ניצול שטחים מבונים יאפשר העמקת יעדי הפחתת גזי חממה

צוות מומחים טכני-מקצועי שהקים המשרד להגנת הסביבה, בראשות ד"ר גיל פרואקטור וד"ר רותי קירו, יצר תוכנית פעולה להכוונה של הרשת לקליטת האנרגיות המתחדשות. במסגרת התוכנית המשרד בחן את האילוצים וגיבש את הפתרונות הטכניים-תפעוליים והכלכליים לשימוש ברשת החשמל להרחבת יצור חשמל נקי מאנרגיה סולארית, תוך התמקדות בניצול השטחים המבונים והמופרים בישראל.

מסקנות העבודה מראות, כי ניתן להעמיק את יעדי הפחתת גזי החממה ממשק החשמל ל-2030 מ-30% הפחתה ביחס לפליטות ב-2015 ל-42% באמצעות השילוב הבא: התקנה של כ-20 גיגהוואט הספק ייצור סולארי; ביחד עם כ-5.5 גיגהוואט הספק אגירה (קיבולת של 33 גיגהוואט שעה), על-ידי שורה של צעדים אופרטיביים, כבר בעשור הקרוב ואף המשק ירוויח כ-6 מיליארד שקל.

עוד מראה העבודה לראשונה, שהספקי ההשנאה ברשת החלוקה הצפויים ב-2030 יספיקו לקליטת שיעור של 40% אנרגיות מתחדשות בשנה זו, אולם נדרש להגדיר סדר עדיפות מוכוון מתחדשות בפיתוח הנוכחי של מערך השנאים, פעולות רגולטוריות והשקעות במערכות שליטה, בקרה וניטור על-מנת לתת מענה לדרישות השרידות והביטחון האנרגטי של מערך החשמל. מסקנה נוספת היא שהגדלת שיעור המתחדשות ל-40% מייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח פוסיליות חדשות נוספות מעבר למאושרות היום עד לשנת 2030, שכן ההספק הקונבנציונלי שיידרש בשנת 2030 הוא כ-15 גיגהוואט בלבד כולל רזרבה (לעומת כ-17 גיגהוואט הנדרשים ב-30% מתחדשות).

דרושה עבודת הגדרה רגולטורית

על-פי המחקר המקצועי, יישום גישת עבודה חדשה זו לתיעדוף והעמקת שיעורי היצור של אנרגיות מתחדשות ייתר את הצורך בהקמת תחנות כוח גזיות חדשות נוספות מעבר לאלו שאושרו עד היום. שינוי סדר העדיפות לטובת פיתוח משק חשמל המבוסס על יצור אנרגיה סולארית מבוזרת ברחבי הערים והשטחים המבונים בישראל יתרום משמעותית להגברת הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל.

הצוות המקצועי המליץ בפני השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, על קביעת יעדים כמותיים לאגירת אנרגיה עד לשנת 2030 בהלימה ליעדי האנרגיות המתחדשות.

עוד הוא ממליץ על קביעת קריטריונים מנחים לפיתוח רשת החלוקה (שנאים, חלוקה, תחמשים, מערכות בקרה ושליטה, איתור צווארי בקבוק ועוד) אשר מוכוונים ומתעדפים קליטת אנרגיות מתחדשות בשטחים מבונים ובדו-שימוש, ותוך ניהול צד הצריכה ועל קביעת אמות מידה אחידות לסקרי חיבור סולארי, ובפרט ליחס הספק סולארי-שנאי.

המלצה נוספת עוסקת בצורך בהתקנת אמצעי שליטה ובקרה על מתקני אנרגיות מתחדשות ואגירה, על-מנת לאפשר למתקנים אלו לספק שירותים נלווים (רזרבה, ייצוב תדר וכו') לטובת מנהל המערכת. נדרשת גם הטמעת מערכת DMS (Distribution Management System) ברשת החלוקה, במתח גבוה ומתח נמוך לרבות מחשוב, תקשורת, בקרה ושליטה.

בהיבטים הרגולטוריים נדרשת יצירת אסדרה רגולטורית לניהול מערכות אנרגיה מתחדשת ואגירה מבוזרים ויצירת אסדרה שתאפשר למתקני אנרגיות מתחדשות ואגירה להשתתף בשוק תחרותי עבור שירותים נלווים למנהל המערכת.

על הממשלה לקבוע מדיניות למניעת השלה של אנרגיה מתחדשת, על-ידי פיצוי אותם יצרני חשמל שכיום נהנים מרגולציה המחייבת את מנהל המערכת לרכוש מהם חשמל בכל זמן. יש לגבש קריטריונים מחייבים לתזמון תחזוקת תחנות כוח אשר לא ניתנות להפעלה/כיבוי מהירים (Must run) בהתאם למאפייני היצור הסולארי ועקומת הביקוש לחשמל.

דרושה גם קביעת אסדרה "לתחנות כוח וירטואליות" המאפשרת ניהול מרכזי של מקבצים של 50-100 מגוואט של יצרני אנרגיות מתחדשות ואגירה ונדרש תקצוב לשיפור ושכלול מערכי החיזוי של עקום העומס ויצור החשמל הסולארי ברמה המחוזית והמקומית.

השרה זנדברג: להאיץ המעבר לאנרגיות נקיות

צילום: [צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת]

השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, אמרה עם פרסום המחקר המקצועי כי על-מנת להשיג את היעד האסטרטגי של כלכלה מאופסת פליטות ותחרותית, עלינו להאיץ את המעבר משימוש בדלקים מזהמים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות, נקיות וכלכליות.

"תוכנית הביצוע החדשה שגיבשנו מראה, כי תיעדוף השימוש והפיתוח של משאבי הרשת לטובת הרחבת הייצור והאגירה של חשמל נקי מאנרגיית השמש תוך ניצול השטחים המבונים הגדלים מדי שנה, יאפשר להגיע כבר בעשור זה ל-40% יצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. שינוי כיוון זה נכון סביבתית ובריאותית וגם מבחינה כלכלית, וצפוי לחסוך מיליארדי שקלים למשק ולהפחית את עלויות החשמל כבר בעשור זה. תוכנית הפעולה שגיבשנו פורסת את הצעדים האופרטיביים שניתן וצריך ליישם כבר עכשיו, ובכך לקדם את מדיניות האקלים של ישראל לשורה אחת עם המדינות המפותחות", אמרה.