''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
23°
ירושלים 19°
חיפה 25°
באר שבע 22°
אילת 26°
מדורים
שימושי PLUS

כל עוד אידיאל היופי הוא קולב עם דופק לא יהיה פתרון להפרעות האכילה

את הדברים אמר צלם האופנה ברקן במסגרת דיון דחוף בנושא הפרעות אכילה בכנסת * שחר כוכבי, הפורום המקצועי לקידום דימוי גוף חיובי בישראל אמר כי "בני הנוער היום צופים במשפיעני רשת, אשר משתמשים בפילטרים ובהצרת היקפים, וכן מקדמים מוצרים כתוכן שיווקי ופרסומת סמויה

יפעת גדות
כ' אדר א' התשפ"ב
יום מיוחד [צילום: דני שם טוב/ דוברות הכנסת]
יום מיוחד [צילום: דני שם טוב/ דוברות הכנסת] צילום: דוברות הכנסת דני שמטוב

הוועדה לזכויות הילד קיימה לאחרונה (15.1.22) דיון בנושא השפעת רשתות חברתיות על התפתחות הפרעות אכילה אצל ילדים ובני נוער, במסגרת יום מיוחד בנושא הפרעות אכילה שיזמה ח"כ לימור מגן תלם.

יו"ר הוועדה אמרה בפתח הדיון: הפרעות האכילה הן תופעה שהייתה קיימת תמיד, והועצמה בשל הרשתות החברתיות, ואז הועצמה עוד יותר בשל הסגרים והבידודים בקורונה. הנתונים והניתוחים שלהם תמיד קשים לשמיעה, אבל שבוע שעבר נפגשתי עם בת 14 הסובלת מהפרעת אכילה, וראיתי עליה את משמעות הדברים. זה קשה ומזעזע גם לילד וגם להורים שמלווים אותו ולכן נדון על התופעה, על השלכותיה ועל טיפול המדינה בתופעה, שכרגע הוא לא במצב טוב.

לדבריה הוסיפה ח"כ מגן תלם שאמרה: "בזמן הבידודים והסגרים הנערות והנערים שהיו סגורים בבית הגבירו אף יותר את השימוש ברשתות החברתיות, ולכן הנושא ממש זועק כיום. מחקר של פייסבוק מצא שאחת מכל שלוש נערות הרגישה רע יותר לגבי דימוי הגוף שלה לאחר גלישה באינסטגרם, ואצל כ-40% מהנערים גם הייתה השפעה שלילית על הדימוי. זה מה שמוביל לדיכאון, הפרעות אכילה ועוד. חשוב לי שהנערים והנערות ידעו מתי תמונה עברה עריכה, ולכן הגשתי לאחרונה תיקון לחוק הפוטו שופ שמחייב שכל תמונה תציין שעברה שינוי. זה יעזור להבין שלא מדובר באידיאל לשאוף אליו, אלא במשהו מזויף".

ד"ר מיכל רוזנשטיין, יו"ר העמותה הישראלית למניעה טיפול ומחקר בהפרעות אכילה: "יש דרכי טיפול רבות בהפרעות אכילה, אך חלקן גם נמצאו לא יעילות. פעמים רבות נוהגים להביא נערות שמספרות את עדותן האישית. הבעיה היא שהיו הרבה מקרים שנערות עם הפרעות אכילה שמעו את הסיפור, ולקחו ממנו השראה כי הבינו שאפשר להגיע למשקל יורת נמוך משחשבו ועדיין לשרוד את זה.

הטיפול היעיל מבוסס על עבודה של התפיסה העצמית, יחד עם הסביבה הקרובה של ההורים והמשפחות. ההורים הם אלו שלא יסכימו לרשום למכון כושר, או לקנות תוסף מזון מסוים, וישגיחו, למשל שלא המדריך בחדר הכושר אלא תזונאית מזון מוסמכת נותנים עצות. גם למערכת החינוך יש תוכנית טובה בשם 'בעד עצמי' שעוסקת בקבלה עצמית בכלל, ובעובדה שדימוי הגוף הוא רק חלק מהדימוי העצמי ולא העיקר.

