פטר מירום הוא אחד הצלמים הבולטים והמוערכים ביותר בארץ. תצלומיו מציגים זווית מבט ייחודית על חיי הארץ, על אנשיה ועל נופיה, ובראשם על חיי הקיבוץ. ספרו "שירת האגם הגווע" הוא התיעוד הייחודי של אגם החולה ושל תהליך ייבושו. במשך כעשור שנים הוא הוציא לאור את השנתון הישראלי לצילום, שהיה ונותר הפרסום היחיד בארץ בתחום. עבודותיו, המבטאות אהבה רבה לטבע ולאדם, השפיעו רבות על צלמים אחרים והותירו חותם על תקופה שלמה.
מתעד אגם החולה ויבושו
פטר מירום נולד בגרמניה ב-1919 הגיע לארץ ב-1934, ולקיבוץ חולתה בקיץ 1938, ושם עסק רוב ימיו בדיג, בקיבוץ הוא מכיר את חנה לבית נובק עולה מרומניה, מתפתח רומן וב-1944 השניים נישאו.
בעקבות עבודתו כדייג החל לצלם במקרה כצלם חובב את אגם החולה ואת הסביבה הקרובה אליו והתמיד בכך במשך שנים. הוא תיעד את האגם בין השנים 1958-1951 כולל את תהליך יבושו. את השכלתו האמנותית הראשונה רכש כאוטודידקט מספרות מקצועית וממגזינים ושנתונים בינלאומיים לצילום. בשנת 1957 במשך כשלושה חודשים השתלם בצרפת בצילום, בפיתוח ובהדפסת צילומים במעבדה שהדפיסה עבודות לצלמים מקצועיים.
עם חזרתו, כך נכתב באתר פרס ישראל, המשיך פטר מירום לצלם את נופי הארץ, ועיסוקו כצלם מוערך וייחודי, הפך לאחד מענפי הקיבוץ. מירום צילם אלמנטים גראפיים בטבע, כמעט ללא נוכחות תרבותית אנושית. הוא שב לצלם ציפורים על חוטים, גלים, מרקמי חול ועצים, ללא מאפייני מקום מזוהים. לאורך השנים הוציא פטר מירום למעלה משלושים ספרי תמונות המבוססים על תצלומיו וטקסטים לצדם. הספרים הודפסו באלפי עותקים וזכו להצלחה רבה. בין הספרים שיצאו לאור ובהם תצלומיו: "הרפתקה באגם", "בראשית"-תצלומי נוף מכל הארץ "ארץ נגב" ועוד.
"שירת האגם הגווע"
ב-1957 הוצגו תצלומיו המתעדים את אגם החולה ויבושו בתערוכה במוזאון תל אביב. שנקראה תערוכת תצלומי "האגם הגווע". בהמשך הוצגה תערוכה נודדת של תצלומי האגם בתערוכות רבות ברחבי העולם.
צילום: פטר ורעייתו חנה [צילום: באדיבות המשפחה]בתחילת שנות ה-60 יצא לאור ספרו "שירת האגם הגווע" ובו סידרת צילומיו המתעדים את אגם החולה. היה זה למעשה התיעוד הייחודי של אגם החולה ושל תהליך ייבושו. צילומי הספר הם בצבעי שחור לבן ובשפע גוני אפור, ללא תיאורי דמויות אדם ובליווי מילים מעטות בלבד. הספר זכה לתהודה והצלחה ונמכר בכשלושים אלף עותקים ועד היום ניתן למוצאו על מדפי ספריותיהם של בתים רבים בישראל. ב-2007 יצאה מהדורה חדשה של "שירת האגם הגווע".
בשנים 1970-1963 ערך והוציא מירום מדי שנה "שנתון ישראלי לאמנות הצילום". בסדרת אלבומים זו איגד צילומים מאת צלמים חובבים ומקצועיים. אחת ממטרות הוצאת השנתונים הייתה להעלות את הצילום הישראלי על מפת היצירה התרבותית העברית". ב -1974 פרש כמעט לגמרי מצילום והחל לעסוק בציור, בתחריט, בפיסול ובהדפסי משי.
זוכה פרס ישראל לצילום
בשנת 2000 זכה פטר בפרס על מפעל חיים בצילום מטעם מוזאון ישראל. בשנת 2010 זכה בפרס ישראל לצילום. ועדת הפרס כתבה בנימוקיה כי פטר מירום תרם תרומה ייחודית לצילום הישראלי. וחולל מפנה בצילום הישראלי החל מראשית שנות השישים באמצעות עבודתו היוצאת דופן וחדשנותו בנוף הצילום התיעודי-ממסדי בן התקופה.
בנימוקיה מציינת ועדת השופטים כי פטר מירום "פיתח ראייה פיוטית לטבע בתפארתו ולסכנת הפגיעה בו, ושילב בעבודתו שאיפה לערכים צורניים על גבול המופשט כפי שהדבר בא לידי ביטוי בספרו פורץ הדרך "שירת האגם הגווע".
פטר מירום התגורר בקיבוץ חולתה. רעייתו חנה נפטרה בשנת 2000. הוא הובא למנוחות (21.2.22) בבית העלמין בקיבוץ חולתה. הותיר אחריו שלושה ילדים: נעה, גיל, עמיר, נכדים נינים.
תגובות
רגע, שקט פה מדי
דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה