משרדי רה"מ והחוץ מתקשים לשתף את הציבור בהליכי קבלת החלטות

"המרכז להעצמת האזרח"

הוקם ע"י יצחק פרויז נזריאן המנוח ובתו דורה נזריאן הוא עמותה הפועלת לשיפור הממשל בישראל, לקידום יכולות הביצוע של הרשות המבצעת ולהגברת היעילות של המגזר הציבורי. מאז הקמתו בשנת 2003 הוביל המרכז פעילות ציבורית ענפה בנושא שינוי שיטת הממשל וקידום היציבות השלטונית, ומתמקד כיום בשיפור תהליכי יישום המדיניות הממשלתית בארץ ותפקודה של הרשות המבצעת. בנוסף, המרכז פועל בכלים מגוונים על-מנת לזהות ולאבחן כשלים וחסמים מערכתיים בתחום יישום המדיניות ולהציע פתרונות שיסייעו בשיפור עבודת הממשל ובהשגת תוצאות המשפרות את איכות החיים של אזרחי ישראל. בין השאר, פיתח המרכז כלי ניטור העוקבים אחר מימוש החלטות הממשלה השונות.

המרכז להעצמת האזרח מפרסם (יום ד', 2.3.22) את הפרק הראשון מבין ארבעה של "מדד העצמת האזרח בעבודת הממשלה". המדד פותח על-ידי המרכז בסיוע החוקרת ליבי ממן ובהשראת מחקר שערכה בנוגע לאיכויות דמוקרטיות של מאסדרים באיחוד האירופי. המדד משווה בין כלל משרדי הממשלה ב-25 פרמטרים המתייחסים להקשבה ולהיענות לציבור בעבודת הממשלה. בין היתר, נמדד ב-32 משרדי ממשלה ויחידות סמך עד כמה השירות של גופים אלו הוא נגיש ופשוט, מה איכות התקשורת מול האזרחים במסגרת טיפול בפניות ציבור וברשתות החברתיות, ומהי מידת שיתוף האזרחים בתהליכי קבלת ההחלטות.

במדד בלטו לרעה בין היתר, משרד האוצר ורשות המיסים, אשר מנתוני המדד עולה כי למרות היותם אמונים על המדיניות הכלכלית של הממשלה, לא פרסמו ולו הליך שיתוף ציבור אחד במהלך 2021 ונמצאו קשיים לא מבוטלים בעמידה שלהם באמות-מידה מסוימות של שירות ומענה לציבור. גם משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, משרד התרבות והספורט ומשרד התפוצות קיבלו דירוג נמוך במיוחד.

עוד עולה כי רק משרד הבריאות מפעיל ומפרסם מידע באופן קבוע בדף פייסבוק בערבית; גופים רבים לא נותנים מענה לפניות האזרחים בדף הפייסבוק שלהם בתוך פרק זמן סביר בתגובות לרשומות, תגובות בקהילות ופניות באמצעים למסרים מיידיים.

להלן עיקרי הממצאים:

* ב-9 גופים ציבורים בלבד יש "ממונה שיתוף ציבור" במשרה מלאה;
* 12 גופים ציבוריים שנמדדו לא קיימו שום הליך התייעצות משמעותי עם הציבור במהלך שנת העבודה 2021.
* רק מקצת הגופים שקיימו הליכי שיתוף ציבור פרסמו את תוצאות ההיוועצות שקיימו באופן פומבי.
* רוב משרדי הממשלה מפרסמים ההתייעצויות לגבי חקיקה בנוסח משפטי ומינימליסטי המקשה על הציבור להבין את מהות ההצעות ומה השינוי המוצע וללא חומר רקע.
* רוב הגופים הציבוריים שנמדדו לא ניהלו שיח משמעותי עם הציבור כנדרש מהם במסגרת הליך עיצוב האסדרה.
* בתחום זה בלטו לטובה משרד המשפטים ומשרד החקלאות המקפידים על אמות מידה גבוהות באופן יחסי בקיום שיח איכותי עם הציבור במסגרת תהליכי קידום מדיניות.

לגבי מספר לא מבוטל של משרדים נמצאו ממצאים בעייתיים בנוגע ליישום אמות-מידה בסיסיות של מתן מענה ושירות ציבור:
* רק כ-8 משרדים בלבד הוגדרו ככאלה שבהם תהליך השירות הנבחן הוא ברור ומובן.
* חלק ממשרדי הממשלה, אינם מפרסמים את שעות המענה הטלפוני במשרד.
* כמחצית משרדי הממשלה לא מקיימים כל שיח עם הציבור בשפה הערבית;
* למעלה ממחצית משרדי הממשלה שנבדקו מבקשים מהציבור למסור שוב ושוב מידע שכבר נמצא בידיהם במסגרת הליך השירות.
* לרוב הגופים שנבדקו לא קיים יעד זמנים למתן השירות (SLA).
* תהליכי השירות בחלק ניכר מהגופים אינם ברורים ולא מפורסמים התבחינים לקבלת השירות.
* בתחום זה בלט לטובה באופן ניכר משרד הבריאות אשר מציג אמות-מידה גבוהות בהרבה מיתר המשרדים בפן המענה והשירות לאזרחים.

תוצאות המדד מבוססות על מידע שנאסף ממקורות מידע רשמיים וגלויים של הממשלה, במהלך הרבעון האחרון של שנת 2021. מקורות המידע כללו בין היתר את אתרי המשרדים באתר החקיקה הממשלתי gov.il, אתר שיתוף ציבור (בהרצה), עמודים רשמיים בפייסבוק, פרסומים ודוחות של המשרדים, כמו גם תשובות המשרדים לבקשות הבהרה. בשלב האחרון הוצגו נתוני המדד יחד עם שיטות המדידה להתייחסות כל הגופים שנמדדו וגופי מחקר מובילים בתחום. ההתייחסויות הוצגו לוועדת היגוי מייעצת הכוללת בכירים מהמגזר הציבורי ומהאקדמיה, לתיקוף ולדיוקים בהתאם להערות והביקורת שהתקבלו.

ועדת ההיגוי המייעצת אשר סייעה למרכז להעצמת האזרח בפיקוח על מהימנות המדד ועמידתו באמות-מידה מקצועיות, כללה דמויות בכירות כגון: אלי מרזל - מנכ"ל משרד מבקר המדינה לשעבר; עו"ד אמי פלמור - מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר; עובד יחזקאל - מזכיר הממשלה לשעבר; עו"ד רבקי דב"ש - בעבר מנהלת היחידה הממשלתית לחופש המידע; הפרופסור שלמה מזרחי - מומחה למדידת גופים ציבוריים בישראל מהמרכז לניהול ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה והד"ר מתן גוטמן - מומחה למשפט מנהלי וציבורי מהמרכז הבינתחומי בהרצליה.

"מטרתנו היא לסייע לממשלה לעבוד טוב יותר עבור הציבור", הסביר עו"ד אלי מוגילבסקי, מנכ"ל המרכז להעצמת האזרח. "מדובר בפעם הראשונה בה נבחנים כלל משרדי הממשלה באופן השוואתי בהיבטי שירות, אחריותיות, שיתוף ציבור, הנגשת מידע ואפקטיביות. השאיפה שלנו היא להשוות בין משרדי הממשלה על-מנת שיוכלו להשתפר בתחומים בהם אנחנו מודדים אותם, הבוחנים עד כמה משרדי הממשלה באמת מצליחים לעבוד עבורנו האזרחים".