"הרפורמה תגרום לתעשיית העתקות ולקריסת רמת הידע"

יושבי ראש ועדות המקצוע במקצועות החובה ההומניסטיים במערכת החינוך פנו (יוןם ד', 9.2.22) לשרת החינוך, יפעת שאשא ביטון, והביעו את התנגדותם לרפורמה שהיא מתכננת לעשות בלימודי המקצועות הללו.

על המכתב חתומים שמונה יושבי ראש של ועדות המקצוע: פרופ' ניצה בן דב (ספרות ממלכתי), ד"ר עדה גבל (היסטוריה חמ"ד), פרופ' שמחה גולדין (היסטוריה ממלכתי), פרופ' נילי ואזנה (תנ"ך ממלכתי), ד"ר אריאל זינדר (ספרות חמ"ד), ד"ר אסף מלאך (אזרחות), ד"ר רבקה רביב (תנ"ך חמ"ד) והרב אביגדור שילה (תושב"ע חמ"ד). השמונה אינם עובדי משרד החינוך אלא עומדים בראש הגופים המייעצים אקדמית למשרד החינוך.

לטענת השמונה, הרפורמה המתוכננת ואשר כוללת ביטול בחינות הבגרות החיצוניות בתחומים אלו, היבחנות פנימית בכיתות י' או יא', וכתיבה בכיתה י"ב של עבודה בין-תחומית בשניים מן המקצועות בלבד לפי בחירת התלמיד, עלולה לגרום לקריסת רמת הידע של התלמידים בתחומים הללו.

"לפי הרושם המתקבל אצל הח"מ, הרפורמה בצורתה הנוכחית תגרום בצורה מיידית וישירה לקריסת רמת הידע של התלמידים בתחומים המדוברים. מצב הידע הקיים בתחומי ההומניסטיקה איננו טוב, אך למיטב הבנתנו הרפורמה המוצעת תחמיר אותו מאוד", כתבו.

לדבריהם, בכירים במשרד החינוך טענו שהתקיים תהליך של התייעצות עם יושבי הראש של ועדות המקצוע, בניגוד למה שאירע באמת. "ברצוננו להכחיש בצורה ברורה את האמירות הללו. לא התקיים שום תהליך התייעצות. בתאריך 25 בנובמבר 2021התקיימה פגישת עידכון אחת עם ד"ר מירי שליסל [יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, א.ו.פ] וצוותה. כל יושבי הראש שנכחו בפגישה הביעו הסתייגות ומחאה ממה שהוצג בפניהם, והמידע שבידינו מאז רק מחריף את ההסתייגות", כתבו.

"מיומנויות של מנחה שונות ממיומנויות של מורה"

צילום: ד"ר מלאך. לעצור ולחדש בזהירות [צילום: איציק וולף]

לדברי יושבי ראש ועדות המקצוע, לא יעלה על הדעת שרפורמה בהיקף שכזה תתבצע ללא עבודת מטה מקיפה, שתסתכם במסמך ברור שיאפשר דיון וביקורת על המתווה הכללי ועל פרטיו. "מתבקש שיתבצע פיילוט בהיקפים קטנים כמקובל בכל שינוי משמעותי במשרד החינוך, פיילוט, שילווה במחקר מעמיק שיאפשר מדדים ברורים של השפעת הרפורמה על התלמידים ועל מצב הידע שלהם, ויאפשר שיפור ודיוק של ההיבטים הרבים של רפורמה בהיקף שכזה. למיטב הבנתנו, מסמך כזה לא קיים ופיילוט לא מתוכנן, אלא מתוכננת החלה מיידית של הרפורמה על כל המערכת כבר בשנה הקרובה, מבלי שפרטיה ידועים אפילו בשלב זה של השנה", כתבו.

יתרה מזו, ציינו יושבי הראש כי פיילוט לשינויים בעלי אופי דומה, בהיקף קטן בהרבה, נעשה בתחום לימודי ההיסטוריה בחינוך הממלכתי בשנים האחרונות והוביל לתוצאות קשות. "מדובר בלימוד נושא השואה שעבר מהוראה רגילה ל"הוראה משמעותית" ולאחר מעקב ובדיקה לאורך ארבע שנים התברר שהמהלך פגע באופן אנוש בהיכרות של התלמידים עם הנושא. עובדה זו מעמיקה מאוד את החשש מפני הבאות".

יושבי ראש ועדות המקצוע הביעו חשש מפני היעדרה של עבודת הכנה והכשרה של המורים ושל פרחי ההוראה למתווה הלימוד המתוכנן החדש. "מורים שיודעים להכין את תלמידיהם לבחינות בגרות לא בהכרח יודעים להדריך תלמידים בתהליך של כתיבת עבודה בינתחומית ברמה נאותה. אנו רואים זאת היטב בעבודתנו האקדמית, ויכולים לומר בוודאות רבה שמיומנויות הנדרשות ממנחה הן אחרות ושונות מאוד מזו של מורה. ישנו צורך בתהליך הכשרה עמוק ויסודי של צוותי ההוראה, ומאחר שתהליך זה טרם החל איננו רואים היתכנות לביצוע השינויים באופן כללי ומיידי".

עוד טענו כי מהכרותם העמוקה עם מערכת ההשכלה הגבוה בישראל, הם חוששים מאוד כי הדרישה לכתיבת עבודה במקום בחינות הבגרות תוביל למערכת שלמה של העתקות במקרה הטוב, ולשוק נרחב של קניית ומכירת עבודות במקרה היותר סביר, דבר שיעמיק את הפערים בין מי שידו משגת למי שאין ידו משגת.

"אנחנו חרדים שההתנהלות שאנו רואים משקפת חתירה לשינויים ורפורמות אופנתיות ומהירות, ללא התעמקות של ממש בחשיבותם של התחומים המדוברים ובסיכונים הכרוכים ברפורמה, ובעיקר - ללא קיום תהליך מקצועי כמתבקש. לימוד מקצועות ההומניסטיקה הוא הבסיס לעומק תרבותי, לפיתוח חיי דעת ורוח, לשכלול רגישות ואמפתיה, לבניין שיקול הדעת המוסרי ולמעורבות חברתית. בעולם של שינויים טכנולוגיים מואצים ושוק תחרותי גלובלי נדרשים תשומת לב וזהירות מיוחדות לשמירה על מקומם במערכת החינוך. מדובר במקצועות מכונני זהות שלשילובם במערכת החינוך יש חשיבות עליונה לעיצוב דמות בוגר שיש לו זהות בעלת שורשים עמוקים בתרבות עמו, בעל תודעה היסטורית ודמוקרטית ומחויבות למדינת ישראל ולחברה הישראלית. אנו דורשים מהנהלת המשרד לעצור את העיסוק ברפורמה בצורתה הנוכחית, ולחדש אותה בצורה שקופה, משתפת, הדרגתית וזהירה", לשון המכתב.