ישראל רוכשת פחם רוסי באמצעות חברה שוויצרית

הוועדה המיוחדת לקרן אזרחי ישראל דנה לאחרונה (8.3.22) בתועלות מתווה הגז ושמעה סקירה של משרד האנרגיה. יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז, אמר: "מסיכום שבעה חודשי דיון בוועדה, עולה כי ישנם דברים שהתבררו לנו שהם לא מה שחשבנו. דווח לוועדה על הצטברות של מיליארד שקל בקרן, מה שלא קרה עד רגע זה, כיוון שהכספים לא חלוטים. בעוד מספר חודשים יהיה בקרן מיליארד שקל חלוטים ואז תוקם הקרן. הסכומים שלפי הצפי היו אמורים להצטבר בקרן, כ-80 מיליארד דולר, פחתו ל-30 מיליארד דולר וייתכן שאף פחות. כנראה שחלק מזה נובע מההכרה בהוצאות החברות, יותר ממה שציפינו. 32 מיליארד דולר בעוד 30 שנה, זה סכום זניח לתקציב המדינה. אם הדבר היה ידוע מראש, קשה לי להאמין שהקרן הייתה מוקמת".

סמנכ"ל משרד האנרגיה, גיא סמט אמר: "מבחינה אנרגטית, מרבית מדינות אירופה מקנאות בנו והיו שמחות להתחלף איתנו. הקשר עם המצרים, חם ומרגש". לדבריו, מתווה הגז השלים את מטרותיו. מבנה הבעלות השתנה. פיתוח המאגרים הושלם, ונוצרה סביבה תחרותית, מה שגרם לרמת מחירים מאוזנת. אין השפעה סביבתית משמעותית כתוצאה מהפקת הגז. אנחנו מייצאים גז לירדן ולמצרים. יש מדינות שמתקשות לספק חשמל. הייצוא שלנו מייצר יציבות אנרגטית במצרים ובירדן. בכל מפגש עם המצרים, הם מבקשים עוד גז. אולם יש חסם של קוטר הצינור שמונע את הגדלת הייצוא. שר האנרגיה המצרי אומר שהגז הישראלי הפחית את הפליטות במצרים". סמט ציין כי אך לפני מספר שנים, מדינת ישראל רכשה גז ממצרים. והיום הכנסות הכלליות ממצרים מגז עומדות על 25 מיליארד דולר, 11 מיליארד דולר מתוכם נכנסים לקופת המדינה.

"פערי המחירים של הגז הם דרמטיים. אצלנו נמכר יחידת חום ב-4.6 דולר לעומת 33 דולר באנגליה וביפן בסוף שנת 2021. אף שמדובר בעסקות שונות, אצלנו זה עסקות ארוכות טווח ושם זה מחירי ספוטים. אולם הפער עדיין עצום. באירופה מפעלים נסגרים עקב חוסר בגז. ובארץ חלה ירידה של 29% במחירי הגז".

דברים מרשימים שאי אפשר לספר

צילום: [צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]

לשאלת יו"ר הוועדה מהיכן מדינת ישראל רוכשת פחם לייצור חשמל, השיבה יועצת מנכ"ל משרד האנרגיה טל אבישי: "אסור לנו לומר מאיפה אנחנו קונים פחם". גיא סמט: "חלק מהפחם מיובא מרוסיה, וחלקו נרכש מהגוש המזרחי. מחירי הפחם עלו מאוד, ואנחנו לא יודעים מה תהיה השפעת המלחמה.

"אחת החוזקות של מדינת ישראל זה המשק האנרגטי, מה שמחזק את הקשרים של מדינת ישראל עם המצרים. זה חלק מהנכסים של המדינה. יש דברים אחרים מאוד מרשימים, שאיני יכול להרחיב עליהם בפורום הזה".

