בחנו הגדלה נוספת של מענק העבודה לזכאים

ועדת הכספים קיימה (יום ב', 14.3.22) דיון ראשון בהצעת החוק להגדלת נקודות זיכוי להורים במס הכנסה והגדלת מענק עבודה (הוראת שעה), התשפ"ב-2022, במסגרת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר פתח את הדיון: "החוק הוא חלק מאותה תוכנית כלכלית שהוצגה ע"י שר האוצר לפני כחודש, וכוללת 3 מרכיבים, אחד מהם זה החוק הזה, להגדלת הכנסה פנויה למשפחות עובדות ולסייע לעובדים בשכר נמוך. מעבר לחוק הזה, כוללת התוכנית הפחתת מיסים, מכס 0, שנכנסת לתוקף ממש בימים האלה, ודבר נוסף זה סבסוד לצהרונים באשכול 4 ו-5, מה שלא היה עד כה.

"היום כנראה לא נסיים לדון בחוק, שהינו חוק מורכב, אני כבר רוצה לומר למשרד האוצר, לבקש, שתבחנו בחיוב את ההגדלה של מענק העבודה, מתוקף הבנה שזה גם כלי שמגדיל את ההכנסה הפנויה לשכבות החלשות ומעודד אותן להישאר ולעבור בשוק התעסוקה. לקראת הדיון הבא אבקש תשובות. בנוסף אנחנו חייבים לחשוב איך אנחנו הופכים את התשלומים של מענק העבודה לתדירים יותר, כדי לקשר בין השכר לעבודה, שאנשים מקבלים את המענק בשנה עוקבת, לא תמיד הם מבינים למה, וזה יכול לפגוע בתמריץ שאנחנו רוצים לייצר".

ח"כ מוסי רז: "אפשר לעשות את התוכנית הרבה יותר טובה ממה שהיא, מי שנהנה מההטבות זה מי שבחמישה עשירונים עליונים, מענק עבודה מסייע לחלשים יותר. הרבה יותר טוב לעשות את זה דרך העלאת שכר המינימום, יכול להיות שזה יעלה גם פחות למדינה, כי חלק מזה יושת על החברות שמשלמות יחסית מס נמוך. אני מסכים שיש בכך לחץ אינפלציוני מסוים, אבל אני מציע שכנציגים של הציבור לא נראה במחירים את חזות הכל. אם נעלה את שכר המינימום כוח הקנייה של האזרח המוחלש בוודאי יעלה, אני לא חושב שמישהו חושב שהעלה של 10% בשכר המינימום תביא לעלייה של 10% באינפלציה, אז בוודאי שכוח הקנייה של האזרח יעלה. יש כאן פערים כלכליים גבוהים ואחד היעדים שלנו הוא לצמצם אותם".

ח"כ נעמה לזימי: "זו לא תוכנית שמתמודדת עם יוקר המחיה, זו תוכנית פלסטר. ננסה להפוך אותה להכי טובה שאפשר, אבל אין שום השפעה ממשית לריסון תאגידים, לפתרון משבר הדיור, או לגובה התשלומים על השירותים הציבוריים. התוכנית הזו היא תולדה של ההדף של נושא יוקר המחיה, היא לא מתמודדת עם שום תופעת עומק. נקודת זיכוי הן חיוביות כשלעצמן, אבל מה עשינו מול המעמד הנמוך שלא מגיע לרף הזיכוי? נותנים לו מענק עבודה, זה טוב בסוגיית גיל הפרישה, שהוא בא להחליף את קצבת הזקנה, ניתן לאמוד אותו, אבל מענק עבודה כתחליף לשכר זו סוגיה מאוד בעייתית. כ-40% בלבד מהאוכלוסייה הערבית ממצה, ו-70% מהאוכלוסייה הכללית, צריך לדון בסוגיית המיצוי. בנוסף ע"י זה אנחנו מקבעים שכר נמוך ושחיקת שכר, מענק עבודה גם לא נצבר פנסיונית, וגם פה אנחנו מעמיקים את הפערים. לכן זו אופציה מאוד בעייתית, אנחנו מקרקעים אנשים במצב נמוך למצב שלהם, כי אין להם מה לדרוש העלאת שכר".

