''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
32°
ירושלים 32°
חיפה 31°
באר שבע 34°
אילת 39°
מדורים
שימושי PLUS

"מדינת ישראל תתמקד בקליטת פליטים יהודים"

הדגיש: "אנחנו צריכים לדעת להפוך עולמות ולחתוך בביורוקרטיה כדי לעמוד במשימה ההיסטורית הזאת" * הנחה להגיע אליהם בשטח ולהקל עליהם * יו"ר ועדת הכספים לנציגי משרדי הממשלה בדיון: "התחושה שאתם לא מבינים את האירוע, כל מי שיוצא מרוסיה הוא פליט. חייב להיות מנגנון קיזוז בין משרד הקליטה לביטוח לאומי, ומשרד האוצר אתם חייבים להיכנס לתמונה"

מירב ארד
ד' אדר ב' התשפ"ב
בנט עם תמנו-שטה. "משימה קדושה" [צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ]
בנט עם תמנו-שטה. "משימה קדושה" [צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ] צילום: עמוס בן גרשום/ לע"מ

ראש הממשלה, נפתלי בנט, השתתף (יום ב', 7.3.22), בוועדת השרים לענייני עלייה וקליטה, בראשות שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה והתייחס לקליטת הפליטים מרוסיה. "ההשלכות של המלחמה מגיעות לכל מקום, גם אלינו. אנחנו במדינת ישראל קלטנו עד עכשיו הרבה מאות פליטים, חלקם יהודים, רובם לא. מטבע הדברים מדינת ישראל תתמקד בפליטים יהודים. מדינת ישראל קמה כמדינה שהיא המקום הבטוח ביותר בעולם ליהודים, זה ממש בליבת הייעוד, ולכן כמובן אנחנו נתמקד בזה, אמר בנט.

הוא הדגיש: "אנחנו חייבים שאותם יהודים שבורחים ממקומות סכנה, יתקבלו כאן במדינת ישראל בצורה הטובה ביותר, שירגישו דלת פתוחה ובית חם. אסור שהביורוקרטיה הפנימית שלנו תציב מכשולים. אנחנו צריכים לדעת להפוך עולמות ולחתוך בביורוקרטיה כדי לעמוד במשימה ההיסטורית הזאת".

לדבריו, כל הגורמים צריכים להירתם להזדמנות ההיסטורית כדי להגיע ליהודים שנמצאים במצוקה. "צריך להגיע אליהם בשטח ולהקל עליהם. שלא יצטרכו ללכת לנתיב בשביל זה ואחר כך לקונסוליה בשביל זה, וזה ביורוקרטיה תחת מלחמה", הבהיר בנט. עוד הדגיש כי צריך "לקלוט אותם כאן במדינת ישראל בצורה הטובה ביותר שאפשר. קליטה שהם אחר כך יתקשרו למשפחות שלהם ויגידו 'בואו, בואו כי טוב פה'. וזה מכל ההיבטים: שיכון, חינוך, תעסוקה".

בסיום דבריו אמר: "מדינת ישראל היא מקלט ליהודים שנמצאים במצוקה. זה הייעוד שלנו. מדינת ישראל עשתה את זה לא פעם בהיסטוריה שלה ואנחנו נעמוד במשימה הקדושה הזו גם הפעם".

"לייצר פתרון הוליסיטי לאזרחים השבים מאוקראינה"

ח"כ קושניר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]צילום: ח"כ קושניר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]
ח"כ קושניר [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת] (דני שם-טוב/דוברות הכנסת)

ועדת הכספים קיימה דיון בנושא 'סיוע לאזרחי ישראל המגיעים מאוקראינה'. במהלך הדיון קרא יו"ר הוועדה, ח"כ אלכס קושניר לנציגי הממשלה להגדיל משמעותית את הסיוע לאזרחים השבים: "התחושה שאתם לא מבינים את האירוע, כל מי שיוצא מאוקראינה הוא פליט". הוא הוסיף: "צריך לשים דגש גם לאזרחים שבים למיניהם, המצב שהם חייבים לשלם דמי פדיון כדי להיות זכאים לשירותי בריאות אינו יכול להיות רלוונטי למה שקורה עכשיו, גם הסיוע הכספי עבורם חייב להישקל ע"י משרד הקליטה, אנשים עזבו הכל והגיעו לפה בכלי כלום, פליטים לכל דבר ועניין. אני מבקש גם ממשרד הקליטה, גם מביטוח לאומי, לייצר פתרון הוליסטים לאותם תושבים, ולסטודנטים לדואג שיוכלו להמשיך את הלימודים פה בארץ".