מיכל ברייטמן, מנהלת תחום בריאות במטה הלאומי להגנה ברשת 105 אמרה כי מרבית האירועים אותם רואים בקשר של הפרעות אכילה הם אירועים של חשש לאובדנות. היא ציינה כי בחודשים האחרונים רואים עליה בפוסטים של מצוקה וחשש לאובדנות, בהם עולה גם כן הקשרו להפרעות אכילה. לדבריה, צריך לחפש נורות אזהרה להפרעות גם דרך השימוש של הנערים והנערות ברשת, אך הרשת יכולה גם להוות תשתית טובה להסברה טובה ומעלת מודעות.

שחר כוכבי, הפורום המקצועי לקידום דימוי גוף חיובי בישראל אמר כי "בני הנוער היום צופים במשפיעני רשת, אשר משתמשים בפילטרים ובהצרת היקפים, וכן מקדמים מוצרים כתוכן שיווקי ופרסומת סמויה. לכן לצד תוכנית העצמה אישית ודימוי גוף חיובי, חייבים ללמד איך לצרוך את המדיה בצורה ביקורתית ומבוקרת".

עדי ברקן, עמותת סימפלי יו: אני מכיר את תוכנית בעד עצמי או שמעתי עליה כבר 12 שנים, ודיברתי מול מאות אלפי תלמידים ואיש לא שמע עליה. זו תוכנית במגירה. במחלקות הקיימות להפרעות אכילה רק מעלים את המשקל של הבנים והבנות ושולחים אותם חזרה הביתה, לא מטפלים בהפרעה. את הטיפול צריך לתת בקהילה, וזה לא קיים כרגע. אם נכיר בבעיה שעדיין אין פתרון, אז אולי יתחיל הפתרון. כל עוד אידיאל היופי יהיה קולב עם דופק, לא יהיה פתרון. חייבים לשנות את אידיאל היופי כדי לטפל בבעיות של דימוי הגוף.

ג'ורדנה קוטלר, מי שאחראית על מדיניות ציבורית בחברת "מטא" ישראל אמרה כי לחברה יש ברחבי העולם 50 אלף איש שעובדים על אכיפה וביטחון בפלטפורמות גם בני אדם ויש גם פעילות של בינה מלאכותית. לדבריה "אנו רואים בהפרעות אכילה מהכללים שלנו האוסרים את נושא הפגיעה העצמית. אנחנו מסירים כל תוכן שמעודד פגיעה עצמית, כולל תוכן פיקטיבי, ואם אנו חושבים שמישהו נמצא כרגע בסכנה, ניצור קשר עם שירותי החירום. זה נושא שאנו לוקחים ברצינות ברמה הגלובלית, וגם ברמה מקומית, ויש לנו שיתוף פעולה טוב מאוד כבר הרבה שנים עם מטה 105.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל סגמן שיר, סיכמה ואמרה כי "הפרעות האכילה, כמו הפרעות אחרות, הועצמו עם הרשתות החברתיות והעלייה בשימוש בהן בזמן הקורונה. מן הראוי שמדינת ישראל תתחיל לשים יותר פוקוס על הנשוא. זה פיקוח הנפש על העתיד שלנו. כל המשרדים וכל גופי החברה האזרחית צריכים לשבת בשולחן עגול בכדי לפתח כלים למניעה וכלים לטיפול בנושא, בהקדם.

הוועדה קוראת לקדם תוכניות להעצמה עצמית ולאוריינות בצריכת מדיה, בקרב הילדים וההורים. במקביל יש לפתח רגולציה שתחייב את הרשתות הברתיות בזיהוי תכנים מסוכנים והורדתם. אני בהחלט אבחן אפשרות להגשת הצעת חוק שמעל מספק עוקבים מסוים, גם דף פרטי ייחשב כמשווק תכנים להמונם ולכן יהיה כפוף לאסדרה.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה