מספר שיא של נשים בכנסת ובממשלה; השוויון המגדרי עוד רחוק

לקראת יום האישה הבינ"ל, ערך פרופ' עופר קניג, עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, ניתוח מיוחד לייצוג נשים בישראל בהשוואה לעולם. פרופ' קניג מבהיר כי אנחנו אומנם בנקודת שיא של ייצוג נשי בכנסת ובממשלה, אך הדרך לשוויון מגדרי רחוקה מאוד. רק אישה אחת עומדת כיום בראשות מפלגה, ומרבית התיקים הבכירים בממשלה מופקדים בידי גברים.

נשים בכנסת: נכון להיום (ראשית מרס 2022) מכהנות בכנסת 35 נשים, מספר שיא המהווה 29% מכלל חברי הבית. הגידול במספר חברות הכנסת הוא אחד מהתופעות הפוליטיות הבולטות בשלושת העשורים האחרונים. בבחירות האחרונות נכנסו 30 נשים, אך השימוש הרחב בחוק "הנורווגי" - שבמסגרתו התפטרו שרים מחברותם בכנסת - הכניס לכנסת שש נשים נוספות, אחת מתוכן נאלצה לעזוב בעקבות התפטרותו של השר אלי אבידר וחזרתו לכנסת.

במקום ה-61 מתוך 192 מדינות בעולם

צילום: [צילום: דוברות המכון הישראלי לדמוקרטיה]

ייצוג בעולם: ישראל מדורגת במקום ה-61 מתוך 192 מדינות בעולם בייצוג הנשי בפרלמנט. ובקרב מדינות ה-OECD, ישראל ממוקמת כיום במקום ה-23 מ-38. הזינוק במספרן של נשים שנבחרו לפרלמנטים היא אחת התופעות הבולטות שמתרחשת בשני העשורים האחרונים – ולא רק במדינות דמוקרטיות.

עד שנת 2003 הייתה רק מדינה אחת שבפרלמנט שלה שיעור הנשים היה גדול מ-40%, ואילו כיום יש 32 מדינות כאלה בעולם.

רמות שיא חדשות של ייצוג נשי בממשלה

צילום: [צילום: דוברות המכון הישראלי לדמוקרטיה]

נשים בטופ: כיום נשים מכהנות במשרה הפוליטית הבכירה ב-7 מתוך 38 מדינות ה-OECD. ביניהן ניתן למנות את ג'סינדה ארדרן (ניו-זילנד), מֶטֶה פרדריקסן (דנמרק) ומגדלנה אנדרסון (שוודיה). בעשור האחרון כיהנו נשים בתפקיד ראשת ממשלה או נשיאה ביותר ממחצית (21 מ-38) מדינות ה-OECD. ב-14 מתוך 38 מדינות ה-OECD נשים לא כיהנו עדיין בתפקיד החשוב ביותר. במדינות אלה נכללת גם ארצות הברית, אך כהונתה הנוכחית של קאמלה האריס בתפקיד סגנית-הנשיא – האישה הראשונה בתפקיד – מסמנת התפתחות חשובה.

גולדה מאיר הייתה השלישית בעולם בתפקיד הבכיר: ישראל הייתה בין המדינות הראשונות שבהן הגיעה אישה לתפקיד הפוליטי הבכיר במדינה, כאשר גולדה מאיר מונתה לראשות הממשלה ב-1969.

נשים בממשלה: עד שנת 1974, האישה היחידה אשר כיהנה בממשלות ישראל הייתה גולדה מאיר. מלבדה היה שולחן הממשלה מיותם לחלוטין מנשים. הבאות בתור להתמנות לתפקיד שר היו שולמית אלוני (1974), שרה דורון (1983), שושנה ארבלי (1986) ואורה נמיר (1992).

שתי הממשלות האחרונות רשמו, כל אחת בתורה, רמות שיא חדשות של ייצוג נשי בממשלה. הממשלה ה-35, ממשלת נתניהו-גנץ, כללה בראשית כהונתה מספר שיא של 8 נשים בתפקידי שר, פי 2 מהשיא הקודם. עד אז כיהנו בממשלה בנקודת זמן נתונה 4 נשים לכל היותר. הממשלה הנוכחית, ממשלת בנט-לפיד, שברה את השיא ומכהנות בה כיום 9 נשים מתוך 28 השרים (32%).

לדברי פרופ' קניג, הייצוג הנשי בפוליטיקה הישראלית נמצא כיום ברמות שיא – בכנסת, בממשלה וגם ברשויות המקומיות, אך יש גם היבטים בהם השיפור בייצוג הפוליטי הנשי מדשדש. הגידול בנוכחות הנשית בממשלה לא תורגם לעת עתה למינוי שלהן לאחד ממשרדי הממשלה היוקרתיים. שרת החוץ האחרונה שכיהנה הייתה ציפי לבני (2009-2006) ובשני המשרדים היוקרתיים הנוספים – הביטחון והאוצר – לא כיהנו נשים מעולם. מעבר לכך, כיום מכהנת רק ראשת מפלגה יחידה – מרב מיכאלי במפלגת העבודה, מלבד זאת, כל עוד המפלגות החרדיות ימשיכו בסירובן לשבץ נשים ברשימות המועמדים שלהן, הסבירות להתקרב לשוויון מגדרי בייצוג כנסת תהיה קלושה.