אשטרום מעלה חשד להליכי מכרז לא תקינים

(23-02-22)- שותפות אשטרום אופק רחב המשתייכת לקבוצת אשטרום מבקשת מבית המשפט להורות למשרד הביטחון להעביר לעיונה לאלתר את כלל המידע והמסמכים בקשר עם הליכי המכרז של פרויקט "אופק רחב" של צה"ל ומשרד הביטחון. זאת בטענה בדבר קיומם של חשדות ממשיים לאי תקינות בהליכי המכרז ופגיעה בעקרון השוויון בשלב המכריע של בחירת המציעות העולות לשלב השני בסופו יבחר הזוכה במכרז, ומתן יחס מועדף ויתרון מובהק לקבוצת לב האופק ושותפות בראשית-אופק רחב, על פני המתמודדות האחרות.

בעתירה מצוין כי מדובר ב"מגה פרויקט" לאומי-אסטרטגי בהיקף כספי מוערך של כ-7 מיליארדי שקלים, וכי במסגרת הפרויקט האמור החברה הזוכה במכרז תבנה, תממן, ותפעיל מחנה צבאי חדש שיאגד בתוכו את מרבית המפקדות של צה"ל הפרוסות במרכז, גופי מיון והשמה של צה"ל, ובסיסים אחרים.

אשטרום מציינת כי קבוצת שיכון ובינוי אליה משתייכת השותפות בראשית-אופק רחב נבחרה על ידי משרד הביטחון לבצע את פרויקט "קריית המודיעין" ואת פרויקט "קריית התקשוב"( יחד עם מציעה נוספת), ואילו קבוצת החברות שפיר הנדסה אזרחית וימית אליה משתייכת קבוצת לב האופק, נבחרה על ידי משרד הביטחון לבצע את פרויקט "המרכזים הלוגיסטיים".

לדברי אשטרום ועדת המכרזים הודיעה לה לפני כחודש וחצי בצורה לאקונית וללא הנמקה כי לא עברה לשלב השני של המכרז וכי לא נבחר "מציע אלטרנטיבי" באופן הסותם את הגולל על השתתפותה במכרז.

לטענת אשטרום סמוך לאחר קבלת החלטת ועדת המכרזים הגיע לידיה מידע שהיה בו להעלות חשד ממשי כי הצעותיהן של שתי המציעות שנבחרו לעלות לשלב השני של המכרז(לב האופק ובראשית-אופק רחב) הן הצעות תכסיסניות וגרעוניות. זאת בשל החשד שהן מושתתות על תכנון שאינו עולה בקנה אחד עם דרישותיו הקפדניות של המכרז.

עוד נודע לאשטרום בדיעבד כי במהלך החודשים יולי-ספטמבר 2021 ואחרי מועד הגשת ההצעות המחייבות של שלב א' התקיימו מאחורי גבן וללא ידיעתן של המתמודדות האחרות במכרז, מפגשים חשאיים בין נציגי המציעות העולות( שתיהן זכו בעבר במכרזים קודמים וקשורים מטעם משרד הביטחון) לבין גורמים מטעם המזמין וועדת המכרזים.

לדברי אשטרום מפגשים אלה עולים דה פקטו כדי "ישיבות שימוע" של ממש אשר במסגרתן הוענקו על פי החשד למציעות העולות הזדמנויות ויתרונות שהקנו להן יתרון תחרותי של ממש על פני יתר המשתתפים במכרז. כמו כן עצם קיומן של "ישיבות שימוע" אלה- קל וחומר תוכנן לא הובא לידיעת יתר המשתתפות במכרז, ובכך נמנעה מהן זכותן הבסיסית והמהותית לשוויון הזדמנויות במכרז.

על רקע זה סבורה אשטרום כי לא ניתן שלא לחשוד כי תכליתן של אותן "ישיבות שימוע" הייתה להכשיר את הצעותיהן הפגומות של המציעות העולות שגרעוניותן קסמה לכאורה לוועדת המכרזים.

לסיכום טוענת אשטרום כי מדובר בהתנהלות פסולה ונפסדת העומדת בסתירה מהותית לעקרונות היסוד של דיני המכרזים, בראשם עקרון השוויון והערך של שמירה על טוהר הליך המכרז על כל המשתמע מכך.

בנסיבות אלה ועל מנת שתוכל למצות את זכותה לבקר את פעולות והחלטות ועדת המכרזים לא נותרה לה כל ברירה אלא להגיש עתירה זו לקבלת מידע ועיון במסמכים.

העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב באמצעות עוה"ד נבות תל-צור מירב בר-זיק וניב וניש.