הקלות בחוק האזרחות עשויות לאפשר תמיכת מרצ ורע"ם

ועדת החוץ והביטחון ממשיכה בדיונים על הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל לקריאה שנייה ושלישית. יו"ר הוועדת הכניס (יום א', 6.3.22) כמה תיקונים והקלות שעשויות לרכך את התנגדותן של מרצ ורע"ם באופן שעשוי לאפשר את תמיכתן בחוק. "ברצוננו להיטיב עם האוכלוסיות שזקוקות לחוק הזה", הסביר ח"כ רם בן-ברק. "אנחנו יוצרים חוק מאוזן מאוד. יהיו מכסות הומניטריות מעבר למכסות הרגילות. ועדה הומניטרית צריכה לעסוק רק בדברים שרלוונטיים אליה. צריך לקבוע בחוק זמנים מוגדרים למקרים הומניטריים. אני מבקש שוועדת חוץ וביטחון תדון בכל סירוב של השב"כ לאשרת כניסה, כדי שיהיו לנו את הכלים לפקח על עבודת השב"כ".

המון "חורים"

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) לא היה מרוצה מהנוסח: "יש המון 'חורים' בחוק הזה. אם יוסיפו את המכסה והשקיפות - האופוזיציה תתמוך. אבל אם רוצים להוסיף תוספות אחרות אנחנו לא נהיה מוכנים לתמוך בחוק ליותר משנה. החוק הזה הוא חוק לא טוב, ואנחנו תומכים בו עד שיהיה חוק אחר קבוע. יש שותפות קואליציוניות חדשות שרוצות להרחיב את מספר המכסות. ההגבלות יגיעו לאישור הממשלה והכנסת כדי לפקח על מספר ההיתרים הניתנים בשנה".

צילום: [צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת]

ח"כ יוסי שיין (ישראל ביתנו): "מדינות רבות באירופה שללו אזרחות כפולה מאזרחים שהיה להם רקע בטרור. צריך לקבל את הרעיון שאם ניתנה מתנה לתושבות בישראל ואותם פלשתינים עוסקים בפעילות טרור, צריך לשלול מהם את הזכות של מעמד חוקי בישראל".

ח"כ אוסאמה סעדי (הרשימה המשותפת): "העמדה שלי היא שבכלל לא צריך את החוק הזה. לפי התבחינים הקיימים בחוק, אני לא זכאי לאישור כניסה לישראל".

"סעיף טינופת"

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "לוקח עד שנתיים לוועדה הומניטרית לתת תשובות למשפחות, זה פרק זמן שהוא לא לגיטימי, ומשרד הפנים צריך לדאוג לקיצור הזמנים". חברה לסיעה, ח"כ מוסי רז: "אדם יכול להיות בלי מסוכנות ביטחונית מבחינת השב"כ, אבל הוא פסול-כניסה לישראל בגלל משפחתו והסביבה שלו. הסעיף הזה מנוסח בצורה מרושלת מכיוון שכל אחד יכול להוות איום ביטחוני מעצם היותו תושב השטחים".