נציגי משרד הקליטה ציינו כי ישנם כ-60 אלף עולים מאוקראינה שעזבו את ישראל במהלך השנים, אך לא ידוע כמה מהם חזרו לארץ מוצאם. עוד ציינו במשרד כי ישולמו דמי פדיון ביטוח בריאות לתושבים חוזרים, על-מנת שאלה לא יחויבו בתקופת המתנה בת 6 חודשים כנהוג בשגרה, או לשלם עבור ביטוח בתקופה זו מכספים. יו"ר הוועדה דרש על-רקע כך שלא יוצר מצב בו החוזרים יחויבו בתשלום ויקבלו החזר, אלא כי התשלום יוסדר בין משרדי הממשלה.

עוד עלה כי מצד משרד האוצר עלתה אפשרות כי דמי פדיון ביטוח הבריאות יהוו חלק מחוב עתידי של התושבים החוזרים, ויו"ר הוועדה הדגיש כי הדבר איננו מקובל: "אתם לא מבינים את האירוע, הגיעו הרבה מאוד ישראלים מאוקראינה, אתם בפלנטה אחרת, אין לכם נתונים ואתם לא מוכנים לבחון במהירות מצב שלאנשים האלה שהגיעו לארץ, לא יהיה חוב עתידי בביטוח לאומי". במשרד האוצר ציינו כי הם מבינים את חשיבות ביטוח הבריאות, וכי הם בוחנים את המנגנון הנכון ביותר ליישם זאת. במשרד הציגו כי בכוונתם לאפשר סיוע חריג של קרן מחוז, שניתן בשגרה לתושבים חוזרים במצוקה כלכלית, בסכום ממוצע של 1,250 ש"ח לשלושה חודשים, יו"ר הוועדה קרא למשרד להגדיל את התקציב: "אלה אנשים חוזרים בלי כלום".

עוד ציינו במשרד כי בשונה מעתות שגרה, המלצת המשרד היא שלא תבחן הדרישה לשהייה של 5 שנים בחו"ל עבור קבלת הזכויות, וכל מי ששהה מעל שנתיים באוקראינה יהיה זכאי לכך. כמו-כן הדגישו כי כי מקרב 60 אלף עולי אוקראינה שלא נמצאים בישראל, יש שלא מיצו את מלוא תקופת הזכאות שלהם ואת מלוא סל הקליטה שלהם, ובניגוד למצב בו אין אפשרות לגרור זכאות זו, ממליץ המשרד לאפשר את גרירת הזכויות, כאשר סל קליטה מלא הינו בגובה 40 אלף ש"ח.

מאיר שפיגלר, מנכ"ל הביטוח הלאומי ציין כי אנשים עם מוגבלויות, זכאים לכלל הקצבאות המנויות בחוק, מהרגע שמוענקת להם תעודת תושב, וכי יש לקחת זאת בחשבון.

לעניין הבטחת הכנסה, ציינו במשרד הקליטה כי במצב שגרה הזכאות הינה מדורגת, עד למקסימום של 3 חודשי זכאות עבור מי ששהה בחו"ל מעל 5 שנים, וכי בכוונתם להעניק את תקופת המקסימום גם לתושבים ששהו בחו"ל תקופות קצרות מ-5 שנים.
על-רקע כך, ציין מנכ"ל הביטוח הלאומי כי "הבטחת הכנסה זה המעט שבמעט, בלי תוספות נוספות אנשים לא יוכלו להתקיים כאן במדינת ישראל, אין להם סיכוי".

ח"כ ולדימיר בליאק: "לגבי תושבים חוזרים שירצו לפתוח עסק, אני יודע שעד לפני שנתיים-שלוש הייתה קרן ממונפת מצד המדינה שעסקה בכך, המכרז הסתיים והבנתי שלא ניגשו גופים למכרז חדש. אני חושב שהסוגיה הזו חשובה ביתר שאת כעת".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "חייב להיות מנגנון קיזוז בין משרד הקליטה לביטוח לאומי, ומשרד האוצר אתם חייבים להיכנס לתמונה, אחרת נהייה עדים לעוד אסון. לגבי סיוע כספי לתושבים חוזרים – קרן מנהל מחוז במצב של מצוקה כ"כ גדולה היא בדיחה. אנחנו יודעים מה מצב הדיור בישראל, אני קורא לכם לשקול סיוע גבוה יותר, מעבר ליוזמה המבורכת של תשלום דמי הבטחת הכנסה ל-3 חודשים לכולם. אני מברך על הכיוון של השלמת סל קליטה, אבל אם זה לא יקרה, לכו לכיוון של הבטחת הכנסה, גם עבור תושבים חוזרים בשנית שקיבלו את הסיוע בעבר."

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה