פילבר הקל עם בזק מאחורי גבה של היועצת המשפטית

בשנת 2015 החליט מנכ"ל משרד התקשורת דאז, שלמה פילבר, לבצע הפרדה מבנית של קבוצת בזק - כפי שביקשה בזק - וזאת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית דאז של המשרד, דנה נויפלד, ואף בלא לשתף אותה בתהליך. פילבר אף איים לפגוע במעמדה של נויפלד בשל עמדתה - העידה (יום ב', 7.3.22) נויפלד בתיק 4000. היה זה כאשר צחי הנגבי טיפל בענייני בזק של מניעותו של בנימין פוטין לעשות זאת.

בהפרדה המבנית הייתה בזק חייבת לפעול בחברות-בנות נפרדות לתחומים נפרדים, כמו סלולר (פלאפון) ואינטרנט (בזק בינלאומי). הקבוצה ביקשה לבטל הפרדה זו, אך בתקופת כהונתו של אבי ברגר כמנכ"ל המשרד לא הייתה נכונות לכך. לעומת זאת, העידה נויפלד, פילבר קידם את הדיון בנושא זה. "בסוף ספטמבר [2015] פילבר קרא לי לחדרו והציג לי שינוי ברישיון של בזק, בו כל החברות-הבנות הופכות להיות חטיבות בבזק. המשמעות היא ביטול ההפרדה המבנית. הוא שאל מה יקרה אם השר פשוט יחתום על זה בלי להתייעץ אתי". נויפלד הבהירה שזהו מהלך פגום ואמרה שלא ניתן לבצע שינוי כזה בלא שימוע. "אמרתי שאם תהיה עתירה, לא אוכל לעמוד מאחורי עמדה מקצועית שאינני תומכת בה".

פילבר אמר לנויפלד שאת המסמך הכין אריק רשף, שהועסק בלשכה המשפטית ואחרי גיל הפנסיה עבר ללשכת המנכ"ל כדי לטפל בתיקון רשיון בזק. "מאוד התרעמתי שהוא עשה את זה, כי המסמך הוכן בלי להתייעץ בלשכה המשפטית; רשף לא עסק בנושא הזה. מאוד התרעמתי שזה נעשה מאחורי גבי. פילבר ניסה לשכנע אותי שלא צריך לערוך שימוע בנושא הזה. הוא רצה שהשר יחתום בימים הקרובים; ברגע שהשר חותם, אין משמעות לשימוע.

"אמרתי לו שהוא צריך לשמוע גם את [סמנכ"ל הכלכלה, הרן] לבאות. זה לא מצב שגור שמנכ"ל אומר ליועץ המשפטי 'נגיד שלא שאלתי אותך'. הוא ניסה לכוון שזה ייעשה בלי לשאול אותי. בשיחה הבאה הוא אמר 'שהוא הולך לי על הראש' ושיילך ליועץ המשפטי לממשלה". נויפלד השיבה, שאם היועץ המשפטי יחשוב אחרת ממנה - הדבר מקובל עליה. היא שוחחה עם המשנה דאז ליועץ המשפטי לעניינים כלכליים, אבי ליכט, והלה גיבה את עמדתה.

נויפלד אמרה בזמן אמת לפילבר, כי יש לה תחושה שהוא חוזר במדויק על עמדותיה של בזק, אם כי לא ידעה אז על קשר כלשהו בינו לבין החברה. באוקטובר של אותה שנה אף שלח פילבר לנויפלד מסמך מדיניות המקדם את ביטול ההפרדה המבנית; הוא עשה זאת ביום שישי וביקש התייחסות עד לפגישתו עם הנגבי ביום ראשון. לדבריה, מסמך זה נעשה בדרך הפוכה מן המקובל – הנחתה מלמעלה במקום עבודה מקצועית המתחילה מלמטה.

"ישיבות בטונים לא-נעימים"

צילום: פילבר. לשפר את היחסים [מרים אלסטר, פלאש 90]

קודם לכן העידה נויפלד, כי כאשר בנימין נתניהו אישר ביוני 2015 את עסקת בזק-yes, הוא נמנע מלכלול באישור סעיף אותו ביקשה נויפלד, בדבר האפשרות לנקוט הליכים נגד בזק משום שעלתה מ-49% ל-58% ב-yes ללא אישור משרד התקשורת. "רצינו לשקף שעל אף שאישרנו את העברת השליטה, ניתן יהיה לפעול נגד ההפרה. לשיטתי אפשר היה לפעול בדיעבד, אבל רציתי לשקף את זה כדי שלא ניתן יהיה לטעון אחרת". אולם, המשנה דאז למנכ"ל, מימון שמילה, הבהיר לה שפילבר החליט להשמיט סעיף זה ו"נא לבצע" – ניסוח בלתי מקובל בתקשורת ביניהם.

לדברי נויפלד, רפורמת השוק הסיטונאי (העמדת התשתית של בזק לרשות מתחרותיה) הייתה אחד הנושאים המרכזיים, אם לא המרכזי ביותר, כאשר כיהנו גלעד ארדן כשר התקשורת ואבי ברגר כמנכ"ל משרדו. "בזק ניסתה לומר שלא התנגדה, אך בפועל הציבה קשיים בפני יישום הרפורמה. היה מתח רב בין המשרד לבין בזק. ההתמודדות מול בזק הייתה התנהלות לא פשוטה. הם כתבו הרבה מכתבים, הגישו עתירות, התנגדו ליישום, הערימו קשיים על היישום, לפעמים הישיבות הגיעו לטונים לא-נעימים".

נויפלד הוסיפה: "היחסים עם בזק השתנו בתקופה של פילבר. הוא אמר שברצונו לשנות את היחסים עם בזק ולעבור להידברות. פילבר אמר שנתניהו רוצה שימשיכו ברפורמת השוק הסיטונאי. המדיניות הקודמת נמשכה, אבל פחות במרץ. היו יותר דיונים עם בזק, היו החלטות שנדרש להן יותר זמן להתקבל, היו נושאים שנפתחו מחדש לדיון. הייתה החלטה לגבי בזק שפילבר אמר שלא היה מקבל אותה, אבל ימשיך בה משום שזו מדיניות המשרד. היו לו אמירות מסתייגות".