ח"כ קושניר השיב לדברים: "כאמור ביקשתי מהאוצר הרחבה משמעותית של מענק העבודה לקראת הדיון הבא. יש עוד הרבה מאוד צעדים שיבואו בהמשך, כולל הרפורמות, המכסים ועוד צעדים, שצריך להסתכל עליהם כמקשה אחת, אי-אפשר בחוק אחד לפתור את כל הבעיות של כל העולם".
ח"כ ולדימיר בליאק: "אני מסכים שהתוכנית אינה תחליף למאבק ביוקר המחיה, זה מתבצע במסגרת הרפורמות, חלקן אושרו בחוק ההסדרים, חלק מנסים להקדים, אחת מהן זו הרפורמה בחקלאות. מדובר בסיוע לתקופת מעבר עד שהרפורמות ישפיעו, אני חושב שהתוכנית בסה"כ היא טובה. אני תומך במיצוי של הזכויות הללו, ואנחנו חייבים להתקדם למיצוי של לפחות 90% במענק עבודה, אחרת לא נגיע לשום דבר. המאבק ביוקר המחיה הוא תהליך שאנחנו צריכים לעסוק בו יום יום, עם זאת לתת עוד ועוד הטבות עם אנשים כדי להגדיל את כוח הקנייה שלהם" .

ח"כ יעקב אשר: "יש לי הצעת חוק שהוגשה מזמן ונדונה דיון ראשון בוועדת השרים, ומשתלבת היטב עם התוכנית הזו. בכל הנושא של מענק עבודה או מס הכנסה שלילי, משום מה קבע המחוקק שהגדרת עובד בחוק הינה מגיל 23. הדבר הזה לא נכון, לא חכם, יש הרבה מאוד עובדים ועובדות, גם במגזר החרדי, הערבי והכללי, שבגיל 21 יכולים להיות כבר נשואים עם ילד, ויכולים לקבל את הזיכוי למענק או למס הכנסה שלילי. בלחיצת כפתור אפשר לדעת כמה עובדים יש לנו בשוק, ושזה מגיע עם תוכנית כוללת זה משתלב עם כל האג'נדנות של עידוד תעסוקה, ויגרום לכך שלא תהייה אפליה בין עובדים. בהזדמנות הזו, אם עושים את הצעד החיובי הזה, אני מבקש שהתיקון הזה יכנס בחוק הזה".

באוצר ציינו כי יבחנו את נושא הגיל.

בהמשך, נתנאל אושרי, ממשרד האוצר הציג את עיקרי החוק לעניין נקודות הזיכוי: "אנחנו מביאים היום חלקים מהתוכנית בשווי כולל של 4.4 מיליארד ש"ח, החלק הראשון הוא נקודות זיכוי להורים, תוספת של נקודה לכל אחד מההורים לילד שמלאו 6 עד 12. התוספת הזו נוגעת ל-610 אלף הורים עובדים, בהיקף של 2.1 מיליארד ש"ח. הם מצטרפים להטבות המס הקיימות כבר היום". עוד הוצג כי שוויי כל נקודת זיכוי הוא 2,796 ש"ח בחישוב שנתי.

ח"כ אימאן חטיב: "הילדים גם מעל גיל 12 צריכים תמיכה, הילדים הם אותם ילדים".
ח"כ לזימי: "אין שום נתון שמסביר את זה, אני חושבת שההוצאות גדולות יותר אצל ילדים גדולים יותר. מה על שיעורים פרטיים למשל?".

נועה שוקרון, משרד האוצר: "יש קשר ישיר בין גיל הילד לתעסוקה, בעיקר של אימהות, כל המסגרת מיועדת לתמוך באנשים שהם עובדים, ולייצר תמריצים לאנשים שיותר קשה להם בשוק העבודה, וזה אימהות צעירות במקרה הזה. התוכנית מיועדת להורים עובדים שזקוקים להשגחה בבית במידה כזו או אחרת, היא ממשיכה את הרציונל של מתן נקודת הזכות לילדים בבני שנה עד 5".
ח"כ ינון אזולאי: "אני רוצה לראות ההשוואה של העלויות להורים לילדים בגילאים מסוימים".
ח"כ קושניר: "יש פה היגיון מסוים, פה אנחנו מתמקדים בהגדלת ההכנסה הפנויה של הורים עובדים. למה לא שאלתם את השאלות האלה כאשר אישרתם את נקודות הזיכוי לילדים עד גיל 5 בעבר? למה לא הרחבתם את הגילאים כפי שאתם מבקשים?".

