קיצור השירות יצר פער של כ-6,000 חיילים אל מול הצרכים

ועדת החוץ הביטחון החלה (יום ג', 1.3.22) להכין לקריאות שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 24), התשפ"א-2021. בשנת 2016 תוקן חוק שירות ביטחון ונקבע בו כי מ-1.7.20 משך שירות החובה לגברים ירד מ-32 ל-30 חודשים. הצעת החוק מבקשת לדחות את מועד קיצור השירות ל-1.7.24, וכן לקבוע כי גם חיילים שהתגייסו לאחר ה-1.7.20 ישרתו 32 חודשים ולא 30 חודשים.

תא"ל אמיר ודמני, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל: "על קיצור השירות הראשון, ל-32 חודשים סוכם ב-2014, והוא התחיל להשפיע בפועל ב-2018. במקביל, ב-2016 סוכם על קיצור השירות ל-30 חודשים, וזה התחיל ביולי 2020, ואמור להשפיע בשנת 2023.

"הצבא ביצע הליכים רבים כדי למתן את הפער שנוצר בשל קיצור השירות ובהם תהליך מיון מותאם להקטנת הנשר, קיצור הכשרות הלחימה, הצערת גיל היציאה לקצונה, הגדלת היקף הנשים בלחימה והרחבת שילוב נשים במקצועות במסגרת תפקידים בעלי משך שירות זהה לזה של הגברים.

"התחזית שאיתה יצאנו לקיצור השירות הראשון, ובמידה מסוימת לשני, השתנתה משמעותית בשנים 2019-2018 ומשפיעה על 2021-2020, בשל עלייה משמעותית בנשר הנפשי ושינויים בתחזית הדמוגרפיה, כך שלא הגענו להיקפי כוח האדם הנדרש. הנתונים מוצגים באופן גלוי ועל השולחן מההתחלה לאורך הזמן.

פער של כ-1,500 לוחמים

צילום: רם בן ברק [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

"התוכנית הרב-שנתית ״תנופה״ והשתנות האיומים הביאה לעלייה בהיקף הצרכים של צה״ל בין השנים 2020 ל-2025, בדגש על צורך בעלייה בהיקף המשרתים במערך הלחימה היבשתי והטכנולוגי. בעקבות כך, צה״ל מצוי כבר היום בפער של כ-6,000 אל מול הצרכים כעת, אשר לא צפוי להשתנות עד שנת 2025, ולכן מבקשים את הדחייה בקיצור נוסף של השירות.

"מימוש ההחלטה במועד שנקבע תייצר פערים בתחומים אלה, למשל פער של יותר מ-1,500 חיילים בלחימה. השארת קיצור השירות ל-32 חודשים עד שנת 2025 תמנע את הפערים ותאפשר מתן מענה לאיומים משתנים ורב זירתיים, שדורשים, אם היה אפשר גם להגדיל את הסד"כ.

"צה״ל מבצע תהליכים להגדלת היקף המשרתים ובהם מודל ההכנה מול הרשויות, שת״פ עם משרד החינוך, שינוי תפיסת המיון - מיצוי וירידה בנשר, מלחמה בנשר הנפשי, יצירת מסגרות לאנשים עם פטור נפשי וחיזוק מערך בריאות הנפש, ייעול תהליכים בתוך השירות ומיצוי מיטבי של כוח אדם, הרחבת היקף המתנדבים ובני המיעוטים, דאגה לחיילים לקראת שחרורם, מנהלת שער לעתיד, שילוב לוחמים בהייטק ועוד.

"בהתאם לייעוץ המשפטי, הקראנו למתגייסים בשרשרת החיול נוסח לפיו אורך השירות עומד על 30 חודשים ויכול להיות שכפוף להחלטת הממשלה יידרשו לשירות ארוך יותר.

"אם דחיית קיצור השירות תוחל רק מעתה ואילך ולא מאוגוסט 20', זה ייצור פערים גדולים ועל כן בקשתנו היא לדחות גם רטרואקטיבית.

"נתוני הגידול הדמוגרפי מאפשרים על בסיס תמונת המצב הנוכחית מודל שירות חדש החל משנת 2025, בו תתבצע הסתכלות לפי מערכים, לרבות על אורך השירות, אך לא ייפגע במודל צבא העם", דברי ודמני.

ח"כ נירה שפק: "אתה שם לנו נקודת עבודה כהנחת יסוד, ואני לא מקבלת את זה שאין יכולת אמיתית לעבור לארבעה מחזורי גיוס בשנה, גם אם יש לכך עלויות. אתם גם מדברים הרבה על יכולת טכנולוגית כחלופית לכוח אדם, אז איפה זה? גם כשאני הייתי בצבא ראיתי הכל בזווית הראייה הזו, אבל צריך להסתכל על כל המדינה, ועל השחרור של הצעירים ללימודים ולעבודה. אני לא מבינה מאיזה מקור סמכות באתם ואמרתם לצעירים שמתגייסים משהו כזה שרומז על שינוי חקיקה עתידי, איך אתם שונים מכל גוף אחד במדינה שלא היה מעז לעשות זאת?".

אתגר שונה לגמרי

צילום: ח"כ צבי האוזר [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

ח"כ צבי האוזר: "אני תומך בהצעת החוק החשובה. בשנים הקרובות נתמודד מול אתגר שונה לגמרי ממה שהבנו ב-2015, ולכן ראשית הצירים שם כבר אינה רלוונטית. באזור מתנהל מרוץ חימוש ואילו אנו מנהלים מרוץ פירוק, שצמצום השירות הצבאי הוא חלק ממנו. נצטרך היערכות אחרת, כוללת, של הצבא בעניין כוח אדם והשקעות בברזלים וביכולות. אנחנו משקיעים בברזלים פחות בעוד הצד השני רק מגדיל את השקעתו. האתגרים יצריכו הכנסת כוח אדם נוסף למערכת לרבות חרדים וערבים".

עו"ד מירי פרנקל-שור, היועצת המשפטית לוועדה, כתבה בסקירתה כי הארכה בדיעבד של שירות החובה של מי שכבר משרת בשירות סדיר, מעוררת קשיים ניכרים ביותר. הארכת השירות כשלעצמה מטילה נטל על הפרט והארכתו בדיעבד מעצימה את הנטל האמור, ולכן לעמדת היועצת המשפטית לא ניתן להצדיק את האפשרות לחקיקה רטרואקטיבית. עו"ד אמרה עו"ד פרנקל-שור כי התייחסות הייעוץ המשפטי לנתונים שהוצגו ע"י צה"ל תיערך בדיון הבא.

יו"ר הוועדה, ח"כ רם בן ברק, סיכם: "לצבא אסור להיות בפער של כוח אדם אל מול האתגרים, ותפקידי לדאוג שיהיה לו מספיק כוח אדם למלא את משימותיו. אני חושב שהמהלכים שאת עשיתם ועושים, כמו ששמענו בסקירה, מול נשים, מול בתי ספר ובמיוחד בפריפריה, גם מעודדים מוביליות חברתית. אני גם מקווה שיגיע לכאן במהרה החוק החשוב של ממדים ללימודים".