הד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י, אמר: "אנחנו בתקופה קשה, בימים דרמטיים. באירופה המחיר נכון להיום נע בין 65 ל-70 דולר ליחידת חום. לעומת המחיר בישראל שנע בין 4 ל-5 דולר. הצלחת מתווה הגז גורמת למחירי חשמל יציבים". לדבריו, מדינת ישראל רוכשת פחם רוסי באמצעות חברה שוויצרית. טון פחם עולה היום מעל 400 דולר, לעומת 90-60 דולר לפני מספר שנים. 26% מהחשמל מיוצר מפחם. חברת החשמל צריכה להוריד את הייצור מפחם למינימום. מחירי החשמל עלו באירופה בין 30 ל-70 אחוז. מפעלים נסגרים באירופה ובסין. עשרות אלפי עובדי פלדה, כימיקלים ואלומיניום הוצאו לחל"ת עקב חוסר כדאיות לייצר. נוסחת מחירי הגז בחוזה הייצוא לחברת החשמל הירדנית, צמודים למחיר הנפט, כך שהכנסות מאגר לוויתן והכנסות המדינה מייצוא גז לירדן, יעלו. שני שלישים מהחשמל הירדני מיוצר מגז ישראלי".

האקלים יהפוך לצחיח ומדברי

הד"ר אבנר גרוס, חוקר שינוי אקלים באוניברסיטת בן-גוריון, אמר: "פליטות גזי החממה גורמות להתחממות, ולירידה בגשמים". לדבריו, מבחינה אקלימית מדינת ישראל פגיעה יותר מרוב העולם. ישראל נמצא באזור מעבר מבחינה אקלימית. האקלים יהפוך לצחיח ומדברי. המצב עלול ליצור מחסור במזון ולהתחממות אזורית כזו שתגרום לנהירת פליטים מאזורים חמים שיהפכו ללא מתאימים למגורים מה שיהווה סכנה על מדינת ישראל.

"כל עיכוב נוסף בפעולה עולמית להאטת שינוי האקלים, נסגר חלון ההזדמנויות הקצר שנותר לנו להבטיח עתיד בר-קיימא לכולם", אמר גרוס.

לעצור את קידוחי הגז

צילום: ורד איל סלדינגר [צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]

ורד איל סלדינגר מארגון גרינפיס אמרה: "סוכנות האנרגיה הבינלאומית קובעת שאירופה חייבת לצמצם את הפקת הגז ב-60 עד 70 אחוז. חייבים לעצור את קידוחי הגז ולהקפיא את הרישיונות ולהשקיע באנרגיות מתחדשות.

מנכ"ל איגוד הגז הטבעי אמיר פוסטר: "החיסכון המשקי לאזרחי ישראל כתוצאה מהמעבר לשימוש בגז, בשנים 2020-2013 עומדים על כ-51 מיליארד שקל. מיום תחילת הפקת הגז ממאגר תמר, תעריף החשמל בירידה מתמדת לעומת עלייה במחירי הפחם. חלה ירידה דרמטית בפליטות מזהמים ופליטות Co2. החיסכון המשקי בנזקי בריאות וסביבה עמד בשנת 2020 על 20 מיליארד שקל. סיכום התועלות מהמעבר לשימוש בגז, מגיע ל-196 מיליארד שקל".

מי צודק

צילום: רז. סתירה בנתונים [צילום: דני שם טוב/דוברות הכנסת]

יו"ר הוועדה, ח"כ מוסי רז, שאל: "מצגת משרד האנרגיה דיברה על כך שבשנת 2021 הגענו ל-9% ייצור מאנרגיות מתחדשות, בעוד שמדוח רשות החשמל שפורסם לפני שעה קלה עולה כי אנחנו עומדים רק על 8%. מי צודק?". גיא סמט השיב כי קיימים שתי שיטות מדידה.

ח"כ רז הגיב ואמר: "לא כך היה צריך להציג את הדברים בכנסת. לא עמדנו ביעדי שנת 2020 של 10% אולי נגיע לשם בסוף שנת 2022". עוד אמר רז: "יעד הגמילה מפחם מתאחר משנת 2025 לסוף שנת 2026".