ח"כ עופר כסיף: "כמה פעמים נידונו פה הוצאות של יסודי לעומת בתי ספר גבוהים יותר, אני תוהה, אם מה שלקחתם בחשבון הן רק הוצאות כתוצאה מטיפול וליווי של ילד להורה עובד, איך אתם לא לוקחים בחשבון הוצאות נוספות, בחטיבה העליונה הן הרבה יותר גבוהות. לא ייתכן שחוק כזה יעבור ללא פתרון לאנשים שגם אם יעודדו אותם עד מחר, הם לא יוכלו לצאת לעבוד, למשל מסיבות בריאותיות".

בהמשך עלתה קריאה מצד חלק מחברי הכנסת להעביר נקודות זיכוי מאישה לגבר, אם האישה בתא המשפחתי אינה מגיעה לרף המס המזכה.

ח"כ אזולאי: "אישה שנמצאת בשכר הנמוך לא מרוויחה מזה כלום, אני מציע להעביר נקודות זיכוי מהאישה לגבר".

רונית כהן, רשות המיסים: "המנגנון של נקודות זיכוי הוא מנגנון אישי".

ח"כ אזולאי: "מה זה אישי? זה למשפחה, לא לגבר או לאישה. לגבי דירה המיסוי הוא בתא משפחתי, אז למה פה הוא לא בתא משפחתי?"

כהן: "מטרת נקודות הזיכוי היא לעודד יציאה לעבודה, אם אעביר את זה מאחד לשני, אפספס את המטרה".

ח"כ אוזלאי: "להפך, אם את אומרת לה תעבדי עוד קצת, והנקודות יושלמו לתא המשפחתי, היא תאמר שווה לי".

נטליה מירנצ'וב, רשות המיסים "לכל בנאדם קבוע סכום הכנסה שעד הסכום הזה לא רוצים ממנו מס. לאישה עם ילדים זה עד גובה מסוים ורק אז ניקח ממנו מס. כמה שאנחנו נותנים יותר נקודות זיכוי פחות מהן יהיו מנוצלות וזה בסדר, כמה שנותנים יותר כך פחות ינצלו, זה לא מענק עבודה, וזה מצב תקין".

"לבחון הגדלת מענק עבודה לזכאים"

באוצר הציגו כי החוק יעניק תוספת של 20% למענק הקיים, במסגרת מקדמה עבור שנת העבודה 2022, כדי לייצר תמריצים לתעסוקה: "התוספת היא של 800 ש"ח בממוצע, לרבות לנשים חד-הוריות ויכולה להגיע עד 1,700 ש"ח לאדם. המקדמות ישולמו ביולי יחד עם המענק השלם. העלות הכוללת הינה של 250 מיליון ש"ח".

עוד הסבירה נציגת האוצר כי "העשירונים מחלקים את האוכלוסייה בישראל לרמות סוציואקונומיות: מי שנמצא בעשירון 1-3 לא עובד, יש קורלציה טובה בין יציאה לעבודה ליציאה מהעוני. הכלי של מענק העבודה – החלק החשוב והמשמעותי הוא החלק השמאלי של הטרפז, שמתייחס למשכורות שמתחת לשכר המינימום, מתוך הבנה שאוכלוסיות שנכנסות לשוק העבודה ואנו רוצים לתמרץ, נכנסות בחצאי משרות ועלול להיווצר מצב שבו גובה השכר, הוא כזה שאכן למול הבייביסיטר או קצבאות שונות עלול להוות מצב שלא מדובר בתמריץ משמעותי לכניסה לעבודה. גם המעסיק יעדיף בשלב הראשון להעסיק בחלקיות משרה. עצם העובדה שיש שיפוע בטרפז, מביאה למצב שלפרט יש תמריץ לעבוד עוד שעות. לכן, המטרה המרכזית של הכלי היא לא להוות תחליף למשכורת המינימום, אלא לקחת אוכלוסיות ולתמרץ אותן לצאת לשוק העבודה".

לשאלת יו"ר הוועדה, מהו אחוז המיצוי של מענק העבודה ומה נעשה כדי לגרום לציבור להגיש בקשה לזכאות, השיב יגאל ימיני מרשות המיסים כי: "ב-2018 אחוז המיצוי היה 71%, ב-2019 – 73%, ב-2020, נכון להיום 68%, ואפשר להגיש בקשות עד תום 22. אנחנו שולחים מכתבים פעמיים בשנה כבר 10 שנים לאוכלוסייה הפוטנציאלית למענקי עבודה. הקמנו אתרי אינטרנט ויש גם סימולטורים כדי לבחון זכאות, כל שנה אנחנו מפרסמים בכל העיתונות, לכל המגזרים".

