת בזהירות המתבקשת לנוכח החשש מפני כניסתו של המשפט לתחומים העדינים והרגישים של יחסי הורים-ילדים. היא מסכמת באומרה, כי קשה להישאר אדישים לנוכח סיפור חייו הטראגי של המנוח וכאבם של האחים הוא אמיתי ומשמעותי, אך המענה אינו מצוי בחוק התמלוגים.

המשנה לנשיאה, ניל הנדל, הסכים שיש לדחות את הערעור בשל חזרת המדינה ממנו ומשום שאין בסיס בדין לשלילת התמלוגים. השופט יוסף אלרון אמר כי די בחזרת המדינה מן הערעור. את המדינה ייצגו עוה"ד ישראל בלום ושרון מן-אורין, ואת ההורים - עו"ד שלמה רכבי.