רוסיה מוכנה למו"מ - בתנאים שלא נמסרו; ממשיכה להתקדם בקייב

רוסיה מוכנה לקיים שיחות עם רוסיה, אך לא ברור מהם תנאיה לכך. במקביל, ממשיכים כוחותיה להתקדם לעבר מרכז קייב, לאחר שחדרו לצפון הבירה - תשעה ק"מ מלבד מאזור השלטון (יום ו', 25.2.22). נשיא סין, שי ג'ינפינג, שוחח עם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, והביע תמיכה במציאת פתרון דיפלומטי למשבר.

דובר הקרמלין אמר כי רוסיה מוכנה לשלוח למינסק, בירת בלארוס, נציגים של משרדי החוץ וההגנה, וזאת לאחר הצעתו של נשיא רוסיה, ולדימיר זלנסקי, לקיים שיחות שיתבססו על ניטרליות של ארצו. גם מונח זה אינו ברור, וייתכן שהוא רומז לנכונותו של זלנסקי לוותר על שאיפתה של רוסיה להתקבל לנאט"ו - אחת מדרישותיו המרכזיות של פוטין. במקביל להצעתו למו"מ עם רוסיה, קרא זלנסקי לאירופה להטיל על רוסיה עיצומים קשים יותר במהירות רבה יותר, במטרה לבלום את תוקפנותה (כלשונו).

דובר הקרמלין הדגיש, כי פוטין עומד על פירוק רוסיה מנשקה ועל "דה-נאציפיקציה" שלה - דרישות שמשמעותן החלפת ממשלו של זלנסקי ולמעשה הפיכת רוסיה למדינת חסות של רוסיה. הוא לא אמר האם מדובר בדרישות המהוות תנאי מוקדם לשיחות, או בכאלו שפוטין יהיה מוכן לדון עליהן אם וכאשר ייפתח מו"מ.

"שינוי ניכר במזרח אוקראינה"

צילום: בית בקייב שנפגע בהפצצה רוסית [צילום: AP]

סין נמנעה מאז תחילת המלחמה מהבעת תמיכה ברוסיה, וייתכן שזו אחת הסיבות לנכונות העקרונית של הקרמלין לנהל מו"מ. שלשום הבהירה סין שאין אמת בפרסומים לפיהם היא מגבה את רוסיה, וביומיים האחרונים דיברה על "הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של כל המדינות המעורבות". בייג'ינג אומנם לא גינתה את הפלישה וכמובן לא הטילה עיצומים על מוסקבה, ואף הביעה הבנה לטענותיו של פוטין, אך האחרון ציפה לתמיכה מפורשת וברורה – גם כמשקל נגד לעיצומים המערביים ההולכים וגוברים.

בשיחתו הטלפונית עם שי, האשים פוטין את ארה"ב ונאט"ו בהתעלמות מדאגותיה הביטחוניות הסבירות של ארצו, אך גם אמר שהוא מוכן להיכנס לשיחות בדרג גבוה עם אוקראינה – בלא לפרט. שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, רמז שרוסיה תסכים למו"מ רק בתנאי שאוקראינה תפסיק את ההתנגדות הצבאית – תנאי שמשמעותו כניעתה לכיבוש. שי הוסיף, כי ארצו מוכנה לסייע לכל הצדדים "לשמר היטב את הסדר העולמי שבמרכזו האו"ם ואת הסדר העולמי המבוסס על החוק הבינלאומי" – ניסוח נוסף הרומז להסתייגותו מהפלישה הרוסית, העומדת בניגוד הן לאמנת האו"ם והן לחוק הבינלאומי.

על-פי עיקרי השיחה שפורסמו בידי סין, שי אמר שבמחוזות הבדלניים במזרח אוקראינה "התחולל שינוי ניכר" – רמז לעמדה לפיה יש להכיר בכך שמחוזות אלו יהפכו לחלק מרוסיה, במישרין (בסיפוח) או בעקיפין (בהכרזה על עצמאות ובהקמת ממשלת בובות). הוא שב ואמר כי יש לכבד הן את הדאגות הביטחוניות של רוסיה והן את הריבונות והשלמות הטריטוריאלית של כל המדינות.

קייב נכנסת ל"שלב ההגנתי"

צילום: שרידי מטוס רוסי בקייב [ודים זמירובסקי, AP]

דיפלומטים בבריסל אמרו היום, כי האיחוד האירופי יקפיא את נכסיהם של פוטין ולברוב, המצויים במקום כלשהו ב-27 המדינות החברות בו – אך לא יאסור על השניים להיכנס למדינות אלו. עצם ההצהרה על הקפאת הנכסים תהיה צעד חסר תקדים כאשר מדובר במדינה כה חשובה, אם כי לא ברורה המשמעות המעשית של ההכרזה. ההנחה המקובלת היא, שפוטין – אשר רכושו נאמד במיליארדי דולרים, תוצאה של עסקות מושחתות וגניבות מארצו – הסתיר היטב את נכסיו ואף ייתכן שהם מוחזקים במקלטי מס מרוחקים.

במקביל נמשכים הקרבות הקשים, במיוחד באזור קייב. ראש העירייה, ויטאלי קלישנקו, אמר שהיא נכנסת כעת ל"שלב ההגנתי". הוא אמר כי ברחבי העיר נשמעות יריות והתפוצצויות, "משתפי פעולה חתרניים" נכנסו לכמה משכונותיה ו"האויב רוצה להוריד את העיר על ברכיה ולהרוס אותנו". רוסיה מסרה קודם לכן, כי השתלטה על נמל התעופה הוסמוטל הסמוך לקייב, וכי חסמה את העיר ממערב – מה שימנע, או לפחות יקשה מאוד, על תנועת אזרחים לעבר גבול פולין. אוקראינה טוענת שעד כה נהרגו 1,000 חיילים רוסים; משרד ההגנה הרוסי מסר, אוקראינה איבדה 200 חיילים מאנשי הכוחות המיוחדים שלה.