ח"כ קושניר: "מ-2015 עד יום הגדלתם את אחוז המיצוי ב-2 אחוז בלבד, לא עלתה אצלכם שאלה, מה אנחנו לא עושים מספיק טוב? האם עשיתם עבודת מטה בעניין?"
ימיני: "לא עשינו עבודת מטה בצורה עמוקה כפי שאתה מצפה".

ח"כ קושניר: "למה?! אני לא יכול להבין התנהלות כזו".

נטליה מירנצ'וב, רשות המיסים "לגבי מענק עבודה יש לנו אחוזי מיצוי גבוהים, וזה לא קל, המדידה בעייתית, אנחנו חושבים על הגשה אוטומטית במקרים שונים, יש מאמצים לשפר את אחוזי הניצול".

ח"כ אזולאי: "הביטוח הלאומי יכול להעביר את הכספים הללו בצורה אוטומטית לזכאים, מנכ"ל הביטוח הלאומי אמר לי תשמע, אפשרי להעביר את זה דרכנו, ויהיה 100 אחוז מיצוי. השאלה האם באמת רשות המיסים רוצים להגיע ל-100 אחוז, שאנשים שומעים שזה מגיע דרך רשות המיסים, הם מפחדים גם להגיש בקשה, למה, לא יודע למה. תנו את זה לביטוח לאומי וזה יראה אחרת".

ימיני: "72% זה אחוז מאוד גבוה יחסית לעולם".

ח"כ קושניר: "70 אחוז זה לא מספיק. כדי שכל הנתונים הנדרשים למיצוי גבוה יותר יגיעו, אני מבין שיש צורך נוסף של הטלת חובת דיווח על מעסיקים, אני רוצה לבחון מה הדרישות האלה, ואולי זה שווה את זה".

עוד צוין כי במגזר הערבי המיצוי עומד על 40% בלבד, ונקבע כי הסוגיה תקודם ויוגש לוועדה דיווח בנושא.

ח"כ משה גפני: "אני משבח את זה שהאוצר רוצה להטיב עם האוכלוסייה, אבל שר האוצר אמר שהוא רוצה לעודד אנשים לצא לעבוד, בפועל האנשים שמייצגים את משרד האוצר אומרים ההפך. השאלות שהעלנו ומה שהשיבו כאן, לא מעודד את המדיניות ששר האוצר רוצה לקדם. ההתמודדות עם יוקר המחיה, הקושי של כל משפחה במעמד הביניים והשכבות החלשות נמצאים, העסקים הקטנים, כל אלה לא באים לידי ביטוי, אלא קמצנות כזו שלא תועיל. אני סבור שצריך לשלוח אותם לתקן את החוק, שבכוונותיו הוא טוב, אבל התוצאה אינה טובה".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני חושב שלבוא לכאן בחוק כ"כ משמעותי וחשוב, בלי נתונים, אפילו לא על התפלגות ההכנסות, והתפלגות הטבות המס לפי הכנסה, זה לא בסדר. אני מבקש לדיון הבא טבלה, על מי מהמשפחות זה משפיע ואיך זה משפיע, לפי פילוחים. לצד כך, החוק הזה חלק אחד מהתוכנית שהרבה יותר גדולה, שפועלת כדי לסייע למשפחות עובדות במעמד הביניים והמעמד הנמוך, יש עוד חלקים בתוכנית, למשל הורדת מכסים, הורדת ההוצאות למשפחות, וכן לסבסוד הצהרונים".

"לעניין מענק עבודה, אני חושב שיש קונצנזוס שהמענק הזה אינו פרופורציונאלי לעומת נקודות המס שאנחנו נותנים, לכן יש להגדיל אותו בצורה מאוד משמעותית. מעבר לזה עלה הנושא של הגיל, גם את זה אני מבקש שתבחנו. לעניין הייעול של תשלום אוטומטי של מענק העבודה, אני לא מצפה שבשבוע הבא אחרי ש-5 שנים הייתם תקועים בשליחת מכתבים תתנו לנו תשובות, כבר זימנתי פגישה אתכם ועם הביטוח הלאומי, ונבחן למי חסר פרטים באיזו רשות, ואיך ניתן לעשות זאת בצורה הכי מיטבית".