''
נקודה
תל אביב
שמיים בהירים
35°
ירושלים 34°
חיפה 32°
באר שבע 36°
אילת 41°
מדורים
שימושי PLUS

תקופת מאסר על תנאי תימדד מסיום עבודות השירות

אלרון מבטל הלכה מ-1998 וקובע: אם הוטל מאסר על תנאי על מי שנדון לעבודות שירות - התקופה תימדד כמו במקרה של מאסר מאחורי סורג ובריח, ולא מיום מתן גזר הדין

איתמר לוין
ז' אדר א' התשפ"ב
אלרון. למנוע חפיפה בין התקופות [צילום: לע"מ]
אלרון. למנוע חפיפה בין התקופות [צילום: לע"מ] צילום: לע"מ

תקופת המאסר על תנאי שהוטלה על מי שנדון לעבודות שירות תתחיל להימדד מיום סיום העבודות, כאילו היה זה מאסר רגיל, ולא מיום מתן פסק הדין. כך קובע (יום ג', 8.2.22) שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, בבטלו פסיקה הפוכה של בית המשפט העליון משנת 1998.

אלרון מציג תחילה את המצב שלא היה שנוי במחלוקת: אם נגזר מאסר ולצידו מאסר על תנאי, תקופת התנאי (דהיינו: התקופה בה ניתן להפעיל את העונש המותנה) תתחיל להימנות מיום סיום המאסר. אם ביצוע העונש עוכב, תקופת העיכוב לא תהיה חלק מתקופת התנאי. אם לא נגזר על הנאשם מאסר בפועל והוא איננו מרצה עונש מאסר קודם, תקופת התנאי תתחיל להימנות מיום גזר הדין.

על הסוגיה שבמחלוקת אומר אלרון, כי בהקשר זה "אין הצדקה להבחין בין מאסר בפועל המרוצה בדרך של עבודות שירות לבין מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, וכי בשני המקרים על תקופת התנאי להימנות החל מיום שחרורו של הנידון מן המאסר - בין אם מבין כותלי בית הסוהר ובין אם בתום ביצוען של עבודות השירות". הוא מסביר, כי לשון החוק אינה חד-משמעית, אך כבר נפסק שדינו של אסיר בעבודות שירות כדינו של אסיר מאחורי סורג ובריח. בהתאם לכך, גם מניין תקופת התנאי צריך להיות זהה.

אלרון מוסיף: "גישה לפיה יש למנות את תקופת התנאי השיפוטית ממועד מתן גזר הדין חוטאת לתכלית הטלת עונש מאסר על תנאי. זאת מאחר שמשמעותה כי באופן נפוץ ביותר, תהיה חפיפה של ממש בין, לכל הפחות, חלק מתקופת התנאי השיפוטית לתקופת התנאי הסטטוטורית [תקופת עבודות השירות]. כפועל יוצא של כך, במקרים רבים תקופת התנאי הסטטוטורית תיוותר ללא חשיבות של ממש".

עונש על תנאי גם בתקופת הביניים


עוד אומר אלרון, כי ההלכה משנת 1998 הייתה רלוונטית לשעתה, אך אינה מתאימה למצב כיום. הוא מציין, כי קביעתו אינה חפה מקשיים, בעיקר העובדה שעל הנאשם אין תקופת תנאי כלשהי בין גזר הדין לבין תחילת ביצוע עבודות השירות. אולם, מדובר כאמור לכל היותר בתקופה של חודש, ובית המשפט רשאי להטיל עליו תנאי גם לתקופה זו.

אלרון קבע, כי יש להפעיל את תקופת המאסר על תנאי בת שלוש השנים שנגזרה על אליאס אשקר בשנת 2012; הוא נדון לשישה חודשי עבודות שירות, אך בשל קשיים בתפקודו ריצה את רוב המאסר מאחורי סורג ובריח ושוחרר במארס 2014. בפברואר 2016 נעצר אשקר שוב, ובתי משפט השלום והמחוזי בתל אביב קבעו שיש להפעיל את העונש על תנאי שהיה תלוי ועומד נגדו - שכן הזמן נמדד מסיום ריצוי העונש ולא מגזר הדין. אלרון קיבל עמדה זו, אם כי בנסיבות החריגות של המקרה הורה האם ניתן לשלוח את אשקר לשישה חודשי עבודות שירות במקום למאסר בפועל בשל הרשעתו הנוספת ב-2019.

השופטים ענת ברון וג'ורג' קרא הסכימו עם אלרון. את אשקר ייצגו עוה"ד אלקנה לייסט ורוי גבריאל, ואת המדינה - עו"ד איתמר גלבפיש.

תגובות

רגע, שקט פה מדי

דעתך חשובה - תהיו הראשונים להגיב על הכתבה